ז'אן-מארי לקלר

מלחין צרפתי

ז'אן-מארי לקלר, הידוע בכינוי "הבכור" (בצרפתית: Jean-Marie Leclair;‏ 10 במאי 1697 - 22 באוקטובר 1764) היה כנר ומלחין מתקופת הבארוק. נחשב למייסד אסכולת הכינור הצרפתית. אחיו, ז'אן-מארי לקלר הצעיר (1703–1777), פייר לקלר (1709–1784) וז'אן-בנואה לקלר (1714 - אחרי 1759) היו גם הם מוזיקאים.

ז'אן-מארי לקלר
Jean-Marie Leclair
JMLeclair.JPG
לידה 10 במאי 1697
ליון, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוקטובר 1764 (בגיל 67)
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 22 באוקטובר 1764 עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

לקלר נולד בליון, אבל יצא ללמוד ריקוד וכינור בטורינו. ב-1716 נשא לאישה את מארי-רוז קסטאני (Marie-Rose Casthanie), רקדנית, שמתה ב-1728. לקלר חזר לפריז ב-1723, שם ניגן בקונסרט ספיריטואל, סדרת המוזיקה העיקרית הפתוחה-למחצה לציבור. יצירותיו כוללות מספר קבצים של סונאטות לכינור ובאסו קונטינואו וכמה סונאטות לחליל.

ב-1730 נישא לקלר בפעם השנייה. אשתו החדשה הייתה לואיז רוסה (Louise Roussel), שעסקה בחריטה והכינה לדפוס את כל יצירותיו, מאופוס 2 ואילך. לקלר, שלואי החמישה-עשר מינה אותו בשנת 1733 לממונה על המוזיקה בחצרו, פרש ממשרתו בשנת 1737 אחרי סכסוך עם גידו בשאלת השליטה במוזיקה המלכותית.

הנסיכה מאורנז', צ'מבליסטית מוכשרת, תלמידתו לשעבר של הנדל, שכרה את שירותיו של לקלר ומשנת 1738 עד 1743 עבד שלושה חודשים בשנה בחצרה. בשאר חודשי השנה עבד בהאג כמאסטרו די קאפלה פרטי. בשנת 1743 חזר לפריז. האופרה היחידה שלו, "סקילה וגלוקוס", בוצעה לראשונה ב-1746 והושבה לחיים בימינו. מ-1740 עד למותו בפריז עבד בשירות הדוכס מגראמון.

לקלר עשה לו שם ככנר וכמלחין. הוא הסתמך בהצלחה על כל הסגנונות ששלטו בארצות אירופה השונות. סוויטות, סונאטות וקונצ'רטי רבים שרדו עד ימינו, יחד עם האופרה שלו, ואילו מספר יצירות ווקאליות, בלטים ויצירות אחרות לבמה אבדו.

יחד עם ז'אן-ז'וזף דה מונדונוויל וז'אק אובר, הביא לקלר את מאפייני הווירטואוזיות הכנרית של איטליה אל תפריט המוזיקה הצרפתית של תקופתו.

רצחעריכה

ב-1758, אחרי כישלון נישואיו השניים, רכש לקלר בית קטן בשכונה פריזאית מסוכנת, שם נמצא דקור למוות ב-1764. אף כי הרצח נשאר בחזקת תעלומה, קיימת אפשרות, שאשתו לשעבר עמדה מאחוריו, מתוך מניע של רווח כספי, אך החשד המוצק ביותר הוטל על אחיינו, גיום-פרנסואה ויאל.

בין אם האחראי לרצח היה קרוב משפחה או מוזיקאי אחר, שקינא בכישרונו, העובדה היא שב-23 באוקטובר 1764 נמצא ז'אן-מארי לקלר מת מדקירה בגבו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ז'אן-מארי לקלר בוויקישיתוף