ז'אקו ואן דורמל
ז'אקו ואן דורמל (בצרפתית: Jaco Van Dormael; נולד ב-9 בפברואר 1957) הוא במאי ותסריטאי בלגי. סרטיו הם מורכבים ומבקרי הסרטים משבחים את כתיבתו, סרטיו מובחנים בהצגתם המכובדת והסימפתית לאנשים בעלי מוגבלויות מנטליות ופיזיות.
.jpg) | |
| ז'אקו ואן דורמל בפסטיבל הסרטים של ונציה ה-66, ספטמבר 2009 | |
| לידה |
9 בפברואר 1957 (בן 67) אלסנה, בלגיה |
|---|---|
| מדינה |
בלגיה  |
| תקופת הפעילות |
מ-1980 |
| מקום לימודים |
École nationale supérieure Louis-Lumière |
| בן או בת זוג |
Michèle Anne De Mey |
| פרסים והוקרה | פרס מגריטה (פרסי הקולנוע הבלגים) עבור הבמאי הטוב ביותר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ואן דורמל העביר את ילדותו בנסיעות ברחבי אירופה לפני שלמד על עשיית סרטים בבית הספר הבלגי לקולנוע INSAS בבריסל, שם כתב וביים את סרטו הקצר הראשון Maedeli la brèche בשנת 1981, עליו קיבל את פרס הסרט הזר בתחרות הסרטים החובבנית Student Academy Awards. סרטו העלילתי הראשון באורך מלא של ואן דורמל היה טוטו הגיבור משנת 1991, הסרט הפך ללהיט מיידי וזכה בפרס מצלמת הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן.
חמש שנים מאוחר יותר בשנת 1996 הגיע שוב לפסטיבל הקולנוע בקאן עבור סרטו Le huitième jour (צרפתית: היום השמיני) כאשר שני השחקנים הראשיים בסרט, דניאל אוטיי ופסקל דוקן זכו במשותף עבור פרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל. סרטו העלילתי השלישי, מר אף אחד משנת 2009, קיבל ביקורות חיוביות ושבחים רבים וזכה בשישה פרסי מגריטה (פרסי הקולנוע הבלגים) כולל פרס הסרט הטוב ביותר ופרס השחקן הטוב ביותר.
ביוגרפיה עריכה
ז'אקו ואן דורמל נולד באלסנה שבבלגיה ב-9 בפברואר 1957 להורים בלגים. ואן דורמל גדל בגרמניה עד גיל שבע, אז משפחתו חזרה לבלגיה. בלידתו הוא כמעט נחנק על ידי חבל הטבור כאשר קיבל כמות לא מספיקה של חמצן. היה חשש שיגדל עם לקות שכלית. טראומה זו מסבירה את הנושאים החוזרים ונשנים בסרטיו, אשר חוקרים את עולמם של אנשים בעלי מוגבלויות נפשיות ופיזיות.
הוא נהנה לעבוד עם ילדים ובמשך זמן מה רצה לעבוד כליצן קרקס. הוא הפך למפיק הצגות בידור לילדים במספר תיאטראות בבלגיה. אחרי שהתעניין בעשיית סרטים, הוא נרשם לבית הספר לקולנוע INSAS בבריסל ואחר כך למכללת Louis Lumière College בפריס. כמבדר ילדים, ילדות ותמימות הפכו לנושאים חזקים בעבודותיו.
קריירה עריכה
תחילת עבודתו עריכה
בשנות השמונים, ואן דורמל הפיק מספר סרטים קצרים שעוררו עניין ביקורתי רב. בעודו סטודנט בבית הספר INSAS, הוא כתב וביים את הסרט הקצר Maedeli la brèche. הביקורות שיבחו את סרטו והוא קיבל את פרס הסרט הזר הטוב ביותר בשנת 1981 בתחרות הסרטים Student Academy Awards המוגשת על ידי האקדמיה האמריקאית לקולנוע. בשנה שלאחר מכן ביים ואן דורמל את הסרט הדוקומנטרי הקצר Stade 81, אשר מדבר על המשחקים הפאראלימפיים. מאוחר יותר הוא ביים את הסרטים הקצרים זוכי הפרסים Les voisins משנת 1981, L'imitateur משנת 1982, Sortie de secours מ-1983 ו-De boot משנת 1985. סרטו הקצר המפורסם ביותר באותה תקופה היה È pericoloso sporgersi משנת 1984 אשר זכה ב-Grand Prix בתחרות הסרטים הבינלאומית בפסטיבל הסרטים הקצרים בקלרמון-פראן.
פריצת הדרך עריכה
סרטו העלילתי הראשון של ואן דורמל היה בשנת 1991 עם Toto le héros (טוטו הגיבור), סיפור על גבר שמאמין שאשתו "נגנבה" ממנו כאשר הוחלף בלידתו. הכנתו של טוטו הגיבור נערכה במשך 10 שנים כאשר ואן דורמל כתב את התסריט מחדש לפחות שמונה פעמים. בשנת 1985, שני מפיקים בלגים קראו גרסה של התסריט ובמשך חמש השנים הבאות הם גייסו כ-3.5 מיליון דולר, סכום ענקי עבור הפקה בלגית. הקרנת הבכורה של טוטו הגיבור נערכה בפסטיבל הקולנוע בקאן 1991, שם זכה בפרס מצלמת הזהב.[1] הסרט שוחרר לאקרנים מאוחר יותר באותה השנה והיה להצלחה קופתית. הסרט זכה בחמישה פרסי ג'וזף פלטו, פרס סזאר עבור הסרט הזר הטוב ביותר, ארבעה פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע, פרס אנדרה קאבנס וקיבל מועמדות לפרסי האקדמיה הבריטית לאומנויות הקולנוע והטלוויזיה. פסקול הסרט שהולחן על ידי פיר ואן דורמל, אחיו של ז'אקו קיבל גם הוא תשבחות. ומאז שיתוף הפעולה הראשון שלהם ב-1980, הוא הלחין מוזיקה עבור כל סרט של אחיו. טוטו הגיבור דחף את ואן דורמל אל אור הזרקורים הבינלאומי כתסריטאי ובמאי.
מר אף אחד ואחרי עריכה
ואן דורמל החל את עבודתו על הסרט מר אף אחד בשנת 2001, פרויקט שנמשך שש שנים עד שהיה מסוגל להשיג מימון וליצור את הגרסה בשפה האנגלית בשנת 2007. הפרויקט של ואן דורמל נבדל מהפקות בלגיות אחרות בכך שצולם באנגלית במקום אחת מהשפות הרשמיות בבלגיה. הבמאי הסביר, "הסיפור בא אליי באנגלית. זה סיפור שמתרחש במסגרות זמן ומרחקים ארוכים מאוד. אחד מקווי העלילה הוא על ילד שחייב לבחור אם לחיות עם אמו בקנדה או עם אביו באנגליה. יש גם כמה שחקנים שמדברים אנגלית בצורה נפלאה שרציתי לעבוד איתם." תקציב ההפקה של מר אף אחד היה 33€ מיליון (47 מיליון דולר), הסרט הבלגי היקר ביותר שנעשה.[2] התקציב אושר לפני סיום ליהוק השחקנים לסרט, עקב שמו המוכר של הבמאי וחוזק התסריט. הסרט מסופר בעלילה לא ליניארית ובפירוש העולמות המרובים כדי לספר את סיפור חייו של בן התמותה האחרון על פני כדור הארץ, נימו נובאדי. אשר מגולם על ידי השחקן ההוליוודי ג'ארד לטו.
בפסטיבל הסרטים של ונציה ה-66, המעצבת האמנותית של הסרט זכתה בפרס גולדן אוסלה עבור תמיכה טכנית. הסרט קיבל תשבחות רבים ממבקרי סרטים ונחשב על ידי רבים כאחד מהסרטים הטובים ביותר של 2010, והיה מועמד לשבעה פרסי הקולנוע הבלגיים וזכה בשישה מהם: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר עבור ואן דורמל, הצילום הטוב ביותר, הפסקול הטוב ביותר עבור פיר ואן דורמל והעריכה הטובה ביותר. בפרסי האקדמיה האירופית לקולנוע ה-23 מר אף אחד זכה גם בפרס בחירת הקהל לסרט הטוב ביותר. בנוסף, זכה הסרט בפרס אנדרה קאבנס והוכתר לסרט הטוב ביותר של שנת 2010 על ידי התאחדות מבקרי הסרטים הבלגית. מאז תאריך שחרורו המקורי, מר אף אחד הפך לסרט פולחן, המתאפיין בייחודם של הדמויות, הפילוסופיה, הפסקול והצילום בסרט.
בשנת 2015, יצא סרטו העלילתי הרביעי, קומדיה אלוהית, בכיכובם של קתרין דנב, יולנד מורו ובנואה פולוורד. זהו סרט קומדיה בו אלוהים חי וגר בבריסל עם בתו. ב-17 במאי 2015 הסרט ערך הקרנת בכורה בפסטיבל הקולנוע בקאן וזכה לשבחי המבקרים.[3]
פילמוגרפיה עריכה
| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1991 | טוטו הגיבור | במאי\תסריטאי | פרס אנדרה קאבנס עבור הסרט הטוב ביותר פסטיבל הקולנוע בקאן - בחירת הנוער פסטיבל הקולנוע בקאן - פרס מצלמת הזהב פרס סזאר עבור הסרט הזר הטוב ביותר פרס האקדמיה האירופית לקולנוע עבור התסריטאי הטוב ביותר פרס פאנטספורטו עבור הסרט הטוב ביותר פרס פאנטספורטו עבור התסריטאי הטוב ביותר פרס ג'וזף פלטו עבור הבמאי הטוב ביותר פרס ג'וזף פלטו עבור הסרט הטוב ביותר פרס ג'וזף פלטו עבור התסריט הטוב ביותר 1984-1999 מועמדות - פרס באפט"א לקולנוע עבור הסרט הזר הטוב ביותר |
| 1992 | בין שמיים לארץ | תסריטאי | |
| 1996 | היום השמיני | במאי\תסריטאי | סינפסט - פרס בחירת הקהל פרס ג'וזף פלטו עבור הסרט הטוב ביותר פרס ג'וזף פלטו עבור הבמאי הטוב ביותר |
| 2007 | פנים המוסתרות | מפיק | |
| 2009 | מר אף אחד | במאי\תסריטאי | פרסי מכון הסרטים האמריקאי עבור הסרט האירופי הטוב ביותר פרס אנדרה קאבנס עבור הסרט הטוב ביותר ביוגרפילם פסטיבל - בחירת הקהל פרס האקדמיה האירופית לקולנוע - בחירת הקהל פרס פסטיבל הסרטים באוסטנדה עבור הסרט הבלגי הטוב ביותר פרס מגריטה עבור הבמאי הטוב ביותר פרס מגריטה עבור הסרט הטוב ביותר פרס מגריטה עבור התסריט הטוב ביותר פרס סילברבאק עבור הסרט הטוב ביותר פרס סילברבאק עבור הבמאי הטוב ביותר פסטיבל הסרטים של ונציה - פרס ביוגרפילם מועמדות - פסטיבל הסרטים הבינלאומי של קרלובי וארי - בחירת הקהל מועמדות - פרס סילברבאק - בחירת הקהל מועמדות -פרס סיטג'ס עבור הסרט הטוב ביותר מועמדות - פסטיבל הסרטים הבינלאומי בסטוקהולם - פרס סוס הארד מועמדות - פסטיבל הסרטים של ונציה - פרס אריה הזהב מועמדות - פסטיבל הסרטים של ונציה - פרס חבר השופטים |
| 2015 | קומדיה אלוהית | במאי\תסריטאי |
| שנה | סרט | הערות |
|---|---|---|
| 1980 | Maedeli la brèche | פרס פסטיבל הסרטים בבריסל עבור הסרט הקצר הטוב ביותר פסטיבל הסרטים במינכן - פרס ערוץ 4 פרס Student Academy Awards עבור הסרט הזר הטוב ביותר |
| 1981 | Stade 81 | פסטיבל הסרטים הבינלאומי ברן |
| 1981 | Les voisins | פסטיבל הסרטים חזיונות של מציאות |
| 1982 | L'imitateur | פרס פסטיבל הסרטים בבריסל עבור הסרט הקצר הטוב ביותר פרס פסטיבל הסרטים בבריסל עבור הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר |
| 1983 | Sortie de secours | פסטיבל הסרטים חזיונות של מציאות |
| 1984 | È pericoloso sporgersi | פרס פסטיבל הסרטים בבריסל עבור ההפקה הטובה ביותר פרס פסטיבל הסרטים בבריסל עבור הסרט הקצר הטוב ביותר |
| 1985 | De boot | פרס פסטיבל הסרטים בבריסל עבור הסרט הקצר הטוב ביותר |
| 1995 | The Kiss | |
| 2010 | Eole |
קישורים חיצוניים עריכה
ז'אקו ואן דורמל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ז'אקו ואן דורמל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ז'אקו ואן דורמל, באתר AllMovie (באנגלית)
ז'אקו ואן דורמל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ז'אקו ואן דורמל, באתר Discogs (באנגלית)- גידי אורשר, "קומדיה אלוהית - הבת של אלוהים מחפשת משמעות", סולם אורשר, 30 דצמבר 2015
- ארז דבורה, "הדת קשורה לכוח, לא לאלוהים", באתר ynet, 24 בדצמבר 2015
הערות שוליים עריכה
- ^ דייב קר, `TOTO LE HEROS` IS WARM BUT A BIT TOO POLISHED, 27 במרץ 1992, שיקגו טריביון
- ^ טוביאס גריי, "Belgian directors go genre route", 15 במאי 2008, וראייטי
- ^ פיטר דברוג, Cannes Film Review: ‘The Brand New Testament’, 17 במאי 2015, וראייטי