קתרין דנב

שחקנית צרפתייה

קתרין דנבצרפתית: Catherine Deneuve; נולדה ב-22 באוקטובר 1943) היא שחקנית קולנוע, זמרת, דוגמנית ומפיקה צרפתייה.

קתרין דנב
Catherine Deneuve
קתרין דנב בפסטיבל הקולנוע בקאן, 2000
קתרין דנב בפסטיבל הקולנוע בקאן, 2000
לידה 22 באוקטובר 1943 (בת 77)
פריז, צרפת צרפתצרפת
שם לידה Catherine Fabienne Dorléac עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1957–הווה (כ־64 שנים)
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, זמרת, מעצבת, דוגמנית, מפיקת קולנוע, שחקנית קולנוע, מדבבת עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דייוויד בילי (19 באוגוסט 19651972) עריכת הנתון בוויקינתונים
רוז'ה ואדים
מרצ'לו מסטרויאני עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Christian Vadim, קיארה מסטרויאני עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס סזאר
11 אחרים
מועמדות לפרס אוסקר
מועמדות לבאפט"א
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

דנב נולדה בפריז בשם קתרין דורליאק, בת להורים שחקני במה: מוריס דורליאק ואשתו רנה דנב. לדנב שתי אחיות: השחקנית פרנסואז דורליאק (1942–1967) וסילבי דורליאק ובנוסף אחות למחצה בשם דניאל. השם דנב היה שם הנעורים של אמה של קתרין. היא בחרה בשם משפחה זה לשמש כשם הבמה שלה, על מנת להבדיל את עצמה מאחיותיה. דנב התחנכה בבתי ספר קתוליים[1].

דנב הייתה נשואה לצלם הבריטי דייוויד ביילי בין השנים 1965 ל-1972.

לדנב שני ילדים, כריסטיאן ואדים מבמאי הקולנוע רוז'ה ואדים וקיארה מסטרויאני מהשחקן מרצ'לו מסטרויאני.

בינואר 2018 הייתה קתרין דנב בין מאה החותמות על מכתב שהתפרסם בעיתון 'לה מונד' היוצא נגד תנועת ה"MeToo" והאופן בו היא השפיעה על מעמדה של האישה, תפיסת המיניות והיחסים בין גברים ונשים.[2]

קריירה במשחקעריכה

דנב החלה את קריירת המשחק שלה עוד כנערה. בשנת 1957 היא שיחקה בתפקיד קטן בסרטו של אנדרה הונובל, Les Collégiennes יחד עם אחותה הצעירה סילבי, שהייתה שחקנית בילדותה כמו גם אחותה למחצה דניאל[3].

לאחר מכן הופיעה דנב בכמה סרטים של הבמאי רוז'ה ואדים. בשנת 1960 שיחקה בסרט בשם: L'Homme à femmes, שם ראה אותה הבמאי ז'אק דמי, שלאחר מכן יהיה אחראי לפריצתה כשחקנית.

פריצת הדרך שלה חלה באמצע שנות השישים, כאשר שיחקה בסרט "מטריות שרבורג" בבימויו של ז'אק דמי (1964) ואחר כך ב"רתיעה" של רומן פולנסקי (1965) וב"יפהפית היום" של לואיס בוניואל (1967). סרטים אלו הפכו אותה לכוכבת בזכות עצמה, ואפשרו לה להחלץ מתדמית אחותה הקטנה של פרנסואז דורליאק, תדמית שגרמה לה במקור לצבוע את שיערה לבלונדיני ולאמץ את שם משפחתה של אמה. השתיים כיכבו בצוותא בסרט מצליח נוסף בבימויו של דמי, "העלמות מרושפור" (1967), שהוסרט זמן לא רב לפני מותה הטרגי של דורליאק בתאונת דרכים.

קתרין דנב המשיכה לקריירת משחק מצליחה הנמשכת גם במאה ה-21, כשתפקידיה הבולטים ביותר הם של נשים יפות ומרוחקות. בשנת 2016 שיחקה לצד רוד פאראדו בסרט "עומד זקוף".

קריירה בתחומים נוספיםעריכה

דנב הופיעה בעירום פעמיים במגזין פלייבוי (ב 1963 וב 1965). בשנת 1986 דנב השיקה את הבושם שלה - Deneuve[4].

בשנים 1985-1989, תמונתה שימשה כדי לייצג את מריאן, דמות אלגורית שמקורה במהפכה הצרפתית ומסמלת את החירות והתבונה. בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 דנב שימשה כפרזנטורית של הבושם שאנל מספר 5, וגרמה לעלייה חדה במכירות הבושם בארצות הברית, עד כדי כך, שהעיתונות האמריקנית שנשבתה בקסמה, העניקה לה את התואר: האישה האלגנטית ביותר בעולם[5]. בשנת 1983 חברת אמריקן הום פרודקטס שכרה את שירותיה כדי לייצג את קו מכירות הקוסמטיקה שלה. הצלם ריצ'רד אבדון צילם את הפרויקט הזה. דנב נחשבת במודל להשראה עבור המעצב איב סן-לורן אשר הלביש אותה בסרטים: Belle de Jour, La Chamade, La sirène du Mississipi, Un flic, Liza ו The Hunger.

בשנת 1992, היא נעשתה הפרזנטורית של קו מוצרי טיפוח העור של סן-לורן.

בשנת 2001 היא נבחרה לייצג את הפנים החדשים של לוריאל פריז. בשנת 2006 היא נבחרה להיות ההשראה של חברת מאק קוסמטיקס.

בשנת 2007 היא החלה להופיע בפרסומות חדשות למזוודות של חברת לואי ויטון.

במרץ 2013 היא נבחרה על ידי הגרדיאן לאחת מהמתלבשות הטובות ביותר מעל גיל 50.

דנב הייתה גם מעצבת של משקפיים, נעליים, כרטיסי ברכה ועוד.

פילמוגרפיה חלקיתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה