קתרין דנב
קתרין דנב (בצרפתית: Catherine Deneuve; נולדה ב-22 באוקטובר 1943) היא שחקנית קולנוע, זמרת, דוגמנית ומפיקה צרפתייה, זוכת פרס אריה הזהב על מפעל חיים לשנת 2022[1].
 | |
| קתרין דנב בפסטיבל הקולנוע בקאן, 2000 | |
| לידה |
22 באוקטובר 1943 (בת 81) פריז, צרפת  |
|---|---|
| שם במה |
Catherine Deneuve  |
| שם לידה |
Catherine Fabienne Dorléac |
| מדינה |
צרפת |
| תקופת הפעילות | מ-1957 |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Christian Vadim, קיארה מסטרויאני |
| פרסים והוקרה |
פרס סזאר 11 אחרים מועמדות לפרס אוסקר מועמדות לבאפט"א פרס אריה הזהב על מפעל חיים (2022) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהדנב נולדה בפריז בשם קתרין דורליאק, בת להורים שחקני במה: מוריס דורליאק ואשתו רנה דנב. לדנב שתי אחיות: השחקנית פרנסואז דורליאק (1942–1967) וסילבי דורליאק ובנוסף אחות למחצה בשם דניאל. השם דנב היה שם הנעורים של אמה של קתרין. היא בחרה בשם משפחה זה לשמש כשם הבמה שלה, על מנת להבדיל את עצמה מאחיותיה. דנב התחנכה בבתי ספר קתוליים[2].
דנב הייתה נשואה לצלם הבריטי דייוויד ביילי בין השנים 1965 ל-1972.
לדנב שני ילדים, כריסטיאן ואדים מבמאי הקולנוע רוז'ה ואדים וקיארה מסטרויאני מהשחקן מרצ'לו מסטרויאני.
בינואר 2018 הייתה קתרין דנב בין מאה החותמות על מכתב שהתפרסם בעיתון 'לה מונד' היוצא נגד תנועת ה"MeToo" והאופן בו היא השפיעה על מעמדה של האישה, תפיסת המיניות והיחסים בין גברים ונשים[3][4].
קריירה במשחק
עריכהדנב החלה את קריירת המשחק שלה עוד כנערה. בשנת 1957 היא שיחקה בתפקיד קטן בסרטו של אנדרה הונובל, Les Collégiennes יחד עם אחותה הצעירה סילבי, שהייתה שחקנית בילדותה כמו גם אחותה למחצה דניאל[5].
לאחר מכן הופיעה דנב בכמה סרטים של הבמאי רוז'ה ואדים. בשנת 1960 שיחקה בסרט בשם: L'Homme à femmes, שם ראה אותה הבמאי ז'אק דמי, שלאחר מכן יהיה אחראי לפריצתה כשחקנית.
פריצת הדרך שלה חלה באמצע שנות השישים, כאשר שיחקה בסרט "מטריות שרבורג" בבימויו של ז'אק דמי (1964) ואחר כך ב"רתיעה" של רומן פולנסקי (1965) וב"יפהפית היום" של לואיס בוניואל (1967). סרטים אלו הפכו אותה לכוכבת בזכות עצמה, ואפשרו לה להחלץ מתדמית אחותה הקטנה של פרנסואז דורליאק, תדמית שגרמה לה במקור לצבוע את שיערה לבלונדיני ולאמץ את שם משפחתה של אמה. השתיים כיכבו בצוותא בסרט מצליח נוסף בבימויו של דמי, העלמות מרושפור (1967), שהוסרט זמן לא רב לפני מותה הטרגי של דורליאק בתאונת דרכים. ב-1968 שיחקה בתפקיד ראשי בסרט "מאיירלינג" לצדו של עומר שריף.
קתרין דנב המשיכה לקריירת משחק מצליחה הנמשכת גם במאה ה-21, כשתפקידיה הבולטים ביותר הם של נשים יפות ומרוחקות. בשנת 2016 שיחקה לצד רוד פאראדו בסרט "עומד זקוף".
קריירה בתחומים נוספים
עריכהדנב הופיעה בעירום פעמיים במגזין פלייבוי (ב 1963 וב 1965). בשנת 1986 דנב השיקה את הבושם שלה - Deneuve[6].
בשנים 1985–1989, תמונתה שימשה כדי לייצג את מריאן, דמות אלגורית שמקורה במהפכה הצרפתית ומסמלת את החירות והתבונה. בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 דנב שימשה כפרזנטורית של הבושם שאנל מספר 5, וגרמה לעלייה חדה במכירות הבושם בארצות הברית, עד כדי כך, שהעיתונות האמריקנית שנשבתה בקסמה, העניקה לה את התואר: האישה האלגנטית ביותר בעולם[7]. בשנת 1983 חברת אמריקן הום פרודקטס שכרה את שירותיה כדי לייצג את קו מכירות הקוסמטיקה שלה. הצלם ריצ'רד אבדון צילם את הפרויקט הזה. דנב נחשבת במודל להשראה עבור המעצב איב סן-לורן אשר הלביש אותה בסרטים: Belle de Jour, La Chamade, La sirène du Mississipi, Un flic, Liza ו-The Hunger.
בשנת 1992, היא נעשתה הפרזנטורית של קו מוצרי טיפוח העור של סן-לורן.
בשנת 2001 היא נבחרה לייצג את הפנים החדשים של לוריאל פריז. בשנת 2006 היא נבחרה להיות ההשראה של חברת מאק קוסמטיקס.
בשנת 2007 היא החלה להופיע בפרסומות חדשות למזוודות של חברת לואי ויטון.
במרץ 2013 היא נבחרה על ידי הגרדיאן לאחת מהמתלבשות הטובות ביותר מעל גיל 50.
בשנת 2021 שיחקה בסרט הדרמה "בשלווה" של הבמאית עמנואל ברקוט הסרט הוקרן בבכורה ב-6 ביולי 2021.
פילמוגרפיה חלקית
עריכה- בשלווה (2021)
- סיפור חיי (2019)
- קלייר דרלינג (2018)
- המיילדת (2017)
- הכפר של ברברה (2017)
- Tout nous sépare (2017)
- קומדיה אלוהית (2015)
- פוטיש - אישה צעצוע (2010)
- התמונה הכוללת (2010)
- פרספוליס (2007)
- טנג'יר (2004)
- 8 נשים (2002)
- רוקדת בחשכה - במאי: לארס פון טרייר (2001)
- ממערב למזרח (1999)
- Belle maman (1999)
- פלאס ונדום (1998)
- הודו סין (1992)
- הרעב (1983)
- המטרו האחרון - במאי: פרנסואה טריפו (1980)
- Courage fuyons (1979)
- הנסיכה בעור החמור (1970)
- יפהפיית היום - במאי: לואיס בוניואל (1967)[8]
- העלמות מרושפור - במאי: ז'אק דמי (1967)
- רתיעה - במאי: רומן פולנסקי (1965)
- מטריות שרבורג - במאי: ז'אק דמי (1964)
טלוויזיה
עריכה- Les Liaisons dangereuses (2003)
קישורים חיצוניים
עריכה
קתרין דנב, ברשת החברתית VK
קתרין דנב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- קתרין דנב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
קתרין דנב, באתר AllMovie (באנגלית)
קתרין דנב, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- קתרין דנב, באתר Metacritic (באנגלית)
קתרין דנב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
קתרין דנב, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
קתרין דנב, באתר ספוטיפיי
קתרין דנב, באתר Last.fm (באנגלית)
קתרין דנב, באתר AllMusic (באנגלית)
קתרין דנב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קתרין דנב, באתר Yandex.Music (ברוסית)
קתרין דנב, באתר Discogs (באנגלית)- קתרין דנב, באתר Genius
- קתרין דנב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אורון שמיר, קתרין דנב: "בנושא מי־טו הדברים הלכו ממש רחוק מדי", באתר הארץ, 25 במאי 2021
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ Tartaglione, Nancy (June 1, 2022). Catherine Deneuve To Receive Venice Film Festival Golden Lion For Lifetime Achievement. Deadline Hollywood, retrieved June 1, 2022
- ^ Hello, I'm Catherine Deneuve, toutsurdeneuve.free.fr, 1992
- ^ נירית אנדרמן, מאה נשים צרפתיות נגד השלכות MeToo#: "מאיים על החופש המיני", באתר הארץ, 10 בינואר 2018
- ^ גדעון קוץ, קתרין דנב: "MeToo# היא תנועה אלימה, שלקחה תפקידי שיטור ושיפוט", באתר מעריב אונליין, 23 באפריל 2019
- ^ How Does My Queen?, filmcomment.com
- ^ French Film Star Deneuve Introduces Own Fragrance, articles.latimes.com
- ^ Chanel No.5 – Catherine Deneuve
- ^ בישראל הופץ הסרט בשם "יצאנית הצמרת". זאב רב נוף, המפלצת האנושית של בונואל, דבר, 5 בינואר 1968