המשחקים הפאראלימפיים

אירוע ספורט רב-ענפי בינלאומי, בו מתחרים ספורטאים בעלי מוגבלויות

המשחקים הפאראלימפיים (מכונים גם אולימפיאדת הנכים או פאראלימפיאדה, באנגלית: Paralympic Games) הם אירוע רב-ענפי בינלאומי, בו מתחרים ספורטאים עם מוגבלויות. המשחקים הפאראלימפיים העיקריים נערכים בקיץ מדי ארבע שנים, כשמשחקי החורף, המצומצמים יחסית, נערכים שנתיים אחרי כל קיץ פאראלימפי, בחורף, בסמוך ואחרי המשחקים האולימפיים, ובחסות הוועד הפאראלימפי הבינלאומי.

דגל המשחקים הפאראלימפיים
סקי לנכים במשחקי החורף הפאראלימפיים, בריטיש קולומביה, 2010
טניס נכים בזוגות, במשחקים הפאראלימפיים, קיץ 2008
כדורעף נכים
מדיסון דה רוזאריו בחימום לאליפות העולם בסידני, 2011

השם, "המשחקים הפאראלימפיים", מבוסס על המילה היוונית Paraplegia = שיתוק בחלק התחתון של הגוף; לאחר זמן, ומשהתברר כי לא כל המתחרים הם נפגעי שיתוק, שונה מקור המונח מיוונית, והוא מתבסס כיום על המילה פארא = ליד, ליד המשחקים האולימפיים.

היסטוריהעריכה

משחקי סטוק מנדווילעריכה

שורשי המשחקים הפאראלימפיים בתחרויות ספורט שארגן סר לודוויג גוטמן בשנת 1948 והשתתפו בהם לוחמי מלחמת העולם השנייה שסבלו מפגיעה בעמוד השדרה. התחרויות הפכו לאירוע שנתי שנקרא "משחקי סטוק מנדוויל" (על-שם בית החולים שבו נערכו). בשנת 1952 השתתפו בתחרויות גם מתחרים מהולנד, ובכך קיבלו התחרויות צביון בינלאומי.

אירועים משמעותיים בתולדות משחקיםעריכה

התחרויות הראשונות בסגנון אולימפי לספורטאים נכים נערכו ברומא, 1960, בסמוך לאולימפיאדה שנערכה שם. לראשונה, לא היו מיועדים המשחקים אך ורק לחיילים משוחררים, אלא לכלל נפגעי עמוד השדרה, ובתנאי שהספורטאים יישובים בכיסאות גלגלים.[1] בתחרויות אלה השתתפו 400 ספורטאים מ-23 מדינות. באולימפיאדת הנכים טורונטו (1976) הוחלט להוסיף למשחקים קטגוריות נכות נוספות, ולאפשר למגוון רחב יותר של בעלי לקויות לקחת חלק במשחקים, בטורניר זה השתתפו כבר 1,600 ספורטאים מ-40 מדינות שונות.[2]

אבן דרך נוספת בתולדות המשחקים הייתה באולימפיאדת הנכים סיאול (1988). היה זה הטורניר הראשון אשר התקיים מיד לאחר הטורניר האולימפי תוך שימוש במתקניו. גם במשחקים שבאו לאחריו, בברצלונה (1992) ובאטלנטה (1996) נעשה שימוש כזה בפועל בטרם הוסכם הנושא באופן רשמי בין הוועד הפאראלימפי הבינלאומי למקבילו האולימפי בשנת 2001.

במשחקים הפאראלימפיים ה-12, שהתקיימו באתונה בספטמבר 2004, השתתפו 3,846 ספורטאים מ-145 מדינות, שהתחרו ב-19 ענפי ספורט. במשחקים הפאראלימפיים ה-13, שהתקיימו בבייג'ינג ב-2008, השתתפו 4,200 ספורטאים מ-145 מדינות שונות - שיא של משתתפים עד היום.

ענפי הספורטעריכה

משחקי הקיץעריכה

במשחקי הקיץ הפאראלימפיים קיימים 22 ענפי ספורט.

משחקי החורףעריכה

במשחקי החורף הפאראלימפיים קיימים 5 ענפי ספורט.

ישראל במשחקים הפאראלימפייםעריכה

  ערך מורחב – ישראל במשחקים הפאראלימפיים

ישראל משתתפת במשחקי הקיץ הפאראלימפיים מראשיתם, וספורטאיה זוכים להישגים נאים ומדליות רבות. ישראל אירחה את אולימפיאדת הנכים השלישית בתל אביב בשנת 1968, ובאותה שנה הגיעה למקום השלישי עם 18 מדליות זהב, 21 כסף ו-23 ארד. גם באולימפיאדה החמישית בטורונטו בשנת 1976 הגיעה ישראל למקום השלישי עם 40 מדליות זהב, 13 כסף ו-16 ארד. נבחרות ישראל בכדורסל נכים זכתה במדליית זהב ארבע פעמים, פעמיים ניצחה נבחרת הנשים (1968 ו-1976) ופעמיים ניצחה נבחרת הגברים (1968 ו-1980).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא המשחקים הפאראלימפיים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ History of the Paralympics באתר הוועד הפאראלימפי הקנדי
  2. ^ History of the Paralympic Games


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המשחקים_הפאראלימפיים&oldid=32165896"