ז'ואאו קארלוס דה אוליווירה

ז'ואאו קארלוס דה אוליווירהפורטוגזית: João Carlos de Oliveira;‏ נולד ב-28 במאי 1954, נפטר ב-29 במאי 1999) היה אתלט ברזילאי שזכה בשתי מדליות ארד אולימפיות בקפיצה משולשת (מונטריאול 1976 ומוסקבה 1980), ב-4 מדליות זהב בקפיצה משולשת וקפיצה לרוחק בהמשחקים הפאן-אמריקאיים (1975 ו-1979), שיאן עולם בקפיצה משולשת (1975) ו-3 פעמים אלוף עולם (1977, 1979 ו-1981) בקפיצה משולשת.

ז'ואאו קארלוס דה אוליווירה
João Carlos de Oliveira
ז'ואאו קארלוס דה אוליווירה (1980)
ז'ואאו קארלוס דה אוליווירה (1980)
לידה 28 במאי 1954
פינדאמונהנגבה (אנ'), סאו פאולו, ברזיל
פטירה 29 במאי 1999 (בגיל 45)
סאו פאולו, ברזיל
מידע כללי
מדינה ברזילברזיל ברזיל
משקל 76 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.86 מטרים
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף קפיצה לרוחק
קפיצה משולשת
תקופת הפעילות 19731981 (כ־8 שנים)
מועדון ספורט קלאב פינהיירוס
מאמן Pedro Henrique de Toledo
הישגים
שיאים אישיים קפיצה משולשת: 17.89 מטר
קפיצה לרוחק: 8.36 מטר
פרסים והוקרה נושא דגל משלחת ברזיל במשחקים האולימפיים 1976 ו-1980
מאזן מדליות
מתחרה עבור ברזילברזיל ברזיל
המשחקים האולימפיים
ארד מונטריאול 1976 קפיצה משולשת
ארד מוסקבה 1980 קפיצה משולשת
אליפות העולם באתלטיקה
זהב דיסלדורף 1977 קפיצה משולשת
זהב מונטריאול 1979 קפיצה משולשת
זהב רומא 1981 קפיצה משולשת
המשחקים הפאן-אמריקאיים
זהב מקסיקו סיטי 1975 קפיצה לרוחק
זהב מקסיקו סיטי 1975 קפיצה משולשת
זהב סן חואן 1979 קפיצה לרוחק
זהב סן חואן 1979 קפיצה משולשת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ז'ואאו קארלוס דה אוליווירה נולד ב-1954 במחוז פינדאמונהנגבה (אנ') שבמדינת סאו פאולו (ברזיל). בגיל צעיר נפטרה אמו דבר שאילץ אותו לצאת לשוק העבודה בגיל צעיר וכבר בגיל 7 החל לשטוף מכוניות. ב-1974 התגייס לצבא ברזיל ובתחרויות הבאות השתתף כחייל. באולימפיאדות בהן השתתף (מונטריאול 1976, ומוסקבה 1980) היה דה אוליווירה נושא הדגל של הנבחרת הברזילאית בטקס הפתיחה.

הקריירה הספורטיבית של דה אוליווירה נקטעה ב-1981 לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים שאירעה בסאו פאולו ולאחר כשנה של טיפולים נאלצו הרופאים לקטוע את רגלו הימנית. בעקבות אירוע זה הפך לפעיל למען זכויות הנכים. כמו כן למד דה אוליווירה חינוך גופני ובמקביל פנה לפעילות פוליטית ונבחר לתפקיד רשמי ב-1986 וב-1990 אך נכשל בבחירות הבאות.

לדה אוליווירה נולדו 2 ילדים אך את שנותיו האחרונות חי בבדידות ונפטר ב-1999 בעקבות מחלת שחמת הכבד שנגרמה מאלכוהוליזם.

קריירה ספורטיבית עריכה

1973 עריכה

באליפות דרום אמריקה באתלטיקה שבר את שיא העולם לנוער בקפיצה משולשת כשהשיג 14.75 מטר.

1975 עריכה

שיאן עולם עריכה

במשחקים הפאן-אמריקאיים שנערכו במקסיקו סיטי, מקסיקו זכה דה אוליווירה במדליות זהב בקפיצה משולשת ובקפיצה לרוחק:

1976 עריכה

באולימפיאדת מונטריאול זכה דה אוליווירה במדליית ארד בקפיצה משולשת בתוצאה של 16.90 מטר אחרי המנצח ויקטור סנייב מברית המועצות (17.29 מטר) והזוכה במקום השני ג'יימס באטס (אנ') מארצות הברית (17.18 מטר).

באותה אולימפיאדה התחרה דה אוליווירה גם בקפיצה לרוחק והגיע למקום הרביעי בתוצאה של 8.00 מטר.

1977 עריכה

אלוף עולם עריכה

באליפות העולם באתלטיקה (אנ') שנערכה בדיסלדורף, גרמניה זכה במדליית זהב בקפיצה משולשת בתוצאה של 16.68 מטר לפני אנטולי פישקולין (אנ') מברית המועצות (16.61 מטר) והאנס הופנגל (אנ') ממזרח גרמניה (16.43 מטר).

1979 עריכה

במשחקים הפאן-אמריקאיים שנערכו בסן חואן, פורטו-ריקו זכה דה אוליווירה במדליות זהב בקפיצה משולשת ובקפיצה לרוחק:

אלוף עולם עריכה

באליפות העולם באתלטיקה (אנ') שנערכה במונטריאול, קנדה זכה במדליית זהב בקפיצה משולשת בתוצאה של 17.02 מטר לפני גנאדי ואליוקביץ' (אנ') מברית המועצות (16.94 מטר) ואיאן קמפבל (אנ') מאוסטרליה (16.76 מטר).

1980 עריכה

באולימפיאדת מוסקבה זכה דה אוליווירה במדליית ארד בקפיצה משולשת בתוצאה של 17.22 מטר אחרי המנצח יאק אודמאה (אנ') (17.35 מטר) והזוכה במקום השני ויקטור סנייב (17.24 מטר) מברית המועצות. קיימת מחלוקת על ניקיון השיפוט של צוות השופטים הרוסים בתחרות זו לאחר שפסלו קפיצה של דה אוליווירה שההערכה הייתה שקבע בה שיא עולמי[1] ובכך איפשרו את זכייתם של אתלטים רוסים במקומות הראשון והשני.

באותה אולימפיאדה התחרה דה אוליווירה גם בקפיצה לרוחק ואף עבר את שלב המוקדמות אך לא ניגש למקצה הגמר.

1981 עריכה

אלוף עולם עריכה

באליפות העולם באתלטיקה (אנ') שנערכה ברומא, איטליה זכה במדליית זהב בקפיצה משולשת בתוצאה של 17.37 מטר לפני זאו שנקסיאן (אנ') מסין (17.34 מטר) ווילי בנקס מארצות הברית (17.04 מטר).

הנצחה עריכה

  • מלחין ומשורר מקומיים הפיצו שיר בשם João do Pulo שהיה שם החיבה שלו.
  • ב-2016, במלאת 41 שנה לשיא העולמי שקבע, הוציא השירות הבולאי בול לזכרו.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ קפיצה פסולה אינה נמדדת