ויקיפדיה

ז'ורז' ברסנס

זמר צרפתי

ז'ורז' שארל ברסנס (בצרפתית: Georges-Charles Brassens;‏ 22 באוקטובר 1921 – 29 באוקטובר 1981) היה משורר, מלחין וזמר שאנסון צרפתי. נחשב לאחד המשוררים הפופולריים ביותר בצרפת, בזכות סגנון שיריו הפשוט והישיר אך עם זאת אלגנטי ומגוון.

ז'ורז' ברסנס
Georges Brassens
ז'ורז' ברסנס
ז'ורז' ברסנס
לידה 22 באוקטובר 1921
סט, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באוקטובר 1981 (בגיל 60)
Saint-Gély-du-Fesc, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Georges Charles Brassens עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Sete (Le Py) Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שאנסון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1951–1981 (כ־30 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס הפיוט הגדול של האקדמיה הצרפתית (1967)
  • פרס וינסנט סקוטו (1963)
  • פרס טנקו עריכת הנתון בוויקינתונים
www.brassens.info
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ברסנס נולד בשנת 1921 בעיר סט (Sète) שבדרום צרפת לז'אן-לואי ברסנס ולאלבירה, בת למשפחת דאגרוזה האיטלקית. הסבים מצד האם, מיקלה דאגרוזה ומריה דולצ'ה היו מן היישוב מארסיקו נואובו מחבל בזיליקטה. ברסנס התחיל את הקריירה בשנות ה-40. שיריו מתפרשים על קשת של נושאים. מידידות ואהבה ועד מוות וזנות. בשיריו מובעת ביקורת חברתית נוקבת וברבים מהם מוצבת מראה מול החברה, גם אם אינם כוללים מילות תוכחה מפורשות. בשירים אחרים מציב ברסנס מול הקהל את עובדות החיים המשמעותיות ביותר, כגון מוות ובגידה, וקובע שעל אף שאירועים מסוימים הם חשובים ביותר לפרט, הרי שעל החברה בכללותה ואף על הסביבה הקרובה הם אינם מותירים רושם.

בשיריו הרבה ברסנס להדגיש את האדישות של החברה כלפי סבל ואי צדק והתייחס רבות לסטנדרטים הכפולים הנהוגים בה. הוא הופיע מחוץ לצרפת אך לעיתים נדירות וזכורה במיוחד הופעתו בלונדון בשנת 1973.

סגנון שירתו בפני קהל מאופיין בהופעה נקייה של זמר עם גיטרה, כאשר הדגש העיקרי ניתן למילים. לחניו מונוטוניים (חד-גווניים), מעין דקלום, ומובילים את המאזין לשורה התחתונה של המסר מבלי שהלחן מסגיר את העובדה שהשורה התחתונה מתקרבת. צורת הלחנה זו תורמת להבנת תחושת האפסיות של הסבל מול שגרת העולם.

ברסנס נפטר ב-29 באוקטובר 1981 מסיבוכים של סרטן המעי הגס.

ברסנס פופולרי עד היום בצרפת ובאירופה ותקליטים עם ביצועים משיריו יוצאים בכל תקופה על ידי אמנים צעירים. בין המבצעים: קרלה ברוני ומקסים לפורסטיה בצרפתית ושל פאקו איבנז בספרדית.

השפעת ברסנס בישראל עריכה

רבים משיריו של ברסנס תורגמו לשפה העברית בעיקר על ידי יוסי בנאי אך גם על ידי נעמי שמר. בשנת 1969 ובשנת 1974 הקליט יוסי בנאי שני תקליטים משיריו של ברסנס בעברית ובשנות התשעים חזר בנאי והקליט שוב חלק מאותם שירים בעיבוד חדש. בין השירים הבולטים של ברסנס ששר בנאי בעברית היו "אין אהבות שמחות" ("Il n'y a pas d'amour heureux", תרגמה נעמי שמר), "הגורילה" ("Le Gorille", תרגם דן אלמגור), "לא אבקש את ידך" ("La non demande en mariage", תרגמה שמר) ו"לאיש חסדי" ("Chanson Pour L'auvergnat", תרגמה שמר).

בשנת 1958 הפזמונאי הישראלי דן אלמגור השתמש בלחן של השיר "אשתו של הקטור" (la femme d'Hector) מאותה שנה, וחיבר מילים שונות בעברית עבור להקת הנח"ל – השיר "ויויו גם". השיר הצרפתי המקורי תורגם מאוחר יותר לעברית הן על ידי יוסי בנאי ("אשתו של בנץ"), והן על ידי דן אלמגור עצמו ("אשתו של מר ז'וזו").

שירים בולטים אחרים של ברסנס שתורגמו לעברית הם "הספסל הציבורי" בביצועה של יעל שרז ("Les amoureux des bancs publics", תרגם דן אלמגור), "אי שם בלב" בביצוע קורין אלאל ("Au bois de mon cœur", תרגם אהוד מנור) ו"להוליך שולל את המוות" בביצוע שלומי שבן ("Trompe la mort", תרגם דורי מנור).

לקריאה נוספת עריכה

  • Luis-Jean Calvet, Georges Brassens, petite Bibliothèque Payot, 1991
  • ראובן וימר (מתרגם), ז'ורז' ברסאנס שר בעברית, הוצאת דורון ספרים, 2011

    • קישורים חיצוניים עריכה

    מיזמי קרן ויקימדיה
      ציטוטים בוויקיציטוט: ז'ורז' ברסנס
      תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ז'ורז' ברסנס
    אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ז%27ורז%27_ברסנס&oldid=33596729"