ז'ני וארנאי

משוררת וסופרת הונגרייה-יהודייה


ז'ני וארנאי (במקור אֶאּוגֶנִיָה וייס, בהונגרית: Várnai Zseni; נג'וואז'ון, 25 במאי 1890[1]בודפשט, 16 באוקטובר 1981) הייתה משוררת וסופרת עטורת פרס אטילה יוז'ף (1956) יהודייה-הונגרייה, אשתו של הסופר אנדור פטרדי (18811958), היא אמם של הסופרת מריה פטרדי (19191970) ושל הצייר גאבור פטרדי (19152001).

ז'ני וארנאי
Várnai Zseni
לידה 25 במאי 1890
נאג'וואז'ון, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוקטובר 1981 (בגיל 91)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק ניוגט עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אנדור פטרדי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אאוגניה וייס נולדה במשפחה יהודית בכפר קטן על גדות אגם בלטון במחוז וספרם שבמרכז הונגריה (שגם טדי קולק נולד שם כ-20 שנה מאוחר יותר), כבתם של החייט ז'יגמונד וייס ושל יאנקה וייס. היא סיימה את לימודיה בבית הספר לדרמה של "איגוד השחקנים הלאומי" ב-1908, אך מעולם לא עלתה לבמה. היא החלה את דרכה כעובדת מדינה, והצטרפה לתנועת הפועלים ב-1909 באמצעות בעלה. שירה הראשון והידוע ביותר, "לבני החייל!", פורסם ביומון נפסבה ב-1911, עותקים שלו הוחרמו על ידי המשטרה והוגש נגדה כתב אישום. השיר הודפס מחדש בצורת עלון בסוף אוקטובר 1918 על ידי תועמלני השמאל שהתכוננו למהפכת החרציות. השיר הודפס בבית הדפוס של העיתון "האור" (Világosság) והפיצו אותו ברחובות בודפשט. בין שתי מלחמות העולם פרסמה את שיריה כתב העת זידו יבה. עם פרסום החוקים היהודיים ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי לא יכלה להתפרנס, אלא באומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך בפני קהל יהודי. מ-1943 עד 1944, הייתה מנהיגת קבוצה אנטי-פשיסטית ושרדה את השואה. במשך זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה, עבדה במשרדי המערכת של "העם של קושוט" (Kossuth Népe) וב"זמנים חדשים" (Új Idők).

בנוסף למסר הפוליטי הופיעו בשירתה גם נושאים ליריים, כמו תחושת האימהות. הנושאים העיקריים של שיריה המאוחרים הם הזדקנות, כאב המוות, אמון בחיבה וחדוות העבודה.

יצירותיה עריכה

בשפת המקור:

  • Katonafiamnak! (versek, 1914)
  • Gracchusok anyja (versek, 1916)
  • Anyaszív (versek, 1918)
  • Vörös tavasz. Várnai Zseni forradalmi versei (versek, 1919)
  • Örömök kertje (mesék, 1919)
  • A mesélő erdő (mesék, 1921)
  • A fájdalom könyve (versek, 1921)
  • Aludni szeretnék (dráma, 1922)
  • Furulyaszó (gyermekversek, 1923)
  • Ím itt az írás! (versek, 1927)
  • Kórus szopránban (versek, 1930)
  • Fekete bárány (versek, 1935)
  • Én mondom és te add tovább! (versek, 1937)
  • Legyen meg a te akaratod (versek, 1939)
  • Én nem mondok le soha a reményről (versek, 1940)
  • Ég és föld között (önéletrajzi regény, 1941)
  • Várnai Zseni válogatott versei (válogatott versek, 1942)
  • Egy asszony a milliók közül (önéletrajzi regény, 1942, 1956)
  • Mint viharban a falevél (önéletrajzi regény, 1943, Peterdi Máriával közösen)
  • Üldözött versek (versek, 1945)
  • Áldott asszonyok (versek, 1947)
  • A világ asszonyaihoz (versek, 1950)
  • Most szép lenni katonának (verses levél, 1953)
  • Válogatott versek (válogatott versek, 1954)
  • Így égtem, énekeltem (válogatott versek, 1958)
  • Fényben, viharban (önéletrajzi regény, 1958)
  • Feltámadás (versek, 1959)
  • Békét! (versek, 1960)
  • Légy boldog te világ! (válogatott versek, 1961)
  • Élők, vigyázzatok! (válogatott versek, 1962)
  • Nem volt hiába (önéletrajzi regény, 1962)
  • Nyugtalan madár (versek, 1966)
  • Tündérkert (gyermekversek, 1968)
  • Ének az anyáról (versek, 1968)
  • Borostyán (versek, 1969)
  • Idő heroldja (összegyűjtött versek, 1971)
  • Vers és virág (összegyűjtött versek, 1973)
  • Egy harcos asszony írásai (versek, 1973)
  • Egy asszony a milliók közül I-II. (önéletrajzi regények, 1974)
  • Az igazlátó király (mesék, gyermekversek, 1979)
  • Sorsod foglya vagy (versek, 1986)

בתרגום (בהתאמה):

  • לבני החייל! (פסוקים, 1914)
  • אמו של גרחוס (שירים, 1916)
  • לב אם (שירים, 1918)
  • אביב אדום. שירים מהפכניים של ז'ני וארנאי (שירים, 1919)
  • גן השמחות (סיפורים, 1919)
  • היער המספר (סיפורים, 1921)
  • ספר היגון (פסוקים, 1921)
  • הייתי רוצה לישון (דרמה, 1922)
  • קול חליל (שירי ילדים, 1923)
  • הנה הכתב! (שירים, 1927)
  • מקהלה בסופרן (שירים, 1930)
  • כבש שחור (שירים, 1935)
  • אני אומר ואתה תעביר הלאה! (שירים, 1937)
  • שיהיה לך רצונך (שירים 1939)
  • לעולם איני מוותרת על התקווה (שירים, 1940)
  • בין שמים לארץ (רומן אוטוביוגרפי, 1941)
  • שירים נבחרים של ז'ני וארנאי (שירים נבחרים, 1942)
  • אישה אחת בין מיליונים (רומן אוטוביוגרפי, 1942, 1956)
  • כמו עלה בסערה (רומן אוטוביוגרפי, 1943, עם מריה פטרדי)
  • שירים נרדפים (שירים, 1945)
  • נשים מבורכות (שירים, 1950)
  • זה נחמד להיות חייל עכשיו (שיר, 1953)
  • שירים נבחרים (שירים נבחרים, 1954)
  • כך נשרפתי, שרתי (שירים נבחרים, 1958)
  • באור, בסערה (רומן אוטוביוגרפי, 1958)
  • תחיית המתים (פסוקים, 1959)
  • רוצים שלום! (פסוקים, 1960)
  • תהיה שמח, עולם! (שירים נבחרים, 1961)
  • החיים, היזהרו! (שירים נבחרים, 1962)
  • זה לא היה לשווא (רומן אוטוביוגרפי, 1962)
  • ציפור חסרת מנוח (שירים, 1966)
  • גן הפיות (שירי ילדים, 1968)
  • שיר על האם (שירים, 1968)
  • אמבר (פסוקים, 1969)
  • מבשר הזמן (שירים אסופים, 1971)
  • שיר ופרח (שירים אסופים, 1973)
  • כתבים של אישה לוחמת (פסוקים, 1973)
  • אישה אחת מתוך מיליונים I-II. (רומנים אוטוביוגרפיים, 1974)
  • המלך הצדיק (סיפורים, שירי ילדים, 1979)
  • אתה שבוי בגורלך (שירים, 1986)

פרסים עריכה

  • פרס אטילה יוז'ף (1956)
  • מסדר הדגל האדום של העבודה (1960)
  • מסדר הצטיינות דרגת זהב(1968)
  • מסדר ההצטיינות למולדת הסוציאליסטית
  • מדליית הנצחה לשחרור
  • מדליית הנצחה של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית
  • מדליית הנצחה לפרטיזנים
  • פרס SZOT (1969)

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ז'ני וארנאי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Születési bejegyzése a nagyvázsonyi izraelita hitközség születési akv. 4/1890. folyószáma alatt".