זאב חנוך ארליך

חוקר ארץ ישראל, ממקימי בית ספר שדה עפרה
(הופנה מהדף זאב ארליך)

זאב חנוך (ז'אבו) ארליך (20 בדצמבר 195320 בנובמבר 2024, י"ט בחשוון ה'תשפ"ה) היה חוקר ארץ ישראל, ממייסדי בית ספר שדה עפרה עורך סדרות הספרים "שומרון ובנימין" ו"מחקרי יהודה ושומרון" וחבר ועדת השמות הממשלתית.[1]

זאב חנוך ארליך
לידה 20 בדצמבר 1953
נהרג 20 בנובמבר 2024 (בגיל 70)
שמע, נפת צור, לבנון
מקום קבורה בית העלמין בעפרה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים עפרה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מספר ילדים 6 עריכת הנתון בוויקינתונים

ביוגרפיה

עריכה

זאב חנוך ארליך נולד ב-1953 להדסה[2] וישראל ארליך. אביו היה חסיד סוכטשוב וחוקר שערך ספרים רבים על ההיסטוריה של גדולי ישראל מפולין.[3] הוא התחנך במוסדות של הציונות הדתית ולמד בישיבת הכותל בירושלים. בוגר תואר ראשון בתלמוד ובהיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים וטורו קולג'.[דרוש מקור] בשירותו בצה"ל היה קצין חי"ר. נפצע במלחמת יום הכיפורים והגיע במהלך שירות המילואים לדרגת רב-סרן. בשנים 1988–1991, במהלך האינתיפאדה הראשונה, התגייס לשירות קבע כקצין מודיעין בגזרת יהודה,[4][5][6] ובמאי 1989 נפצע מרסיסים בהיתקלות עם מחבלים בבית אולא.[4]

 
ארליך בודק מערה ליד מכוור

נישא לתמר ולהם שלושה בנים ושלוש בנות.[7] התגורר בעפרה ונמנה עם מייסדי בית ספר שדה עפרה. הוא היה סייר, מורה דרך[4] וחוקר ארץ ישראל, פרסם עשרות מחקרים בנושאי ידיעת הארץ, וכתב מדור קבוע על נושאים אלה במוסף השבת של עיתון "מקור ראשון". אחד מהמשפטים (המיוחס לרחבעם זאבי) שהיה חוזר עליו רבות, ”בארץ ישראל צריכים ללכת יחפים כי בכל מקום דורכים על פסוקים”.[8] היה מחוקרי העיר העתיקה של שכם ומערכות המים התת-קרקעיות שמתחת לקסבה של העיר, עליה העיד כי היא העיר האהובה עליו אחרי ירושלים.[9]

הרצה על ההיסטוריה והגאוגרפיה של חבלי יהודה והשומרון במכון לנדר בירושלים ובמכללת אורות ישראל. במהלך השנים העביר סיורים לחיילים וקצינים, ויצר קשרים קרובים עם קציני צבא בכירים.[5] הוא עסק בתיעוד אתרי עתיקות בכפרים ערביים ביהודה ושומרון,[10] והוא הרבה לבקר באישור ובאבטחת חיילי צה"ל באתרים ארכאולוגיים והיסטוריים שהגישה אליהם קשה, גם בשטח A.[11] בין השאר, במאי 2024, נכנס ארליך עם נכדיו בני ה-17 לשטח באזור חברון באישור צה"ל ועם אבטחת חיילי צה"ל.[12]

ביוני 2014 התלווה ארליך למפקד חטיבת כפיר אשר בן לולו במהלך מבצע שובו אחים.[13] בעקבות המבצע היה שותף להקמת יחידת "הר ציון" שהקים מח"ט הצנחנים אליעזר טולדנו, במטרה להעביר ללוחמי הגזרה מיכולות הכרת השטח של חוקרי הארץ.[14] בהמשך היה ארליך ממקימי יחידת מרעול.[15][16][14]

 
האדמו"ר שמואל יצחק בורנשטיין מסוכטשוב בסתימת הגולל על קברו של ארליך

מותו

עריכה
  ערך מורחב – פרשת מותם של זאב ארליך וסמל גור קהתי

ב-20 בנובמבר 2024, במהלך התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל, הצטרף לכוח של חטיבת גולני שלחם ליד הכפר שמע. הכוח נתקל במחבלים שארבו בשטח באחד המבצרים הצלבניים. ארליך ולוחם מהכוח, סמל גור קהתי, נהרגו במקום. רמ"ט גולני, אל"ם (מיל') יואב ירום נפצע באורח בינוני, ומפקד הפלוגה נפצע באורח קשה.

לאחר מותו חויַל ארליך בדיעבד כחייל מילואים והוכר כחלל צה"ל.[17][7] הוא נקבר למחרת בטקס צבאי בבית העלמין בעפרה.[18]

המחלוקת סביב נסיבות כניסתו ללבנון

במקביל נפתחה חקירת מצ"ח באשר לנסיבות כניסתו של ארליך ללבנון כאזרח ובדיקה האם נעשו בניגוד לפקודות צה"ל. לפי החשד, ארליך נכנס ללבנון כדי לבצע מחקר עצמאי בשטח, והכוח נשלח במיוחד כדי לאבטח אותו.[19][20] על פי עדויות של חיילים שנכחו בקרב, המשימה לא אופיינה בצורך מבצעי, לא כללה כלל את סקירת המבצר וכן התנהלה באופי לא מבצעי.[21][22] לעומת זאת, אל"ם ירום טען כי נזקק לעזרתו של ארליך באיתור מחבלים ששהו על פי חשדות באתר ארכאולוגי והזמין את ארליך על מנת לסייע במשימה[23] בעיקר הודות לידיעותיו הנרחבות בנוגע למערכות תת-קרקע.[14] בעקבות התקרית, ביקש ירום לסיים את תפקידו.[24]

מחיבוריו

עריכה

הנצחתו

עריכה

לאחר מותו הוקדש לזכרו שער בגיליון כ"ד של כתב העת פשטות המתחדשים.[27] השער כלל ביבליוגרפיה של כתביו מאת הרב הראל דביר[28] ומאמרים בנושאים הקשורים למשנתו. בין הכותבים: הרב יואל בן נון, הרב אורי הולצמן וההיסטוריון ישראל שפירא.

לאחר מותו פרסם ישראל שפירא שני ספרים המוקדשים לזכרו של ארליך: "סודות המכבים" שנכתב בעקבות סיורים משותפים באתרי החשמונאים , ואת "עזה מאז ולתמיד" שארליך עצמו ערך[29][30].

גם הכנס העשירי של "ארץ שכם" של מועצה אזורית שומרון בשבי שומרון הוקדש לזכרו, בהשתתפות אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, מח"ט שומרון אריאל גונן וחוקרים שונים, ביניהם פרופ' זהר עמר, פרופ' יואל אליצור וד"ר אריה בורשטיין.[31] במהלך דבריו של גונן, התפרצו לאירוע בני משפחתו של גור קהתי והביעו מחאה חריפה על קיום האירוע לאור נסיבות מותו של ארליך, ועל שבנם לא הוזכר באירוע. לאחר מספר דקות עזבו בני משפחת קהתי את הכנס והוא המשיך כסדרו.[32]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא זאב חנוך ארליך בוויקישיתוף
מכּתביו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מינוי חברים לוועדת השמות הממשלתית, באתר gov
  2. ^   סיפורה של הדסה ארליך, סרטון באתר יוטיוב
  3. ^ לדוגמה: ספר אבירי הרועים על אדמו"רי סוכטשוב, בהוצאת מורשה, תשמח. פרקים בתולדות הקהילות היהודיות בהוצאת מורשת, תל אביב תשל"ד. המרד הקדוש לדמותו של רבי מנדלי מקוצק, מורשת, תל אביב תשמ"ט. וספרים נוספים.
  4. ^ 1 2 3 שמואל טל, אורן כהן, ישראל פרץ, פוצצו בתי שלושת המחבלים שנהרגו בהיתקלות, חדשות, 21 במאי 1989
  5. ^ 1 2 שלמה דרור, אדוני הצבא, חדשות, 13 בדצמבר 1991
  6. ^ סמינר אבות ומייסדים - זאב ח. ארליך, באתר www.avot-meyasdim.co.il
  7. ^ 1 2 קורות החיים של זאב חנוך (ז'אבו) ארליך, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  8. ^   אלישיב רייכנר, ‏"זה הנחל שבו הירח עמד – צריך רק שמישהו יגיד לך את זה", בעיתון מקור ראשון, 20 בינואר 2025
  9. ^ מרכז סיור ולימוד שומרון (2020-03-25), ז'אבו ארליך -מערכת המים התת קרקעית בניאופוליס, שכם העתיקה. כנס שכם השביעי. מרכז סיור ולימוד שומרון, נבדק ב-2024-11-30
  10. ^ אליאור לוי, למה לארכיאולוג אבטחה צמודה מצה"ל בשטחים?, באתר ynet, 5 ביולי 2012
  11. ^ אבי אשכנזי, ‏עדויות חיילים חושפות: זאב ארליך היה אורח קבוע ביחידות צה"ל באיו"ש, באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2024
  12. ^ לפני שנהרג בלבנון: זאב ארליך נכנס לחברון בליווי צה"ל, באתר חדשות 13, 6 בפברואר 2025
    מיכל ארליך נגד ערוץ 13: פעם נוספת שופכים את דמו של ז'אבו, באתר ערוץ 7, 9 בפברואר 2025
  13. ^ אשר בן לולו באתר X
  14. ^ 1 2 3   ישי אלמקייס, ‏דמות להערצה לכל נערי היישוב: מסעותיו של ז'אבו בארץ הקודש, בעיתון מקור ראשון, 30 בנובמבר 2024
  15. ^   אביגיל זית, ‏חברים וקרובים נפרדים מז'אבו ארליך: "הלוואי שבגילו נזכה למעט מהתשוקה שלו", בעיתון מקור ראשון, 22 בנובמבר 2024
  16. ^ גרשון הכהן, תבונת השימוש בחוקרים לצרכים צבאיים מבצעיים. לזכרו של ז'אבו ארליך הי"ד, "האומה", נובמבר 2024.
  17. ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, מחדל בלבנון: זאב חנוך ארליך, בן 70, הצטרף לכוח צה"ל - ונהרג בהיתקלות, יחד עם לוחם, באתר ynet, 21 בנובמבר 2024
  18. ^ עוז ישראל שוורץ, ‏שידור ישיר: זאב ז'אבו ארליך מובא למנוחות בבית העלמין בעפרה, באתר "סרוגים", 21 בנובמבר 2024
  19. ^   יניב קובוביץ, עופר אדרת, נעה שפיגל וניר חסון, זאב ארליך הוכנס ללבנון לביקור פרטי במבצר עתיק, החייל שנהרג אבטח את כניסתו, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2024
  20. ^ איציק זוארץ, המשטרה הצבאית חוקרת את נסיבות הכנסת זאב ארליך ללבנון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בנובמבר 2024
  21. ^   בר פלג, "זה היה כמו טיול": חיילים ששירתו עם גור קהתי סיפרו מה קרה במבצר בלבנון, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2024
  22. ^ המקור, עונה 24, פרק 1: ההיתקלות במבצר בלבנון, באתר חדשות 13, 31 בדצמבר 2024
  23. ^ ניר דבורי, ‏עדותו של הקצין הבכיר על התקרית החמורה בלבנון שבה נהרג זאב ארליך ז"ל, באתר ‏מאקו‏, 21 בנובמבר 2024
  24. ^ איתי בלומנטל, אחרי מותו של האזרח בלבנון: רמ"ט גולני ביקש לסיים את תפקידו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 בנובמבר 2024
  25. ^ ישראל שפירא, ‏כ'קבר רשב"י' במירון - 'הקבר הקדוש' בצידון | קדושה בלב לבנון, באתר כיכר השבת, 9 באוקטובר 2024
  26. ^ זאב חנוך (ז'אבו) ארליך ז"ל בהשקת ספר "עזה מאז ולתמיד" מאת ישראל שפירא בי"א חשוון תשפ"ה
  27. ^ ישראל הלפרין (ע), פשטות המתחדשים, כרך כד, תשפ"ה
  28. ^ הרב הראל דביר, רשימת פרסומים – זאב חנוך ארליך, פשטות המתחדשים כד, שבט תשפ"ה, עמ' 84–88
  29. ^ "סודות המכבים": התעלומה של קברי החשמונאים - נחשפת, באתר כיכר השבת, 24 בדצמבר 2024
  30. ^ עזה מאז ולתמיד, באתר בוקפוד - הדפסת ספרים לפי דרישה
  31. ^ כנס מחקרי "ארץ שכם והשומרון" לזכרו של ז'אבו ארליך הי"ד - טיקצ'אק, באתר tickchak.co.il
  32. ^ עימות קשה באזכרה לזכרו של זאב (ז'אבו) ארליך בשומרון, באתר ערוץ 7, 25 בדצמבר 2024