זאב גריס

היסטוריון ישראלי

זאב שמעון גְּרִיס (נולד ב-23 בספטמבר 1945) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון החוקר את תנועת החסידות, ספרות המוסר היהודית, ספרות ההשכלה, מחשבה יהודית מודרנית וביבליוגרפיה עברית.

זאב גריס
אין תמונה חופשית
לידה 23 בספטמבר 1945 (בן 76)
יבנאל, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט רבקה ש"ץ אופנהיימר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט אבריאל בר-לבב עריכת הנתון בוויקינתונים
www.bgu.ac.il/~zgries/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

גריס נולד ביבנאל, בנם של דוקטור מרדכי גריס ודוקטור שרה צימרמן-גריס, ואת מרבית ילדותו ונעוריו העביר ברחובות. בין השנים 1963 ל-1966 שירת בצה"ל. בין השנים 1968 ל-1972 השלים תואר ראשון בספרות עברית ופילוסופיה יהודית וקבלה באוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 1972 ל-1976 השלים תואר שני במחשבת ישראל. נושא עבודת התזה שלו היה "צוואת הריב"ש וראשית ספרות ההנהגות החסידית", בהנחיית פרופ' רבקה שץ-אופנהיימר.[1] בין השנים 1976 ל-1980 השלים דוקטורט במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, שהיה גם בהנחיית שץ-אופנהיימר. נושא עבודת הדוקטורט היה "ספרות ההנהגות החסידית כביטוי להנהגה ואתוס". בשנות השמונים היה חבר מערכת של "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל", ובשנים תשמ"ד-תשמ"ה ערך את כרכים ג' ו-ד' של כתב העת.

גריס לימד בסמינר אורנים, ובשנת 1988 החל ללמד באוניברסיטת בן-גוריון. בין השנים 1988 ל-1989 היה פרופסור חבר במחלקה ללימודי דתות באוניברסיטת בוסטון, ובין 1989 ל-1990 לימד ב-Hebrew College במסצ'וסטס. בין השנים 1990 ל-1993 לימד בטכניון, ובשנים 1993 ו-1994 לימד במכון כרם. בשנת 1995 חזר ללמד באוניברסיטת בן-גוריון, ושנתיים מאוחר יותר, בשנת 1997, מונה לפרופסור חבר, ובשנת 2003 מונה לפרופסור מן המניין.

בשנת 1970 נפצע קשה בהיותו בשירות מילואים מהפגזה על הר דב.

נשוי לרותי (בתם של רבקה ונח פניאל[2]) ומתגורר בירושלים.

ספרים שכתבעריכה

גריס חיבר מעל לארבעים מאמרים, רובם בעברית וחלקם באנגלית. כמו כן הופיעו מאמרים שלו גם בצרפתית וגרמנית. בנוסף לדיסרטציה, הוא כתב שלושה ספרים בעברית ואחד מספריו תורגם לאנגלית, כמפורט דלקמן:

  • ספרות ההנהגות החסידית כבטוי להנהגה ואתוס, דיסרטציה, ירושלים: תשל"ט. (הספר בקטלוג ULI)
  • ספרות ההנהגות: תולדותיה ומקומה בחיי חסידי ר’ ישראל בעל שם-טוב, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ן-1989. (הספר בקטלוג ULI)
  • ספר סופר וסיפור בראשית החסידות: מן הבעש"ט ועד מנחם מנדל מקוצק, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשנ"ב-1992. (הספר בקטלוג ULI)
  • הספר כסוכן תרבות בשנים ת"ס-תר"ס (1700–1900), בני ברק: הקיבוץ המאוחד, תשס"ב-2002 (תרגום לאנגלית הופיע בשנת 2007). (הספר בקטלוג ULI)
  • The book in the Jewish world, 1700-1900, Oxford: Littman Library of Jewish Civilization, 2007 (תרגום של הספר כסוכן תרבות בשנים ת"ס-תר"ס). (הספר בקטלוג ULI)
  • הספר העברי - פרקים לתולדותיו, מוסד ביאליק, 2015

ממאמריו שיצאו בתדפיסיםעריכה

  • "בין ספרות להיסטוריה: הקדמות לדיון ועיון בשבחי הבעש"ט" (תדפיס מתוך: טורא ג', אסופת מאמרי הגות ומחקר במחשבת ישראל, אורנים - בית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994, עמ' 153 - 181).
  • "התעוררות האינטליגנציה הרדומה, הדפסת ספרים במאה הי"ח בכלל ולקהל הקוראים במזרח אירופה בפרט כביטוי לתהליכי תמורה ושינוי בחינוך היהודי", ירושלים: חמו"ל, תשנ"ו (הופיע גם בספרו הספר כסוכן תרבות בשנים ת"ס-תר"ס, הנ"ל).

ספרים וכתבי עת שערךעריכה

  • מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ג' (חוברת ד'), עורכים: ז. גריס, ז. הרוי ופ. מנדס-פלור, ירושלים: האוניברסיטה העברית, המכון למדעי היהדות, הוצאת ספרים מאגנס, תמוז תשמ"ד-1983/84.
  • מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך ד' (חוברות ג' - ד') עורך: זאב גריס, ירושלים: האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הרוח, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי והמרכז לחקר הקבלה ע"ש גרשם שלום, תמוז תשמ"ה-1984/85.
  • שפע טל, עיונים במחשבת ישראל ובתרבות יהודית, מוגשים לברכה זק, בעריכת זאב גריס, חיים קרייסל ובועז הוס, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ד- 2004.[3]

לכבודו יצא הספר "דרך ספר - שי לזאב גריס" בעריכת עודד ישראלי, אבריאל בר-לבב, אברהם (רמי) ריינר ויונתן מאיר, ירושלים 2021.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חלק ממצאי המחקר הופיעו במאמר הראשון שהוציא לאור: "עריכת צוואת הריב"ש", קריית ספר נ"ב (תשל"ז), עמ' 187 - 210.
  2. ^ זאב גריס, 'יבנאל היא משל', פנים 35 (2006), 23–34, באתר הסתדרות המורים בישראל.
  3. ^ באותו כרך הופיע מאמרו: "סיפורי תפילה חסידיים כמקור לתפיסת עולם ואדם של החסידים".