זאב וולף לייטר

1891-1974

רבי זאב וולף לַייטֶר (בכתיב יידי: לייטער; כ"ג בכסלו ה'תרנ"ב, 21 בדצמבר 1891ל' בשבט ה'תשל"ד, 22 בפברואר 1974) היה רב ופוסק הלכה בגליציה ובארצות הברית. התפרסם בבקיאותו ובזכרונו הנדירים, וכביבליופיל מובהק.

רבי זאב וולף לייטר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 בדצמבר 1891
כ"ג בכסלו ה'תרנ"ב
זוולוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 22 בפברואר 1974 (בגיל 82)
ל' בשבט ה'תשל"ד
מונסי, ניו יורק
מקום קבורה בני ברק, ישראל
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום מגורים טרבובליה, וינה, אמסטרדם, ברוקלין, פיטסבורג
מקום פעילות גליציה, ארצות הברית
תקופת הפעילות ?–1974 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק רבנות
תפקידים נוספים יו"ר המזרחי ויו"ר ועד הרבנים בפיטסבורג
רבותיו רבי יוסף ענגיל
חיבוריו שו"ת "בית דוד", מתורתן של ראשונים, תשובות הגאונים
בת זוג רבקה
אב רבי נתן נטע לייטר
אם חיה עטיה

ביוגרפיה

עריכה

נולד בזבליב (או') (זוואלוב) לרבי נתן נטע לייטר (בעל שו"ת מאורות נתן, ועוד ספרים) ולחיה עטיה בת רבי דוד מאיר ברייר. נחשב כעילוי מגיל צעיר, וזכה לשבחים מרבי שלום מרדכי שבדרון ורבנים נוספים. בגיל 12 כבר עסק בכתיבת שו"ת בשם "דברי חכמים" שנותר בכתב יד. בתקופה זו סייע לאביו בעריכת ספרו שו"ת "ציון לנפש חיה" שחלק גדול ממנו הוא פרי יצירתו של הבן – רז"ו. בין הרבנים עמם התכתב בבחרותו היו: רבי יחיאל מיכל היבנר, רבי מאיר לרנר ורבי אליעזר סג"ל מישל.

בגיל 18 הוסמך להוראה על ידי רבי אברהם בנימין קלוגר ורבי אברהם מנחם הלוי שטיינברג. בשנת תרע"א מינהו דודו רבי אליעזר לייטר לדיין בעירו – טרמבובלה – שם כיהן כדיין עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז ברח לווינה, שם התקרב לרבי יוסף ענגיל, וכן לאדמו"רי בית רוז'ין: רבי ישראל מטשורטקוב, רבי יצחק מבויאן ורבי לוי יצחק מונזון.

בשנת תרע"ה עבר לאמסטרדם, לשם נשלח על ידי רבי מאיר אריק לכהן כרבם של יוצאי מזרח אירופה. באמסטרדם ייסד את בית הספר "יסודי התורה" לילדי הפליטים ממזרח אירופה. כמו כן חיבר ספר בשפה הגרמנית על מעמד האישה בתלמוד בשם "די שטעללונג דער פרוי אים תלמוד" (Die Stellung dar Frau im Talmud).

בשנת תר"ף הפליג לקנדה, ממנה היגר לארצות הברית. בתחילה כיהן כרבה של קהילת "קהל עדת ישורון" בברוקלין. בשנת תרפ"ב עבר לפיטסבורג, שם נשא את רבקה-רגינה בת ר' מרדכי ברוך גולדברג. הוא כיהן כרב בית הכנסת "מחזיקי הדת" של "בית הכנסת הגליציאני" כיובל שנים, וכיו"ר ועד הרבנים בעיר. כיהן גם כיו"ר של תנועת המזרחי בעיר. בשנת תש"א הקים את "מכון הרמב"ם לחקר והוצאת ספרי קדמונים". הוא הקים מטבח כשר בבית החולים בפיטסבורג, וביצע במקום רפורמה בנושא השחיטה.

התכתב עם מגוון רבנים בנושאים רבים. בהם: רבי מאיר אריק, רבי נחום וידנפלד, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, רבי מאיר שפירא, רבי מיכאל אליעזר פורשלגר, רבי מנחם מנדל כשר ורבי יוסף משאש.

נפטר בל' בשבט תשל"ד במונסי, ונקבר בבית הקברות זכרון מאיר בבני ברק. ארכיונו שכלל את כתבי היד שלו ומכתבים שאגר, נתרם על ידי בנו הרב אבא לייטר לספרייה הלאומית, באוגוסט 2019.

אישיותו

עריכה

היה עילוי נדיר בעל זיכרון פנומנלי ואינטליגנציה גבוהה. הוא שלט ב-12 שפות. רכש השכלה בצורה עצמאית בקריאת ספרים שונים. גם את כתבי אבות הכנסייה הכיר מעיון אקראי. היה מחבר פורה, בעל לשון צחה וחוש ביקורת חד. בבעלותו הייתה ספרייה גדולה במיוחד שהכילה למעלה מ-7,000 ספרים, וחיבתו לספרים הייתה אחת התכונות הבולטות באישיותו. כך כתב לבן דודו וידידו הקרוב:

"רע ומר גורל אדם. לא איכפת לי להניח שום חפץ, רק על הספרים. אני קשור בהם, ומי יכול להיפרד מהם? ולוּא היה מותר להניחם בקברי, הייתי מצווה: תנו לי חלק גדול מהם ואהיה מסובב בהם, ואם לא אלמוד בהם, על כל פנים יהיה נעים לי להיות עמהם יחד בקבר".

הרב משה לייטר, הדרום, גליון מ', ניו יורק תשל"ה, עמ' 197, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).

.

משפחתו

עריכה

ספריו

עריכה

מלבד ספריו הודפסו הערותיו לספרים: שו"ת רבי יוסף אבן מיגאש, מנחת חינוך, משנה תורה להרמב"ם (הוצאת האחים שולזינגר), והגהות "עין רואה" ל"תשובות הרי"ף". חיבורים רבים אחרים נותרו בכתב יד.

לקריאה נוספת

עריכה
  • איתמר מצגר, "תולדות הגאון רבי זאב וואלף לייטער, אב"ד פיטסבורג", בתוך: שאלות ותשובות ציון לנפש חיה, הוצאה לאור: מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשע"ד.

קישורים חיצוניים

עריכה
ספריו