פתיחת התפריט הראשי

יצחק פרידמן (בויאן)

האדמו"ר הראשון מבויאן
רבי יצחק מבויאן

רבי יצחק פרידמן (פחד יצחק, ב' בתשרי תר"י, 18 בספטמבר 1849 - י"ז באדר תרע"ז, 11 במרץ 1917) היה אבי שושלת בויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.

ביוגרפיהעריכה

נולד בסדיגורה לרבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, ומרים, בתו של רבי אהרן פרלוב מקרלין. אביו קראו יצחק, על שם יצחק אבינו וכן על שם שנולד בראש השנה שהוא יום הדין. בשנת תרי"ט התארס עם מלכה בת רבי יוחנן טברסקי מראחמסטריווקא. בשנת תרכ"ה נישא בחאטין. על פי המסופר, בחתונתו היו 250 אדמו"רים[1], וכ-50,000 חסידים. היו שכינו אותה "החתונה הגדולה השנייה", לאחר החתונה הגדולה באוסטילה. לאחר נישואיו התגורר ליד חמיו, ולאחר מספר שנים חזר לסדיגורה.

לאחר פטירת אביו בשנת תרמ"ג, החל לכהן באדמו"רות לצד אחיו הצעיר רבי ישראל. בשנת תרמ"ו, במסגרת חלוקת הירושה בה קיבל את נשיאות כולל ווהלין ואחיו קיבל את החצר בסדיגורה, פתח את חצרו בבויאן הסמוכה לצ'רנוביץ'. השפעת חצרו הייתה מרוסיה ועד גליציה ופולין. חסידיו שנמנו באלפים, בלטו בדבקותם העזה באדמו"רם.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, נמלט לצ'רנוביץ' וממנה יצא ברכבת האחרונה לווינה, ככל אדמו"רי רוז'ין, עקב פחדם מהשלטון הרוסי. בשנת תרע"ו חלה קשות אך החלים מחוליו. במוצאי שבת, י"ז באדר תרע"ז, לאחר הבדלה, החל לחוש ברע, וקרא לאשתו ולילדיו, ולאחר מכן נכנסו כל החסידים. הוא שר את ניגון הדביקות של רבי ישראל מרוז'ין ונפטר. נקבר בווינה.

לאחר פטירתו החלו לכהן ארבעת ילדיו. בנו הגדול, רבי מנחם נחום, היה ממלא מקומו, וכיהן בצ'רנוביץ'. בניו האחרים, היו רבי ישראל מלייפציג, רבי אברהם יעקב מלמברג ורבי מרדכי שלמה מניו יורק. בתו מרים נישאה לרבי דב בער פרידמן, בנו של רבי ישראל מצ'ורטקוב. שכל שתי בנות בילדותן, חוה ושרה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יצחק פרידמן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בעגה החסידית, 250 שטריימלאך אדמו"ריים, "רעבישע שטריימלאך".