זאב וולף קיציס
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הגיוגרפי. | |
רבי זאב וולף קִיצֶיס (ביידיש: קיצעס; נולד 1695–י"ב בחשוון תקמ"ט, 1788[1], היה מתלמידי הבעל שם טוב ובן לווייתו הקרוב ואף נקבר באוהל הבעש"ט במז'יבוז'[2].
 | |
| קברו של רבי זאב וולף קיציס באוהל הבעל שם טוב במז'יבוז' | |
| לידה |
1695 מז'יבוז', האיחוד הפולני-ליטאי  |
|---|---|
| פטירה |
1788 (בגיל 93 בערך) י"ב בחשוון תקמ"ט מז'יבוז', האיחוד הפולני-ליטאי |
| מקום קבורה | אוהל הבעל שם טוב, מז'יבוז' |
| מדינה |
האיחוד הפולני-ליטאי |
| מקום פעילות |
טולצ'ין מז'יבוז' |
| תקופת הפעילות |
?–1788  |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו | הבעל שם טוב |
ביוגרפיה
עריכה
רבי זאב נולד לאביו רבי יצחק והרבנית אסתר[3]. נודע כגאון ובקי בכל חלקי התורה, בנוסף לידיעות מקיפות בשאר החכמות[4]. היה רבה של קהילת טולצ'ין, ומאוחר יותר עבר למז'יבוז', בה כיהן אז חותנו רבי נפתלי ברבנות העיר[5], שם עמד יחד עם רבי דוד פורקיס בראשות חבורת החסידים שנהגו בקדושה יתירה ובפרישות מופלגת. לפי המסופר: "כשבא הבעל-שם-טוב לקהילת מז'בוז' לא היה חשוב בעיני החסידים, היינו רבי זאב קיציס ורבי דוד פורקעס, מחמת השם שקראו אותו בעל-שם-טוב, כי שם זה אינו נאה לצדיק". אולם לאחר שנוכחו בגדולתו של הבעש"ט על ידי מעשה שהיה התקרבו אליו והיו מתלמידיו הקרובים[6]. לפי יצחק אלפסי, היה רבי זאב קיציס יד ימינו של הבעש"ט ואף התגורר בביתו של הבעש"ט[7]. על פי אחד הסיפורים החסידיים המפורסמים שימש רבי זאב קיציס כבעל תוקע בבית המדרש של הבעל שם טוב בראש השנה.
רבי זאב קיציס ייצג כמה פעמים את הבעש"ט בפולמוסים מול המתנגדים. הבעש"ט אמר עליו: ”אין ביני לבינך אלא כחוט השערה, אבל החוט הזה לא תוכל לעברו לעולם”[8]. רבי יצחק מראדויל, בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב כתב עליו שהיה מפורסם מאוד בצדקותו ובדקדוקיו בקיום המצוות, עד ש"היה טובל אפילו מחט"[9]. מסופר שרבי זאב החמיר על עצמו שלא לאכול בשר שלא הוכשר בנוכחותו, אפילו כאשר רבו הבעל שם טוב כן אכל מבשר זה[10].
על מורו הבעש"ט העיד:
כל אלה הדברים שנזכרו ממרן האר"י ז"ל שהיה יודע בשיחות העופות והדקלים ואילנות ועשבים ושלהיבי פחמים ושיחת מלאכים, והיה יודע מדבר ברוחות מהגלגולים ובנשמת בני אדם ועם נשמות הצדיקים שבעולם הבא, והיה יודע ליתן תיקון לכל אדם כפי שורש נשמתו וכו', כולם היו במורי הקדוש, הבעש"ט, והוא דבר קטן מאוד למה שראיתי עין בעין. ועיני ראו ולא זר נפלאותיו העצומים אשר רבו למעלה מחמת גודל קדושתו ועוצם חסידותו ופרישותו שהיה מלא חסידות וענוה ליראת שמים ואהבתו יתברך וכל המידות שמנו חז"ל אשר הביאו אותו לרוח הקודש
— סדר הדורות מתלמידי הבעש"ט, לבוב תר"מ, תחילת אות א'
כמו רבו, שאף גם רבי זאב לעלות לארץ ישראל ואף החל במסע אליה, אך מסיבות שונות חזר בו. הוא נפטר בי"ב בחשוון, ונקבר באוהל הבעש"ט אשר במז'יבוז', אשר בו קבורים מלבד הבעש"ט גם שני נכדיו ר' ברוך ממז'יבוז' ובעל "דגל מחנה אפרים" שהיו גם תלמידיו של רבי זאב[11], וכן האוהב ישראל מאפטא. רבי זאב וואלף קיצעס השאיר אחריו משפחה מסועפת ביותר. משפחת "קיצעס" הייתה אחת המשפחות הענפות ביותר ברוסיה.
לקריאה נוספת
עריכה- עיר מבצר. תולדות העיר מזיבוז ורבניה
- נפתלי אהרון וקשטיין, קול מהיכל. תולדות הרה"ק ר' וואלף קיצעס
- הרב מנחם מנדל ויזניצר, משנת חסידים - זיכרון זאב. מכון "נחלת צבי"
הערות שוליים
עריכה- ^ [שנת פטירתו המקובלת היא כאמור בפנים, אולם באתר https://www.cousinsconnection.com/getperson.php?personID=I20340 נטען שנפטר בין השנים 1764-1775 על סמך העובדה שבשנת 1764 שמו מופיע במפקד אוכלוסין שנערך בעיר מז'יבוז' ובשנת 1775 החלו לקרוא לנכדים על שמו
- ^ הוא נקרא כך על שם אמו קיצעס. יש אומרים כי שם אמו היה "קיצע", ועל שמה נקרא - "קיצע'ס". במכתב נ"ד של הגניזה החרסונית, החשודה כמזויפת, הוא חותם עצמו בשם "זאב וולף בן קיצעס". במכתב צד הוא חותם "זאב וואלף בן קיצע". על פי גרסה אחרת שמה היה אסתר. בצוואתו של רבי דוד הלפרין מאוסטראה, בה הוא מוריש את כספו לחבריו, תלמידי הבעש"ט, מופיע ר' זאב יחד עם שאר גדולי התלמידים של הבעש"ט דרכי ציון, קולמיה תרמ"ו, עמוד ב
- ^ ראה "שבחי רבי זאב קיציס" שם הביאו מחתימה מקורית שלו.
- ^ על פי מעשה המופיע בשבחי הבעל שם טוב על למדן אחד שהוכיחו הבעש"ט על לימודו שהוא בשביל ניצוח וקנטור
- ^ הרב מו"ה נפתלי במו"ה יהודה ליווא הגאון הגדול בדורו אב"ד ור"צ דק"ק מעזיבוז ואגפיה ראה פורום 'אוצר החכמה' https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=25&t=38140
- ^ שבחי הבעל שם טוב
- ^ יצחק אלפסי, תורת החסידות, הוצאת מוסד הרב קוק, חלק א', עמוד 200. הנ"ל, היחיד בדורות, עמוד 392
- ^ יעקב עמנואל שחט, כתר שם טוב השלם, אוצר החסידים 2004, עמוד 483
- ^ רבי יצחק מיכלוביץ, אור יצחק, ירושלים תשכ"א, פר' עקב, ע' קפח
- ^ מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים. אוצר החסידים 1981, עמוד 531
- ^ היכל הבעל שם טוב, טז, ע' קפט