זאב שרתוק
זאב שֶרְתוֹק (צֶ'רְטוֹק) (1877 – 12 בינואר 1949) היה מאנשי העלייה השנייה ומראשוני תל אביב.
 | |
| לידה |
1877 תרל"ז פינסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
12 בינואר 1949 (בגיל 72 בערך) י"א בטבת תש"ט תל-אביב, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור |
  | |
ביוגרפיה
עריכהזאב ולדימיר (וולודיה) שרתוק נולד בעיירה פינסק שבפלך מינסק, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), ליהודה לייב ויהודית, בת דב קוסובסקי. קיבל חינוך מסורתי וכללי. התיישב בחרסון, שם עסק בפעילות ציונית. נישא לחנה (אנה), בת בוריס רזניקוב מחרסון.
בשנת 1906 עלה לארץ ישראל, יחד עם אחיו יעקב שרתוק, אחותו גוטה, בעלה ברוך קטינסקי ומשפחותיהם. עם הגיעם לארץ התגוררו בשכונת עג'מי ביפו. כעבור זמן התיישבו שלוש המשפחות לבית שרתוק בכפר עין סיניא הסמוך לרמאללה. מטרתן הייתה לייסד התיישבות עברית, אך הן נותרו מתיישבים יהודים בודדים באזור. בשנת 1908 עזבו שלוש המשפחות את עין סיניא אל ירושלים, וכעבור זמן קצר עבר עם אחיו, אחותו ומשפחותיהם לתל אביב והיה מהמשתכנים הראשונים בשכונת אחוזת בית.
יחד עם אחיו יעקב שרתוק הם בנו את ביתם בשדרות רוטשילד 23 בתל אביב (כיום מוזיאון ההגנה). עסק בגאולת קרקעות, והיה מגואלי אדמות חולון ושכונת נווה שאנן. הקים חברה לקבלנות בניין בשם "השחר" יחד עם גיסו ברוך קטינסקי, יחזקאל דנין ומרדכי מקוב מרחובות. החברה התקיימה עד שנת 1926. יזם את הקמת אגודת "אחדות" ביפו במטרה לקרב בין בני הנוער הספרדי והאשכנזי. פרסם מאמרים כלכליים בעיתונות. היה נשוי לחנה לבית רזניקוב ולהם היה בן אחד בשם דב (דיקה) שרתוק שנולד בשנת 1909. בשנות ה-40 נשא בנם דב לאישה את שרה יבלסון, בתם של צבי וחוה יבלסון, מראשוני העלייה השלישית שהחזיקו מסעדה ברחוב הרצל.
נפטר בתל אביב בשנת 1949, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור.
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "זאב שרתוק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1507