ז'גוטה

זֶ'גוֹטָה (בפולנית: Żegota) היה שם הקוד של המועצה לעזרת יהודים (בפולנית: Rada Pomocy Żydom), ארגון מחתרת פולני לסיוע ליהודים בזמן השואה, אשר פעל בתיאום עם הממשלה הפולנית הגולה וקיבל את הוראותיו מ"נציג הממשלה בשטחי המולדת".

פעילות הארגון

ז'גוטה הוקמה בדצמבר 1942 כהמשך לוועדה פולנית מוקדמת יותר שקמה לסייע ליהודים, הוועדה הזמנית לסיוע ליהודים שקמה בספטמבר 1942 על ידי זופיה קוסאק וונדה פיליפוביץ' קרהלסקה ("אלינקה"). פעילי הוועדה היו דמוקרטים וקתולים, ונשיאה היה יוליאן גרובלני. בתחילת פעולת הוועדה, היו תחת השגחתה 180 אנשים. והיא פעלה בוורשה בלבד. יהודי שנמלט מן הגטו, והסתתר ב"צד הארי" והיה פונה אל המועצה, היה מקבל סיוע בתעודות מזויפות, וכן מענק כספי בסך 500 זהובים, סכום שהיה מספיק לצורכי המחיה הבסיסיים ביותר. המימון לפעולות אלו ניתן מאנשי הממשלה הפולנית הגולה באמצעות נציגותה על אדמת פולין המכונה "הדלגטורה".

כוחות הכיבוש הנאצים אסרו על הסתרת יהודים, וענשו בעונש מוות את אלו שנתפסו בכך, את משפחותיהם, ולעיתים אף את שכניהם. מציאת מקומות מסתור ליהודים היוותה בעיה קשה. ז'גוטה לקחה על עצמה חיפוש מתמיד אחרי מקומות מסתור. אין לדעת לכמה יהודים סייעה ז'גוטה, אך נראה כי מספרם היה רב. יאן דובראצ'ינסקי סיפק לארגון מסמכים מזויפים שעזרו להסתרת יהודים והכנסתם למנזרים.

לאחר חיסול גטו ורשה, בעקבות מרד גטו ורשה גדל מאוד מספרם של היהודים המסתתרים, ובסוף שנת 1943 היו תחת חסות ז'גוטה בורשה לבדה כארבעת אלפים יהודים. ז'גוטה הרחיבה בשלב זה את פעילותה בכל רחבי פולין. "סניפים" של הארגון הוקמו, תוך קשיים וסכנות מרובים, אף בקרקוב ובלבוב. כן קוימה מחלקה מיוחדת שפעלה בערי השדה, כגון ראדום, קילץ ופיוטרקוב.

זיוף התעודות היה אחד מן התחומים שבהם התמחו אנשי ז'גוטה. מפעלי ה"זיוף" הרגילים של המחתרות לא היה די בהם לצרכים אלו, שכן האוכלוסייה היהודית נזקקה למסמכים מיוחדים, כגון תעודות טבילה. מחלקה מיוחדת בז'גוטה עסקה אך ורק בפעולות זיוף.

ילדים יהודים שטופלו על ידי ז'גוטה נמסרו למשפחות אומנות, לבתי יתומים או למנזרים. המשפחות האומנות סיפרו כי המדובר בקרובי משפחה, וקיבלו מז'גוטה תשלום על החזקת הילדים. בוורשה לבדה, מחלקת הילדים של ז'גוטה, בראשותה של אירנה סנדלר טיפלה ב-2,500 ילדים יהודים שהוברחו מגטו ורשה.

מחלקה מיוחדת של הז'גוטה נתנה טיפול רפואי ליהודים במסתור, וזאת מחשש לגילוים על ידי הגרמנים במקרה שיחלו.

ז'גוטה פנתה אף אל אנשי הממשלה הפולנית הגולה ואל נציגותה בפולין כי יקראו לאוכלוסייה לסייע ליהודים הנרדפים. בכרוזים שפורסמו אל הציבור הפולני, ואף אל הגרמנים בשפתם, קראו אנשי ז'גוטה לסיוע ליהודים, ולהפסקת השמדתם.

במהלך המלחמה הייתה ז'גוטה ארגון המחתרת היחיד שנוהל על ידי יהודים ופולנים, שייצגו מגוון נרחב של מפלגות, והיחיד אשר על אף מאסרם של מספר מחבריו, הצליח לפעול לאורך זמן ולהעניק סיוע ליהודים בדרכים רבות.

ז'גוטה פעלה בשיתוף פעולה עם הוועד לתיאום יהודי, ועד לקיץ 1943 אף מימנו את פעולתם. החל מקיץ 1943 החלו יהודי חוץ לארץ לתרום סכומים גדולים לארגונים היהודים, כך שז'גוטה קיבלה מהוועד לתיאום יהודי מימון של 400,000 זלוטי בחודש^[1].

לאחר המלחמה

בשנת 1963 ניטע עץ בשדרת חסידי אומות העולם במוסד יד ושם בירושלים לזכר פעילות אנשי ז'גוטה, בנוכחות מר ולדיסלב ברטושבסקי, מן הפעילים העיקריים, שהיה בשנת 1995 לשר החוץ הפולני.