זוהר הרקיע

זוהר הרקיע (באנגלית: Obedience) הוא סרט ישראלי משנת 2012 העוסק בתוכנית ההתנתקות דרך מבטו של צוער בחיל האוויר. הסרט הופק על ידי מכון חומש לאסטרטגיה ציונית ותורת החיים - בית הספר לקולנוע יהודי, נכתב ובוים על ידי אליהו בנימין, וזכה במקום שני בקטגוריית סרט עלילתי בפסטיבל קולנוע דרום, בשנת 2012.

זוהר הרקיע

כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על	תוכנית ההתנתקות
בימוי	אליהו בנימין
הופק בידי	קרן חומש לאסטרטגיה ציונית - בני גל, בית הפקות תורת החיים - יהודה ארד
תסריט	אליהו בנימין
עריכה	יוסי פורקוש ערן סיבוני
שחקנים ראשיים	רז זלצרמן חנן סוויסה יוסק'ה נחמיאס עמנואל סאלם לירז אסף ניסים ורטה אביתר לזר אלחנן אבן חן בני ליס
מוזיקה	מיטש קליימן
צילום	אורי גרודר
מדינה
הקרנת בכורה	פסטיבל קולנוע דרום, יוני 2012
משך הקרנה	90 דקות
שפת הסרט	עברית
סוגה	עלילתי באורך מלא, דרמה, צבא
פרסים	פרס שני לסרט עלילתי בפסטיבל קולנוע דרום (2012)
www.zohar-harakia.co.il
דף הסרט ב־IMDb

עלילה

אדם קורן (רז זלצרמן) הוא צוער קורס טיס המסיים את הקורס בהצטיינות. רגע לפני קבלת הכנפיים הוא נבחר להיות מאנשי המעגל הראשון בביצוע תוכנית ההתנתקות, אשר כונתה בצה"ל "מבצע זוהר הרקיע". הוא יקבל את כנפי הטייס אם ישתתף כחייל בתוכנית ההתנתקות, ועומד בפני דילמה, האם למלא את הפקודות שמצפונו מקשה עליו למלא, ובכך לסיים את קורס הטיס, או לסרב פקודה, ובכך להיות מודח מהקורס.

ככל שעובר הזמן נחשף אדם להכנה המנטלית אשר תוכננה על מנת לאפשר למשימה לעבור בהצלחה יתירה. הוא מתנצח עם החבר-המפקד שלו, עובר סימולציות הדמיה טעונות של "החיילים מול המתנחלים", מקשיב להגיגי הפסיכולוג המחלקתי שהוצמד להם (עמנואל סאלם), ונחשף למסמכים מסווגים.

שחקנים

שחקן	דמות	תפקיד
רז זלצרמן	אדם קורן	צוער בחיל האוויר. הדמות הראשית.
אביתר לזר	אשר	אביו של אדם
חנן סוויסה	עמית	חבר ילדות ומפקדו של אדם באימונים לקראת תוכנית ההתנתקות.
יוסק'ה נחמיאס	יחזקאל	סבו של אדם. לוחם אצ"ל בעברו שהיה על האלטלנה.
עמנואל סאלם	ד"ר אייל	פסיכולוג צבאי אשר הופקד על מחלקתו של אדם
ניסים ורטה	יואב	מפקד טייסת ומפקד בסיס ההכנה המנטלית להתנתקות
אלחנן אבן חן		אחד ממפקדיו של אדם
בני ליס	עיתונאי	כתב המסקר את סיפורו הייחודי של אדם

הפקה

שם הסרט

שם הסרט, זוהר הרקיע, נלקח משם המבצע שניתן בצה"ל לביצוע ההכנה המנטלית-פסיכולוגית לתוכנית ההתנתקות. ייתכן שהשם מתייחס גם לעלילה עצמה – זוהר כנפי הטיס (רקיע) שמסנוור את אדם יחד עם התנגדותו לפקודות.

הגייה וצילום

אליהו בנימין, הבמאי והתסריטאי של הסרט, היה סטודנט בתורת החיים - בית הספר לקולנוע יהודי. בשנת לימודיו השנייה שם, שנת תש"ע (2010), הוא החל לחשוב על רעיונות לסרט הגמר שלו. באותם ימים החלו חיילים מכל קצוות צה"ל להביע תרעומת ומחאה על חיובם להשתתף בפינוי יישובים ("גדוד נחשון לא מפנה את חומש" וכן חיילי גולני במחאתם על פינוי יישובים וכו'). כך בחר אליהו את הנושא הכללי בו יעסוק סרט הגמר שלו - "אבסורד השימוש בחיילי צה"ל למשימות שיטוריות נגד העם שלהם הנוגד מכל וכל את היותם חיילים בצבא לוחם נגד האויב" (במילותיו). כשותף פעיל למאבק בתוכנית ההתנתקות 2005 וכמפונה בפועל בעצמו, החל אליהו לנהל תחקיר על השימוש בחיילי צה"ל בתוכנית ההתנתקות ובמהלכו גילה דו"ח של קבוצה אשר חקרה את ההכנה המנטלית של צה"ל לתוכנית ההתנתקות, קבוצה המורכבת מאנשי אקדמיה, דוקטורים ופסיכולוגיים קליניים. לאחר קריאה של הדו"ח ומקורותיו החליט אליהו כי זה הנושא בו הסרט שלו יעסוק והחל לכתוב את התסריט. יחד עם ההתקדמות בפיתוח התסריט הבין אליהו כי הוא עומד בפני צילום סרט עלילתי באורך מלא, משימה יוצאת דופן עבור סטודנט. כאשר התסריט הושלם, החל אליהו בחיפוש אחר מקורות מימון להפקת הסרט, אך נתקל בסירוב מצד קרנות הקולנוע הרשמיות בישראל לתמוך בהפקה שלו. אליהו החליט למצוא מקור מימון עצמאי לסרט. כחלק ממסע החיפוש הגיע למפיק בני גל, שבמשך זמן רב ניהל את הקרנות הסרט "התנערי" של מנורה חזני. לאחר קריאת התסריט גל התגייס למשימה וגייס את התקציב הנדרש לצילומי הסרט, לעריכתו ולהפצתו לקהל הרחב.

מספר שחקנים בסרט גילמו דמויות שמאד דומות להם: העיתונאי בני ליס גילם את עצמו, יוסק'ה נחמיאס גילם איש אצ"ל שהיה על אלטלנה ובעצם מספר בסרט את סיפורו האישי משם, וחנן סוויסה, המגלם את מפקדו של אדם בהכנה המנטלית, היה בעצמו מפקד בהכנה המנטלית של צה"ל לתוכנית ההתנתקות. על פי עדותו של אליהו בנימין, כתוצאה מכך סוויסה "גם עשה הכל הכי אמיתי, כמו שהיה. על כל דבר הוא אמר – נכון, זה היה ככה".

מטרה

ביוני 2012, רואיין בנימין גל, ממפיקי הסרט, בתוכנית "עושים צהריים" על ידי יעל דן. במהלך הראיון, גל אמר כי "לא רצינו לצאת מנקודת המבט הרגילה של "טוב, אני מתיישב ודפקו אותי, הרסו לי את הבית" אלא לשאול את עצמנו מה קורה לחייל שמשתנה לו מסלול הפעילות הרגיל בצבא – לחימה, ביטחון, השמירה על כולנו, ומופנה בעצם למשימות כנגד ובתוך החברה". גל הוסיף ואמר כי "אנחנו בהחלט מתכוונים שהסרט הזה יהפוך לקטליזטור לדיון ציבורי בסוגיה הזאת. הנושא, בינינו, הכל כך חשוב הזה שקשור לחוסן של צה"ל ולחוסן שיהיה לנו פה כחברה יהודית. לכן אנחנו בהחלט מתכוונים להקרין אותו ברחבי הארץ, בכל מקום כדי שיצפו, ישאלו את השאלות ואולי גם ייתנו לעצמם או שאולי אנשים אחרים יספקו את התשובות הנכונות פה איך קרה דבר כזה".

הקרנות וצפייה ישירה

הסרט המלא הועלה ליוטיוב ב-20 ביולי 2023.

הקדימון הרשמי של הסרט הועלה ליוטיוב ב-20 ביולי 2012.

הקרנת הבכורה של הסרט הייתה במהלך פסטיבל קולנוע דרום 2012, בתחילת יוני 2012. לאחר ההקרנה בפסטיבל הוזמן הסרט להופעה גם בפסטיבלים בהמבורג, גרמניה ובצרפת.

במהלך השנים 2012–2018 הסרט הוקרן במאות מקומות, יישובים, ערים, קהילות ומוסדות חינוך בכל רחבי הארץ, כולל גוש עציון, אפרת ופתח תקווה. בחלק מההקרנות ניתנה אפשרות לחיילים במדים להיכנס בחינם. בני גל, מפיק הסרט, נימק זאת בכך ש"חיילי צה"ל הם העומדים בקו הראשון מול המחבלים ברצועת עזה ומול המתפרעים באיו"ש ובאופן טבעי הם הנפגעים הראשונים מכך שההכנה המנטלית עודנה פועלת בתוך צה"ל ומשנה את מטרות הצבא. לכן אך טבעי הוא שנעניק כאות הוקרה לחיילי ומפקדי צה"ל צפייה חינם בכל ההקרנות הקרובות". גל גם ציין כי "אנו... שמחים מאוד מכך שהסרט מחולל דיון אמיתי וכנה על מטרת ויעוד צה"ל לא רק בקרב הציבור הרחב אלא אף בקרב חיילי צה"ל".

ב-16 בדצמבר 2012 התקיימה הקרנה של הסרט ב"בית ציוני אמריקה" בתל אביב. לאחר ההקרנה נערך דיון בנושא "שימוש בצה"ל בפעולות שיטור כנגד יהודים, השפעות ונזקים". בדיון, שהונחה על ידי בנימין גל, מפיק הסרט, השתתפו חבר הכנסת ותת-אלוף במילואים פרופסור אריה אלדד, עורך הדין יוסי פוקס, ד"ר אמירה דור, והפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ. ראש אכ"א לשעבר, האלוף אלעזר שטרן, היה אמור להשתתף בדיון אך לבסוף ביטל את השתתפותו, ותת-אלוף אפי איתם לא הופיע בו בסופו של דבר.

ביקורות

הסרט זכה במקום השני לסרט עלילתי בפסטיבל קולנוע דרום. נימוקי השופטים היו: "זוהר הרקיע הוא סרט שנעשה מתוך תשוקה גדולה לספר את הסיפור אותו הוא מספר. זהו סרט חברתי נוקב הבוחן מקרוב את תהליך ההתנתקות, מתוך חמלה ואהבת ישראל". בתגובה לשאלתו של בנימין מדוע בחרה בסרט, ענתה אחת השופטות: "מה שתפס אותי בזוהר הרקיע, זו איזושהי אמת. מעבר לקולנוע – משהו מרגש, מסר מאוד חזק. מסר שצריך להגיע לאנשים - מהו התפקיד של הצבא. לראות ולהבין, מה קרה שם מאחורי הקלעים, לאחר מעשה זה גורם לחשוב שחס ושלום לא יקרה לנו בעתיד עוד דברים כאלה. אני חושבת שזה חשוב לכל אזרח ישראלי לראות את הסרט. בי הסרט נגע וגרם לי לחשוב ולהרגיש איפה אני נמצאת ובאיזה מדינה אני רוצה להיות. יש פה אמת פנימית, משהו מעורר מחשבה, שאלות אמיתיות שהעליתם, וזה מעבר לסיפור האמיתי אותו צריך לספר. אני רוצה לדעת לאיזה צבא אני שולחת את הבן שלי בעוד כמה שנים, לא ידעתי שזה מה שהולך בצבא. חשוב לי לבדוק את זה".

המבקר אורון שמיר צפה בהקרנת הבכורה של הסרט בפסטיבל קולנוע דרום. שמיר ציין כי "בדיעבד, הייתה זו החוויה הכי מטלטלת שעברתי בפסטיבל הזה. ראשית, מכיוון שמדובר בסרט מדהים בעיניי. אמנם יש בו מעט גמגומים מבחינה קולנועית וביותר מדי קטעים שאמורים להיות מרגשים פרצתי בצחוק השמור רק לפארודיות – אבל הסרט הזה עובד. הקונפליקט של הגיבור עבר אליי באופן שלם, זרמתי לגמרי עם העלילה ורוב רגעי הפאתוס, שלא היו מביישים את הקולנוע האמריקאי, היו מופלאים בעיניי. עצם העובדה שסרט שבו לא הסכמתי כמעט עם שום מילה שיצאה לשום דמות מהפה במהלכו, דווקא הוא הצליח להעביר אותי מהלך רגשי ולגרום לי להזדהות עם דמות שאין ביני ובינה מן המשותף – בכך הישגו נדמה עצום פי כמה בעיניי, מאשר סרט שיש לי חיבור מיידי וטבעי אליו. זה היה קצת כמו לראות את לני ריפנשטאל מביימת את "Top Gun", מבחינתי. שיא הפרופוגנדה, ושיא הקולנועיות. אילולא התעקש הסרט לבזות את זכר השואה באופן שלא ראיתי בכל ימי חיי כצופה קולנוע, ייתכן שהייתי מחבב אותו באמת". את ביקורתו על הסרט סיכם שמיר בכותבו "כרגע, נשארה בי בעיקר תחושה שראיתי סרט מסוכן".

קישורים חיצוניים

• זוהר הרקיע, ברשת החברתית פייסבוק
• "זוהר הרקיע", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "זוהר הרקיע", באתר AllMovie (באנגלית)
• "זוהר הרקיע", באתר אידיבי

• אתר האינטרנט הרשמי של זוהר הרקיע
• סרטונים בערוץ של זוהר הרקיע, באתר יוטיוב
• אורנית עצר, "זוהר הרקיע – עמוד שדרה בתוך הבלבול", באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2013