אלעזר שטרן

פוליטיקאי וקצין צבא ישראלי

אלעזר שטרן (נולד ב-25 באוגוסט 1956, י"ח באלול ה'תשט"ז) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד. בעבר כיהן כשר המודיעין, כיו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה וכחבר הכנסת מטעם מפלגת התנועה. שטרן הוא אלוף במילואים בצה"ל. בתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כראש אגף כוח האדם ולפני כן שימש מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל וקצין החינוך הראשי.

אלעזר שטרן
אלעזר שטרן, 2012
אלעזר שטרן, 2012
לידה 25 באוגוסט 1956 (בן 67)
י"ח באלול ה'תשט"ז
נס ציונה, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה התנועה, יש עתיד
סיעה התנועה, יש עתיד, כחול לבן, יש עתיד – תל"ם
בת זוג דורית שטרן לבית מנס
שר המודיעין ה־5
בממשלה ה-36
13 ביוני 202129 בדצמבר 2022
(שנה ו־28 שבועות)
תחת ראש הממשלה נפתלי בנט
יאיר לפיד
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ה־24
5 בינואר 2021 – 6 באפריל 2021
(13 שבועות ויום)
חבר הכנסת
5 בפברואר 201331 במרץ 2015
(שנתיים ו־7 שבועות)
4 בספטמבר 2015 – מכהן
(8 שנים ו־28 שבועות)
כנסות 19, 2025
שירות צבאי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19741987, 19892008
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו והשכלתו עריכה

אלעזר שטרן נולד ביד אליהו שבתל אביב בשנת 1956, בנם של לוי ליפו ושרה (לבית אייזנר), ניצולי השואה ששרדו את מחנה ריכוז מאוטהאוזן ומחנה השמדה אושוויץ-בירקנאו.[1] שטרן למד בבית ספר יסודי ממלכתי-דתי "עציון" והישיבה התיכונית נתיב מאיר (ב"כיתת האלופים" - כינוי לכיתה שממנה יצאו 3 אלופים בצה"ל: אלעזר שטרן, יאיר נוה וישי בר, וכן הרב הצבאי הראשי תא"ל רפי פרץ), והדריך בסניף בני עקיבא ביד אליהו.[2] בעוד רבים מחבריו הצטרפו לגוש אמונים התנגד שטרן לדרך זו וראה בה הפרת חוק ומרידה בשלטון.[3]

בעל תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל וכלכלה מטעם אוניברסיטת בר-אילן, תואר שני במינהל עסקים מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שני בניהול משאבים אסטרטגיים מהאוניברסיטה לביטחון לאומי שבוושינגטון, ארצות הברית.

שירות צבאי עריכה

 
אלוף אלעזר שטרן
 
אלוף אלעזר שטרן (מימין) ואלוף-משנה אהרון חליוה בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1
 
שטרן עם שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו, 2015

בשנת 1974 שטרן התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים לגדוד 890. עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר אותו סיים בהצטיינות. שימש מפקד כיתה ויצא לקורס קציני חי"ר. משנת 1976 שירת כקצין בתפקידי פיקוד בחטיבה, מתפקיד מפקד מחלקה בגדוד 890 עד למפקד גדוד 202. בהיותו סגן מפקד פלוגה בגדוד 890 השתתף במבצע מנורה תחת פיקודו של המ"פ אריה נייגר ופיקד על כוח משנה שהשמיד יעד מחבלים שבו היו תותחים ומרגמות.[4] בקרב נהרגו שבעה מחבלים ומחבל אחד נשבה. לכוח עליו פיקד שטרן לא היו נפגעים. לאחר מכן שימש מדריך בבה"ד 1.[5]

בשנת 1979, עת שימש כמפקד פלוגה בגדוד 890,[6] ערך סיור בגזרת הר דב למשפחת מנס ששכלה את בנה, אילן מנס, שהיה קשרו האישי של שטרן כששימש כמ"מ, בתאונת אימונים במהלך תרגיל מסכם בקורס מ"כים.[7] לאחר מותו התגייסה אחותו של אילן, דורית, והייתה לפקידה הפלוגתית של שטרן, ולימים אשתו. בעוד הסיור מתקיים התקבל דיווח על חוליה בת שלושה מחבלים מארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין שנעה בין הכפר שובא לכפר חמאם שבדרום לבנון. אף כי נאסר עליו להשתתף במרדף אחר החוליה, הקפיץ שטרן את כוח הכוננות הפלוגתי ועם עוד כשישה לוחמים נע לעבר המחבלים, נתקל בהם מטווח קצר והרגם. יאנוש בן גל, אלוף פיקוד צפון, העניק לשטרן תעודת הערכה על הדרך בה פיקד על הקרב.[8]

במבצע שלום הגליל פיקד תחילה על החפ"ק של מפקד עוצבת האש, תא"ל עמוס ירון, ומספר ימים לאחר הטבח בסברה ושתילה מונה לסגן מפקד גדוד 202 של הצנחנים. בשנת 1984 מונה למפקד בסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים[9] ולאחר שנתיים בתפקיד זה מונה למפקד גדוד 202.

בשנת 1987 השתחרר מצה"ל, ועבד בהוראה בבית ספר תיכון בנצרת. בתקופה זו שירת במילואים כמפקד גדוד צנחנים בעוצבת שועלי מרום.[10] בשנת 1989 חזר לצה"ל, ובשנים 1989–1990 שירת כסגן מפקד חטיבה אזורית בגבול הצפון, בשנת 1991 מונה למפקד חטיבה 226 חטיבת צנחנים במילואים, ובמקביל לראש תורת חי"ר וצנחנים במפקדת קחצ"ר. בתפקידיו אלו שימש עד שנת 1993.

בשנים 1993–1996 שירת כמפקד בית הספר לקצינים (בה"ד 1).[11] שטרן התפרסם כאשר כמפקד בית הספר לקצינים, הדיח שלושה צוערים שלא פינו מקום ישיבה לנוסעת זקנה באוטובוס.[12] במהלך תפקידו יזם והוציא לפועל את פרויקט עדים במדים, שליחת משלחות של חיילי צה"ל במדים לפולין ולארצות נוספות, בעקבות אירועי השואה. בשנת 1996 נשלח ללימודים באוניברסיטה לביטחון לאומי (NDU), שבוושינגטון הבירה, ארצות הברית. לאחר מכן שימש סגן מפקד עוצבת געש בשנים 19981999. בשנת 1999 מונה למפקד עוצבת להב, אוגדה משוריינת במילואים, אך לאחר מספר חודשים האוגדה נסגרה, עקב החלטה על סגירת מספר יחידות בצה"ל.

קצין חינוך ראשי עריכה

בהמשך אותה שנה מונה לקצין החינוך הראשי (קח"ר). במהלך תפקידו כקח"ר עבר החיל תהליך של שינוי אסטרטגי ובמסגרתו טבע שטרן את מהות תפקידו של צה"ל: "עם בונה צבא בונה עם". אחדים מהנושאים בהם עסק בתפקידו זה עוררו מחלוקת, ובהם הצעתו לבטל את תקן יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים; בקשתו "לבצע עבודת מטה בעניין הפרדה בין דמם של חללים שנפלו בקרב ולחללים אחרים"; איגרת בה כתב בקשר להתנהגות חיילי צה"ל בשטחים בזמן האינתיפאדה השנייה: "גם הישר בבני האדם, כמעט מצווה ללבוש מידה מסוימת של אכזריות וחימה בצאתו למלחמה"; סגירת השבועון "במחנה" למשך כמה שבועות, לאחר פרסום כתבת שער על קצין במילואים בדרגת אלוף-משנה שיצא מהארון, והתרת פעילתו מחדש רק בליווי ועדה מייעצת.[13][14] לטענתו של שטרן, נסגר העיתון בשל רצף של תקלות.

אחת הפעולות המרכזיות של שטרן כקח"ר הייתה הובלה של ועדה מיוחדת שניסחה מחדש את "רוח צה"ל", הקוד האתי של צה"ל. השינויים מהקוד האתי, שנוסח לראשונה בעבר על ידי ועדה בראשות פרופ' אסא כשר, עוררו ויכוחים קשים בצה"ל ומחוצה לו, אולם בסופו של התהליך אושרו השינויים ונקבע "רוח צה"ל" התקף עד היום.

ראש אגף משאבי אנוש עריכה

ביולי 2004 מונה לראש אגף כוח אדם, שאת שמו שינה ב-2005 ל"אגף משאבי אנוש" (שינוי שאירע קודם לכן בארגונים רבים). ב-17 ביולי 2008 הוחלף בתפקיד בידי אלוף אבי זמיר, שהחזיר את שם האגף ל"אגף כוח אדם". בתפקידו כראש אכ"א הוביל את צה"ל לעיסוק מוגבר בתחומי חינוך יהודי ודמוקרטי: יזם והקים את פרויקט הגיור "נתיב" שבמסגרתו התגיירו למעלה מ-8,000 מתגיירים יוצאי חבר העמים, קידם וטיפח את קליטת העלייה בצה"ל, חיזק את הקשר של צה"ל עם יהדות התפוצות והקים את תוכנית מחצ"בים המקנה מנהיגות חינוכית יהודית ודמוקרטית לקצונה הבכירה בצה"ל ובשירותי הביטחון השונים.

בנוסף לכך, הוריד את רף הרישום הפלילי הפוסל מועמד לשירות ביטחון מלשרת בצה"ל, ובכך התיר למשתמשים בסמים ובעלי רישום פלילי נרחב יותר להתגייס. החלטה זו נבעה מהגישה שצה"ל הוא צבא העם, ובשל כך יש לאפשר לכל מי שמעוניין ומסוגל להצטרף לשורותיו. שטרן התבלט בהתבטאויותיו ובפעולותיו נגד ריבוי המקבלים פטור משירות צבאי, כגון זמרים מפורסמים.[15] הוא התבטא גם נגד האחוז הנמוך של תושבי תל אביב המתגייסים לשירות קרבי.[16][17]

שטרן נהג להורות לפקודיו להקפיד להשתמש גם בתאריכים עבריים. הוא נודע כקפדן בעניינים משמעתיים והתפרסם במקרה שבו רדף אחרי חייל בעל הופעה מרושלת בטרמפיאדה הסמוכה למחנה צריפין. החלטתו להדיח את חננאל דיין, חייל שזכה באות מצטיין הנשיא וסירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל דן חלוץ עקב חלקו ביישום תוכנית ההתנתקות, עוררה הדים.[18] שטרן מסר לעיתונאי יאיר לפיד מסמכים צבאיים הנוגעים לדיין, בהם פרטים אישיים שלו. דיין הגיש נגדו תביעה על פגיעה בפרטיותו[19] על שהדליף ליאיר לפיד. בהסכם פשרה בין שטרן לדיין[20] הוסכם כי צה"ל, ולא שטרן, ישלם לדיין פיצויים בסך 31,500 ש"ח.[21] בעקבות הדברים ננזף שטרן על ידי הרמטכ"ל דן חלוץ.[20]

בסוף מרץ 2007 הצהיר שטרן על כוונתו לשנות את מתכונת גיוס חיילי הנח"ל, ובכך להביא לפירוק המסגרת המחזיקה את הגרעינים הבוגרים של תנועות הנוער. שטרן הצהיר פעמים רבות שבכוונתו לצמצם את היקף פעילותן של ישיבות ההסדר. במסגרת זו, ביטל את רוב המחלקות ההומוגניות של בני הישיבות שהיו נהוגות עד כניסתו לתפקיד, והפך אותן למחלקות משולבות של בני ישיבות וחילונים. כן ביטל את מחלקות בני הישיבות בחטיבות הצנחנים וגולני,[22] אך בתחילת 2008 חזר בו וביטל את החלטתו הקודמת.

אף על פי ששטרן הוא חניך מוסדות הציונות הדתית, הוא ספג ביקורת בקרב הציבור הדתי ובקרב המתנחלים בשל שירותו כקצין בכיר בצה"ל בעת תוכנית ההתנתקות ובשל צעדיו כראש אגף משאבי אנוש נגד ישיבות ההסדר. באחת הפעמים אף הותקף על ידי חרדים ודתיים-לאומיים בעת שבא להתפלל בכותל המערבי (אחד מתוקפיו, הרב ישראל אריאל, הורשע ונידון לקנס ולמאסר על תנאי).

שטרן השתחרר מצה"ל ביולי 2008. יום לפני שחרורו מצה"ל, הודיע רשמית למשפחת גולדווסר על זיהוי גופת בנם, אהוד גולדווסר, שנחטף בידי חזבאללה ב-2006. משם נסע למשפחת רגב, שרק כחצי שעה קודם, קיבלו הודעה דומה על בנם אלדד רגב.[23]

פעילות ציבורית עריכה

בשנת 2009 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "משא כומתה – ניווטים בגובה העיניים". ביוני 2012 יצאה לאור מהדורה חדשה של הספר בשם "משא כומתה – צה"ל והחברה הישראלית נלחמים על זהותם" הכוללת קטעים חדשים ובהם התוכנית להסדרת הפטור משירות צבאי לחרדים (בעקבות ביטול חוק טל בבג"ץ), ומכתב גלוי לגלעד שליט ומשפחתו, עם שחרורו והשתלבותו מחדש בחיי החברה בישראל. באוקטובר 2012 יצאה לאור המהדורה של הספר בתרגום לאנגלית בשם "Struggling Over Israel's Soul: An IDF General Speaks of His Controversial Moral Decisions". על עטיפת הספר מופיעות המלצותיהם של הנשיא שמעון פרס והסופר ניצול השואה אלי ויזל.

החל מחודש אוגוסט 2010 ועד לשנת 2012 כיהן שטרן בהתנדבות כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל. בשנים 2011 עד 2012 גם כיו"ר הפרויקט הלאומי האתיופי (ENP).

התנועה עריכה

בסוף שנת 2012 הצטרף למפלגת "התנועה" בראשות ציפי לבני ושובץ במקום הרביעי ברשימתה לכנסת, ובשל כך השעה עצמו מתפקידו כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל. עם זכייתה של המפלגה ב-6 מנדטים בבחירות לכנסת התשע עשרה נבחר שטרן לכנסת.

כחלק מחברותו בכנסת, היה שטרן חבר בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת הכספים ובוועדת החוקה, חוק ומשפט. ביוני 2013 הקים, יחד עם חבר הכנסת יצחק הרצוג, שדולה בשם "עם, דת ומדינה", ששמה לה למטרה ליישם את אמנת גביזון-מדן.[24]

בנובמבר 2014 עברה החלטת ממשלה לביצוע רפורמה במערך הגיור בישראל שעיקרה להקל את מערך הגיור על ידי הקמת הרכבים בני שלושה דיינים בראשות רבני ערים. החלטה זו עברה בעיקר בעקבות יוזמה של שטרן שפעל להעברת חוק בנושא.[25]

יש עתיד עריכה

לאחר הקדמת הבחירות לכנסת העשרים בדצמבר 2014, הודיע שטרן על פרישתו ממפלגת "התנועה",[26] ולאחר כחודש הודיע על הצטרפותו ל"יש עתיד",[27] והוצב במקום ה-12 ברשימת המפלגה לכנסת. בבחירות זכתה המפלגה ב-11 מושבים בלבד, ושטרן נשאר בתחילה מחוץ לכנסת, אולם עם פרישתו של שי פירון[28] חזר לכהן כחבר הכנסת. בכנסת ה-20 כיהן שטרן כחבר בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת חוקה, חוק ומשפט ובוועדת הכנסת.

ב-20 ביולי 2017 חייבה ועדת האתיקה של הכנסת את שטרן להתנצל בפני ארגון חותם בעקבות אמירות בוטות ופוגעניות כלפי יו"ר הארגון, הרב עמיטל בראלי, שכללו רמיזות מיניות.[29]

ביולי 2018 אישרה הכנסת חוק שיזמו שטרן ואבי דיכטר, המקזז מהכספים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית את המשכורות שהיא משלמת למחבלים.[30]

בנובמבר 2018, במהלך נאום של שטרן מעל דוכן הכנסת הוא החליף האשמות עם שרת התרבות מירי רגב בעניין שירותם הצבאי, ובין היתר אמר לה "את יודעת שאני יודע איך התקדמת, לא כדאי".[31] פוליטיקאים מימין ומשמאל הציגו את הדברים כרמיזה סקסיסטית וגינו אותה. שטרן הכחיש הקשר סקסיסטי וטען שהתכוון לכך שרגב קודמה בגלל התנהלות מתחנפת לבכירים ממנה. יאיר לפיד, ראש מפלגתו של שטרן, כתב שהוא מאמין לשטרן וגיבה אותו.[32] רגב ואחרים קבלו על האמירה לוועדת האתיקה של הכנסת, שמסרה לשטרן כי מן הראוי שיתנצל. שטרן אכן כתב שהוא מצטער על כך שרגב ורבים אחרים הבינו את דבריו בהקשר מיני.[33]

בבחירות לכנסת ה-21 הוצב במקום ה-8 ברשימת יש עתיד לכנסת ולאחר שזו התאחדה עם המפלגות חוסן לישראל ותל"ם, הוצב במקום ה-21 ברשימת כחול לבן לכנסת ונכנס שוב לכנסת. בעקבות המשבר הפוליטי בישראל ובחירות הבזק, שובץ באותו מקום גם בבחירות לכנסת ה-22 וה-23.

בבחירות לכנסת ה-24, שובץ במקום ה-7 ברשימת יש עתיד לכנסת ונבחר לכהונה נוספת לכנסת. ביוני 2021 ועם השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש מונה שטרן לתפקיד שר המודיעין. ב-22 ביולי 2021 הוחלט כי שטרן ישמש כמועמד הממשלה לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית ובמקומו יכנס אלי אבידר לתפקיד שר המודיעין.

באוקטובר 2021 סיפר בריאיון כי כראש אכ"א נהג לגרוס תלונות שהגיעו אליו באנונימיות, כולל תלונות מחיילות על הטרדות מיניות.[34] דבריו גררו גינוי גם מחברותיו לקואליציה, ובהמשך לכך פורסמה עדות של חיילת שטענה שבעת שהתלוננה בגלוי על הטרדה מינית איים עליה שטרן שלא תוציא את הדברים החוצה.[35] יו"ר מפלגת "יש עתיד", יאיר לפיד, גיבה את שטרן.[36] בהמשך פורסמה עדות נוספת על מקרה בו שטרן התעלם מתלונה על הטרדה מינית.[37] יומיים לאחר התלונות הודיע שטרן כי הוא פורש מהתמודדות לראשות הסוכנות היהודית, וטען כי נערך לו "ציד מכשפות".[38]

בבחירות לכנסת ה-25, שובץ בשנית במקום ה-7 ברשימת יש עתיד לכנסת.

חיים אישיים עריכה

נישא במאי 1980 לדורית מנס, אחותו של חברו ללימודים וקשרו בצבא, שנהרג בתאונת אימונים, אשר שירתה תחת שטרן כפקידה פלוגתית.[13] דורית עובדת כמרצה ב"מרכז שורשים" הפועל תחת ארגון צהר,[39] לזוג חמישה ילדים. שטרן נמנה עם מייסדי היישוב הדתי הושעיה בגליל, שם הוא גר.

לקריאה נוספת עריכה

  • Elazar Stern, "Struggling Over Israels Soul: An IDF General Speaks of His Controversial Moral Decisions", Gefen Publishing House, 2012

קישורים חיצוניים עריכה

מכתביו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, פרק ראשון
  2. ^ עטרה גרמן, ‏באיזו תנועת נוער חברים חברי הכנסת?, באתר "סרוגים", 13 ביולי 2020
  3. ^ יוסף ולטר, כומתה אדומה לוקחת חופש, מעריב, 19 בדצמבר 1986
  4. ^ יוסף ולטר, כומתה אדומה לוקחת חופש, מעריב מוסף "סופהשבוע", 19 בדצמבר 1986, עמודים 12 - 15, כפי שהועלה באתר פרש.
  5. ^ אלעזר שטרן, באתר ‏מאקו‏, 23 בדצמבר 2012.
  6. ^ בועז מאירי, הצנחנים שלא ישנים בלילה, מעריב, ‏ 23 ביולי 1979.
  7. ^ אביחי בקר, אני ואני נשנה את העולם, הארץ, 28 באפריל 2000, כפי שהועלה באתר פרש.
  8. ^ אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמודים 50 - 54
  9. ^ רשימת מפקדי בסיס האימונים החטיבתי של הצנחנים, באתר "חטיבת הצנחנים"
  10. ^ אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 117
  11. ^ גל פרל, "לשרת יחד עם עַם ישראל", הבלוג על הכוונת, ‏ 30 בדצמבר 2012.
  12. ^ ידידיה מאיר‏, אלעזר שטרן - משיח הפטריוטיזם הישראלי, באתר וואלה!‏, 7 בדצמבר 2007
  13. ^ 1 2 אמיר בוחבוט, מי אתה אלעזר שטרן?, באתר nrg‏, 1 ביוני 2006
  14. ^ יהונתן ליס, קצין חינוך ראשי נגד "במחנה": מחפש כותרת?, באתר ynet, 14 במאי 2001
  15. ^ עמיר רפפורט, אביב גפן יגיב ב-ynet על גיוסו למילואים, באתר ynet, 25 ביולי 2001
  16. ^ ידידיה מאיר, הפטריוטיזם הוא מפלטו, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2007
  17. ^ אדם סרור‏, ארי שמאי נגד האלוף שטרן, באתר וואלה!‏, 14 בנובמבר 2006
  18. ^ טל ימין-וולבוביץ' ואמיר בוחבוט, "שטרן רודף את חננאל בגלל הכיפה", באתר nrg‏, 5 במאי 2006
  19. ^ רועי שרון, סמל חננאל דיין תובע את האלוף שטרן, באתר nrg‏, 15 במאי 2008
  20. ^ 1 2 ענת קם‏, האלוף שטרן יפצה את החייל חננאל דיין, באתר וואלה!‏, 4 בפברואר 2009
  21. ^ יפעת ארליך, "האלוף נתבע המדינה תשלם", מקור ראשון, 13 בפברואר 2009
  22. ^ אמיר בוחבוט, גולני וצנחנים? לא לבני הישיבות, באתר nrg‏, 3 בינואר 2008
  23. ^ אלופי צה"ל הודיעו למשפחות: הבנים אינם בחיים, באתר ynet, 16 ביולי 2008
  24. ^ יונתן אוריך, ‏הרב מדן: אנחנו והחילונים נדרשים לויתורים כדי להגיע לפשרה אמיתית, באתר כיפה, 18 ביוני 2013
  25. ^ חדשות 2, ‏הממשלה אישרה את חוק הגיור המרוכך, באתר ‏מאקו‏, 2 בנובמבר 2014
  26. ^ עמרי נחמיאס‏, ח"כ שטרן פורש מהתנועה: "מקומי הטבעי לא במפלגה", באתר וואלה!‏, 20 בדצמבר 2014
  27. ^ יוני קמפינסקי, הבית היהודי מנעה יצירת "יהדות מקרבת", באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2015
  28. ^ מורן אזולאי, שי פירון עוזב את הכנסת: "שינינו את השיח", באתר ynet, 2 בספטמבר 2015
  29. ^ שירית אביטן כהן, ועדת האתיקה: ח"כ שטרן יתנצל בפני מנכ"ל חותם, באתר nrg‏, 20 ביולי 2017
  30. ^ ידיעה בחדשות 0404, 2 ביולי 2018.
  31. ^ טל שלו‏, הרמיזה המכוערת של ח"כ שטרן לרגב: "לא אדבר על איך התקדמת בצבא", באתר וואלה!‏, 06 בנובמבר 2018
  32. ^ אטילה שומפלבי ואמיר אלון, יחימוביץ' הגנה על רגב, השרה תקפה: "היא נזכרה יומיים אחרי", באתר ynet, 7 בנובמבר 2018.
  33. ^ החלטה 63/20 של ועדת האתיקה, 18 בדצמבר 2018
  34. ^ תלונות אנונימיות בצה"ל? "המגרסה עבדה מהר מאוד", 103fm,‏ 10 באוקטובר 2021;
    השר אלעזר שטרן הודה שגרס תלונות אנונימיות כראש אכ"א: "המגרסה עבדה מהר מאוד", באתר ‏מאקו‏, 10 באוקטובר 2021
  35. ^ איתמר אייכנר, עדות נגד שטרן: "אמר לי - אם תדברי על מה שהנגד ניסה לעשות, בצבא לא תהיי", באתר ynet, 10 באוקטובר 2021
  36. ^ טל שלו‏, לפיד מגבה את שטרן: "הוא לא אמר שגרס תלונות על הטרדות מיניות", באתר וואלה!‏, 11 באוקטובר 2021
  37. ^ מתלוננת נוספת נגד התבטאות השר שטרן; לפיד בשיחה סגורה: "התלבשו עליו", באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2021
  38. ^ יערה שפירא, בעקבות הסערה: שטרן הודיע על פרישה מההתמודדות ליו"ר הסוכנות היהודית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2021
    מורן אזולאי, שטרן פרש מהמרוץ לראשות הסוכנות ואמר למקורביו: "נעשה לי עוול גדול", באתר ynet, 12 באוקטובר 2021
  39. ^ רעיית ח"כ אלעזר שטרן עובדת בארגון 'צהר'
אלזער שטרן - תבניות ניווט