זולטאן רייס
זולטאן רייס (בהונגרית: Reiss Zoltán; בודפשט, 24 במאי 1877[1] – בודפשט, 26 ביוני 1945)[2] היה מהנדס-סגן בצבא ההונגרי, אדריכל יהודי-הונגרי.
לידה |
24 במאי 1877 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
26 ביוני 1945 (בגיל 68) בודפשט, ממלכת הונגריה |
קורות חייו
עריכהזולטאן רייס נולד במשפחה יהודית כבנם של ברנאט רייס, יצרן כימיקלים, ושל רוזה קוֹהְן (כהן). הוא קיבל הכשרה כחרט עץ, והמאסטר שלו היה גוסטב מוֹרֶלִי. מאוחר יותר למד אדריכלות באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה, קיבל דיפלומה ב-1901, ולאחר מכן עבד בסטודיו של אאדריכל, צייר המפורסם אלברט שיקדנץ. ב-1908 השתתף במכרז על בית העירייה שלמדיארקאניז'ה, ותוכניתו התקבלה ב-1909 בשינויים קלים. הבניין שהושלם ב-1912 ושיכן גם את מטה המשטרה המקומית. בשנת 1915, במלחמת העולם הראשונה התנדב לצבא למרות נכותו, שם מונה לסג"ם-מהנדס. הוא שירת ב-k. u. k 7. במחוז הצבא, בגליציה. שם הוביל את בניית הכבישים והגשרים של Zielona-Nadworna ו-Kosmácz-Ardzeluza. לאחר מכן עבר לרדאוץ (בוקובינה, שם עבד בבניית מבצרים. במאי 1916 היה חולה קשה וחזר לבודפשט. לאחר החלמתו הפך לרפרנט (ממונהׂ) של בדיקת קברי חללי המלחמה של הפיקוד הצבאי של בודפשט. ב-1917 הועלה לדרגת סגן-מהנדס. שוחרר ב-1918 בתום המלחמה.
עבודתו האזרחית מאופיינת ביותר ממאה בנייני דירות ומבני ציבור קלאסיים. הוא היה פעיל באדריכלות גם לאחר מלחמת העולם הראשונה. אחד המבנים ה"נאו-אקלקטיים" הראשונים (הסגנון המהווה היסטוריזציה בין שתי מלחמות העולם), המטה הענק שתוכנן ל-Haditermény Rt. (1918), קשור בשמו.[3] הוא היה חבר בלשכת המהנדסים של בודפשט.
רעייתו הייתה אילונה, בתם של ד"ר אדולף דויטש ושל רגינה הרטמן, איתה התחתן ב-27 בינואר 1910 בבודפשט.[4]
הוא שרד את השואה, אך מת מייד אחריה ב-26 ביוני 1945 בבודפשט.
בנייניו המפורסמים
עריכה- 1905: Hámos Róbert bérpalotája, Budapest, Márvány utca 40.
- 1907–1908: Káldor Marcell és felesége villája, Budapest, Ilka utca 55. (1912–1914-ben Lajta Béla átalakította)
- 1909: lakóház, Budapest, Bercsényi utca 6.
- 1910: a Házépítő és Telepítő Bank Rt. társasháza, Budapest, Tölgyfa utca 8.
- 1910: lakóház, Budapest, Pauler utca 21.
- 1911: lakóház, Budapest, Práter utca 22.
- 1911: lakóház, Budapest, Fény utca 15.
- 1911–1912: Városháza, Magyarkanizsa (ma Szerbia területén)
- 1912: lakóház, Budapest, Hollán Ernő (korábban: Fürst Sándor) utca 3.
- 1911–1912: Hajdú-ház, Budapest, Párizsi utca 4.
- 1913: lakóház, Budapest, Bulcsú utca 21/a
- 1913: lakóház, Budapest, Bulcsú utca 21/b
- 1913: Gyógyfürdő, Magyarkanizsa
- 1913–1914: lakóház, Budapest, Baross utca 75.
- 1914: lakóház, Budapest, Csanády utca 21.
- 1918: a Haditermény Rt. budapesti irodája (később Művelődésügyi Minisztérium, ma: Emberi Erőforrások Minisztériuma), Budapest, Szalay utca 10–14.
- 1926: Corvin Áruház, Budapest, Blaha Lujza tér 2.
- 1927–1928: lakóházak, Budapest, Damjanich utca 40–42.
- 1929: lakóház, Budapest, Bajcsy-Zsilinszky út 5.
היצירה המפורסמת ביותר שלו, חנות הכלבו קורווין ב-1926. הוא נמסר ללקוחות ב-1 במרץ, והופעל על ידי MJ Emden & Söhne Rt. הבניין, לכאורה, בעל קומה אחת, בסגנון קלאסי, כלל למעשה ארבע קומות. מאחורי הכניסה היה אולם דו-קומתי עם גג זכוכית קיבל את פני הלקוחות. הפנים והמשטחים תוכננו על ידי הפסל היהודי-הונגרי פילפ אדן בק. הוא היה מקושט בפסלים שלו ושל Szigfrid Pongrácz, ואת הבנייה הובילו הקבלנים יוז'ף מן ובנו. הדרגנוע הראשון בהונגריה הוקם שם ב-1931. המבנה ניזוק במלחמת העולם השנייה ובמרד ההונגרי של 1956. הוא עמד בהריסות זמן רב, עד ששופץ וכוסה באלומיניום בשנות ה-60.
בנייניו שנשארו בתוכניות
עריכההאנדרטאות שלו
עריכהמשנת 1917 חייב החוק את היישובים בהונגרייה להנציח את זכר מלחמת העולם הראשונה ולהקים אנדרטאות גבורה: "כל כפר (עיר) לפי איתנותו הכלכלית, מנציח את שמות כל תושביו שהקריבו את חייהם למען המדינה במלחמה הנוכחית". עקב מצבה הכלכלי של המדינה, בניית האנדרטאות התקדמה באיטיות או שלא. שתי אנדרטאות כאלה תוכננו והוקמו על ידי רייס.
גלריה (חלקי)
עריכה-
בית מגורים בדרך בייצ'י-ז'ילינסקי
-
חנות הכלבו קורווין
-
בית מגורים ברחוב צ'אנאדי 21
-
בית מגורים ברחוב דמיאניץ' 40–42.
-
המשרדים בבודפשט של התוצרת הצבאית בע"מ
-
כניסה לבניין
-
בית מגורים ברחוב הולאן 3
-
בית העירייה במאדיארקניז'ה
לקריאה נוספת
עריכה- Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Gerle János – Kovács Attila – Makovecz Imre: A századforduló magyar építészete. Budapest, 1990. מסת"ב 963 15 4278 5 (האדריכלות ההונגרית בשלהי המאה ה-20)
- (szerk.) Guóthfalvy Dorner Zoltán: Technikai fejlődésünk története 1867–1927, Magyar Mérnök- és Építészegylet, Budapest, 1929 (2. kiadás) (ההתפתחות הטכנולוגית של הונגריה. 1929)
- מגליציה עד למרתף של בניין לשכירו בבודפשט
מאמרים קשורים
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ "Születési bejegyzése a pesti izraelita hitközség születési akv. 720/1877. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-01.
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 4086/1945. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-01.
- ^ Technikai fejlődésünk története, 541. o.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 77/1910. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-01.
- ^ 1 2 3 4 Gerle, i. m., 165. o.