פילפ אדן בק

פסל הונגרי

פילפ אדן (אטווש) בקהונגרית: Beck Ö. Fülöp או בשמו המלא: Beck Ötvös Fülöp או Beck Ödön Fülöp[1][2], פאפא, 23 ביוני 1873 - בודפשט, 31 בינואר 1945) היה פסל הונגרי-יהודי, אמן מדליות מתכת שנספה בשואה, הוא אחיו הגדול של וילמוש פמש בק אמן המתכת ואביהם של הפסל אנדראש בק והציירת יודית בק.

פילפ אדן בק
Beck Ö. Fülöp.jpg
לידה 23 ביוני 1873
פאפא, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 בינואר 1945 (בגיל 71)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • אוניברסיטת מוהולי-נג'י לאמנות ולעיצוב (1893)
  • האקדמיה לאמנויות היפות עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים András Beck, Judit Beck עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בעת תכנון (על מודל) של פסל מזרקת מים

קריירהעריכה

בק נולד למשפחה יהודית בת עשרה ילדים בעיר פאפא, בנם של פאל בק וארנסטין גולד. בין השנים 18881893 למד בנית מודלים בבית הספר לאומנות שימושית (לימים האוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות) בבודפשט אצל הפסל אנטל לוראנפי והאדריכל/צייר אלברט שיקדנץ. במהלך מסע הלימוד שלו לוונציה בשנת 1892 הבין את המקור הפנימי של שאיפותיו האמנותיות. הוא החשיב מאותו רגע את תחילת יצירתו האומנותית. הוא יצא ללימודים לווינה למספר חודשים. בשנת 1894 הוענקה לו מלגה ונסע לפריס. שם ב-Ecole des Beaux-Arts (אנ') היה משנת 1895 תלמידו של המאסטר הוברט פונסקרמה (1903-1927) שהיה גם המנחה שלו. שם זכה בק בפרס ד'אטלייר. הוא עיצב את דוגמת ההטבעה של הקרונה בעלת הערך 1 של האימפריה האוסטרית-הונגרית ואז הקדיש את תשומת לבו לעיצוב "מדליית המילניום" (אלף שנה להונגריה בשנת 1896).

מפריז הגיש את הצעתו למכרז למדליית תערוכת המילניום וזכה. בשנת 1897 הציג תערוכה בגלספלאסט במינכן. יצירות סדרת המדליות שלו שהוצגה במוזיאון לאומנויות שימושיות בבודפשט בשנת 1898 הגדירה לראשונה את המדליה כסוגה אומנותית עצמאית. בשנת 1900 זכה במדליית כסף ביריד העולמי בפריז, ואז נסע לטיולי לימודים לאיטליה וגרמניה. בשנת 1906 זכה בפרס הגדול במילאנו. באותה תקופה תשומת ליבו עברה לפיסול. ב־31 בינואר 1907 התחתן עם לאורה בארדוש שהייתה צעירה ממנה ב -12 שנים, בתם של קארוי בארדוש ווילמה ברכפלד[3].

בסביבות 1907 התחבר בק יותר לסופרים של כתב העת ניוגט, עד כדי כך שתכנן גם את סמל המגזין שהושק בסוף אותה השנה (רשמית בשנת 1908). באופן ספציפי, מטבע ההנצחה של קלמן מיקש נבחר כסמל כתב העת ניוגט (עוצב על ידו מחדש באופן חלקי לאחר מכן)[4]. משנת 1910 עבד בסדנא שלו בעיר גד, ובו גילוף את פסליו החזקים והסגורים. בשנת 1914 הציג לראשונה תערוכת יחיד במוזיאון ארנסט בבודפשט. "אפרודיטה", אחת מיצירותיו העיקריות, הושלמה בשנת 1915.

ב־30 ביוני 1917 התנצרו הוא ואשתו ועברו לדת הפרוטסטנטית[5]. התנצרותו לא עזרה לו הרבה. בשנת 1944, לאחר הכיבוש הגרמני של הונגריה הועבר בק לאחד מבנייני הטלאי הצהוב שמשם נמלט. בתקופת שלטון מפלגת צלב החץ נאלץ להתחבא יחד עם אשתו[6], במרתף ביתו של חבר. ב־31 בינואר 1945 נעלם משם ללא עקבות, כנראה נרצח.

עבודותיועריכה

 
אגרטל

עבודותיו העיקריות שהוצגו. תחילה בשפת המקור:

  • Állatreliefek (kakas és nyúl) (1911) - Szentendrei úti iskola
  • Szent Sebestyén (1914)
  • Király György-síremlék
  • A pápai kollégium háborús halottainak emléke (1922) - Felállítva 1931, bronz szobor
  • Táncoló legény, művészet, kereskedelem (1926) - Corvin áruház. kőszobor
  • Ülő nő (1927) - Budapest, V. Kerület, Kossuth Lajos tér, kőszobor
  • Baumgarten Ferenc síremlék (1928)
  • Bányász (1930) elhelyezve: Budapest, XIII. Pozsonyi út 44-46.
  • Pápai hősi emlékmű (1931)
  • Liszt Ferenc-emléktábla (1935)
  • Ifjúság kútja (1938)
  • Kölcsey-emléktábla
  • Vasöntő munkások (1943)
  • Katona József (Szentendre, befejezetlen)

בתרגום לעברית:

  • דמויות בעלי חיים (תרנגול וארנב) (1911) - בית ספר דרך סנטאנדרה
  • סנט סבסטיאן (1914)
  • קבר ג'ורג' קיראי
  • הנצחת חללי המלחמה של מכללת פאפא (1922) - הוקם בשנת 1931, פסל ברונזה
  • נער רוקד, אמנות, מסחר (1926) - חנות כלבו קורווין. פסל אבן
  • אישה יושבת (1927) - בודפשט, רובע 5., כיכר לאיוש קושוט, פסל אבן
  • קבר פרנץ פרדיננד באומגרטן (1928)
  • כורה (1930) הוצב: בודפשט, רובע 13I. דרך פוז'וני 44–46.
  • אנדרטת הגבורה של פאפא (1931)
  • לוח הזיכרון של פרנץ ליסט (1935)
  • מעיין הנוער (1938)
  • לוח זיכרון של קלצ'אי
  • עובדי יציקת ברזל (1943)
  • יוז'ף קטונה (סנטאנדרה, לא גמור)

מדליותעריכה

  • II. Rákóczi Ferenc (1903, Magyar Nemzeti Galéria)

פרוטומות מפורסמותעריכה

נכתב עליועריכה

  • Heitler László: Beck Ö. Fülöp - Corvina, (Budapest, 1969)
  • Mikes Ildikó: Beck Ö. Fülöp iparművészeti munkássága IM évkönyve (Budapest, 1967)
  • Csengeryné Nagy Zsuzsa: Magyar Nemzeti Galéria Érmeállagjegyzék II/a (Budapest, 1963)
  • Csengeryné Nagy Zsuzsa: Magyar éremművészet a XIX. és XX. században - című kiállítás katalógusának előszava, Magyar Nemzeti Galéria, 1959.
  • Csap Erzsébet - Kontha Sándor: Magyar Nemzeti Galéria Szoborállagjegyzék I/a (Budapest, 1959)
  • Zádor Anna: Beck Ö. Fülöp Emlékezései - Művészettörténeti értesítő (Budapest, 1958)
  • Vayer Lajos: Beck Ö. Fülöp emlékezései - Kortárs, (Budapest, 1958)
  • Rippl-Rónai és Beck Ö. Fülöp emlékezései (Budapest, 1957)
  • Kállay Ernő: Beck Ö. Fülöp Emlékkiállítás katalógusának előszava Szépművészeti Múzeum (Budapest, 1947)
  • Kárpáti Aurél: Beck Ö. Fülöp - Szabad Művészet (Bp., 1947. 9-10. sz.)
  • Bölönyi György: Egy nagy szobrász Tovább. (Bp., 1947. október 17.)
  • Pogány Ö. Gábor - Gombosi György: Beck Ö. Fülöp Magyar Könyvbarátok Diáriuma 1939. I-II.
  • Gombosi György: Beck Ö. Fülöp - Ars Hungarica sorozat, (Budapest, 1938)
  • Genthon István: Az új magyar szobrászat - Magyar Szemle 1934. XX. 2.
  • Farkas Zoltán: der Bildhauer Ö. F. Beck - Fórum 1934. 2. sz.
  • Procopius Béla: Huszar, procopius, medaillen und Plakatenkunst in Ungarn (Bp., 1932)
  • Lengyel Géza: Beck Ö. Fülöp - Magyar Művészet IV. évfolyam, 1928. 2. szám
  • Lyka Károly: Beck Ö. Fülöp új szobrai - Művészet 1914. 3. sz.
  • Elek Artúr: Beck Ö. Fülöp - Nyugat, 1914. 3. szám
  • Karl Domanig: Der Medallieur Ph. Ö. Beck. Mittelungen det Österr. Ges für Münz u. Medallienkunde. Jan. 1911. Bd. VII. nr1.
  • Lyka Károly: Az érem és plakettművészet stílusa - Művészet 9. évfolyam, 1910.
  • Dr. Siklóssy László: A modern magyar éremművészet és művelői - Különlenyomat a Numizmatikai Közlöny IX. kötetéből, 1910.
  • Elek Artúr: A magyar éremszobrászat öregei és ifjai - Művészet, 7. évfolyam 1908.
  • Illés Endre: Filippo. In: Mestereim, barátaim, szerelmeim 1. kötet - Magvető Kiadó (Budapest, 1983)

מקורות ומידע נוסףעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פילפ אדן בק בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Kezébe került a régi magyar ötvösség képviselőjének, Kecskeméti Ötvös Péternek az ötvösségről írt könyve, s hatására illesztette nevébe az ö-betűt. Nevét egy időben Beck ötvös Fülöpnek is írta. „Akkor még hittem ebben a pályában, és az ötvös jelzővel felemelve képzeltem magam” írja visszaemlékezéseiben. (Beck Ö. Fülöp emlékezései. Bp.. 1957, 186. o.)
  2. ^ Petőfi Irodalmi Múzeum Magyar Életrajzi Index
  3. ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VI. ker. állami házassági akv. 98/1907. folyószáma alatt.
  4. ^ Havas Bálint: Plakett; in: Beszélő, 2001/3.
  5. ^ A budapesti Kálvin téri ref. egyház által 626/1917. sz. alatt kiállított bizonyítvány szerint.
  6. ^ "Emlékkönyv". HDKE - Holokauszt Emlékközpont. אורכב מ-המקור ב-2012-01-02. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2014.