זיגמונד פון האוזגר

זיגמונד פון האוזגרגרמנית: Siegmund von Hausegger; ‏ 16 באוגוסט 1872 - 10 באוקטובר 1948) היה מלחין ומנצח אוסטרי.

זיגמונד פון האוזגר
Siegmund von Hausegger
Sigmund von Hausegger, Kapellmeister MET DP72104.jpg
לידה 16 באוגוסט 1872
גראץ, אוסטריה
פטירה 10 באוקטובר 1948 (בגיל 76)
מינכן, גרמניה
תקופה/זרם רומנטי

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

האוזגר נולד בעיר גראץ שבאוסטרו-הונגריה ב--16 באוגוסט 1872. אביו היה פרידריך פון האוזגר (1837-1899), עורך דין ותאורטיקן של המוזיקה. על פי מה שכתב זיגמונד בזכרונותיו, היה פרידריך מהראשונים באוסטריה להכיר בגדולתו של ריכרד וגנר;[1] ייתכן ודבר זה חלחל לזיגמונד הצעיר בעת שלמד בתחילת דרכו אצל אביו, שכן ניתן לזהות גוון ואגנרי מובהק ביצירותיו. הוא למד בהמשך אצל קרל פוהליג.[2]

 
זיגמונד פון האוזגר (משמאל) עם אביו, פרידריך פון האוזגר (מימין)

בגיל 19 הלחין פון האוזגר מיסה למקהלה ולתזמורת, אותה כינה "היצירה הרצינית הראשונה שלי". במקור תוכננה היצירה להיות מבוצעת בקונסבטוריון בו למד, אך הייתה מסובכת מדי עבור חבריו לספסל הלימודים. אביו סייע לו לארגן פרימיירה בפני קהל מוזמן, והדבר סימן את תחילת דרכו כמלחין וכמנצח.[1]

בשנים הראשונות של המאה ה-20 צבר פון האוזגר מוניטין, ורבים חשבו כי יהיה אחד הכשרונות הגדולים אחרי שטראוס ומאהלר; אך לבד ממספר הצלחות לפני מלחמת העולם הראשונה, נראה היה כי פון האוזגר נשכח עקב סגנונו הפוסט-ואגנריאני שיצא מהאופנה.

האוזגר ניצח על תזמורות בערים רבות בגרמניה ובאוסטריה, בהן גראץ, בה נולד; מינכן, בה חלק את הניצוח על הפילהרמונית של מינכן עם פליקס ויינגרטנר; פרנקפורט, ביירוית, ברלין והמבורג. אחרי מלחמת העולם הראשונה הוא שימש כמנצח של התזמורת הסקוטית הלאומית בגלאזגו ובאדינבורו, לפני שחזר למינכן ב-1920 לנצח על הפילהרמונית שם ולכהן כנשיא האקדמיה למוסיקה בעיר. באותה השנה החליף את מקס פון שילינגס כנשיא ארגון המוזיקה הכללית הגרמנית (Allgemeiner Deutscher Musikverein).[2]

הוא היה המנצח הראשון שביצע את הסימפוניה התשיעית של אנטון ברוקנר בצורתה המקורית. אחרי מותו של ברוקנר, ערך פרדיננד לווה שינויים בסימפוניה כדי להתאימה יותר לציבור. ב-2 באפריל 1932, הציג האוזגר קונצרט בו בוצעה הסימפוניה פעמיים על ידי הפילהרמונית של מינכן; בפעם הראשונה על פי גירסתו של לווה, ובפעם השנייה על פי האוטוגרפיה המקורית של ברוקנר. עד לקונצרט זה, הייתה גירסתו של לווה היחידה שהושמעה; כיום הסימפוניה מבוצעת כמעט תמיד על פי הגרסה המקורית. האוזגר סייע לאלפרד אורל ולרוברט הס בעריכת הגרסה המקורית ("גירסת אורל") של הסימפוניה והדפסתה ככרך 9 של Anton Bruckner: Sämtliche Werke, ובנוסף ביצע ב-1938 את ההקלטה המסחרית הראשונה של הסימפוניה התשיעית על פי הגרסה המקורית עם הפילהרמונית של מינכן עבור חברת HMV.[3]

האוזגר פרש ממלאכת המנצח ב-1932. ונישא פעמיים; בפעם הראשונה להרתה ריטר (Ritter) ב-1902, בתה של פרנציסקה וגנר (אחייניתם של ריכרד וגנר ושל הכנר והמלחין הגרמני אלכסנדר ריטר, עליו כתב האוזגר סקירה ביוגרפית ב-1907[2]), ולאחר מותה הוא נשא לאישה, בשנת 1913, את הלנה פון ברונשרט (von Bronsart) לאישה.

האוזגר מת במינכן ב-1948.

מיצירותיועריכה

אופרותעריכה

  • הלפריד (Helfrid), מערכה אחת, הפרימיירה נעשתה בעיר גראץ ב-23 במרץ 1893).
  • Zinnober, אופרה הומוריסטית-פנטסטית ב-3 מערכות, הפרימיירה בוצעה בעיר מינכן ב-19 ביוני 1898. הלברית התבססה על כתביו של א.ת.א. הופמן.

מוזיקה לתזמורתעריכה

  • Dionysische Phantasie, פואמה סימפונית (1896)
  • ברברוסה (Barbarossa), פואמה סימפונית (1898/9)
  • Wieland der Schmied, פואמה סימפונית (1904)
  • Natursinfonie. בפרק הסיום שיר מקהלה עם מילים משירו של גתה "Proömium".
  • Aufklänge, ואריאציות לתזמורת (1919). התמה הראשית מבוססת על שיר הילדים "Schlaf, Kindchen, schlaf" (נום, ילד, נום).

מוזיקה ווקאליתעריכה

  • 3 מזמורים לבריטון ולתזמורת (1902; ‏ 3 Hymnen an die Nacht)
  • 2 מזמורים לטנור ולתזמורת (1902/08)
  • רקוויאם למקהלה מעורבת בת 8 קולות (1907)
  • Der arme Kunrad ("קונראד המסכן") למקהלת גברים בת 4 קולות (1908)
  • 3 שירים לקול אחד ולתזמורת (1921)
  • 3 מזמורים לתזמורת (1938)
  • Morgensegen ("שירת בוקר") למקהלה מעורבת, טנור סולו, תזמורת ועוגב (1928)
  • שיר למקהלת גברים בת 8 קולות
  • עוד כ-50 שירים לקול אחד ולפסנתר

מוזיקה קאמריתעריכה

  • רביעיית פסנתר (1890)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 Green, Janet M (1908). W L Hubbard, ed. Musical biographies. Toledo, NY: Irving Squire. pp. 357–359. OCLC 2776127. Article "Hausegger, Siegmund".
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 HAUSEGGER, Sigmund von. "The International Cyclopedia of Music and Musicians", edited by Oscar Thompson, Fourth Edition, 1946.
  3. ^ "Anton Bruckner's Symphony No. 9" (2005), by Peter Gutmann, at classicalnotes.net.