זימבבואה הגדולה

המונומנט הלאומי של זימבבואה הגדולה (באנגלית: Great Zimbabwe National Monument) הוא מרכז של הריסות עתיקות מהגדולים באפריקה הדרומית, אשר משערים ששימשו בעבר כמקום התיישבותן של אחת התרבויות המפותחות באפריקה ואשר העניקו לזימבבואה המודרנית את שמה. מיקומן של ההריסות בדרום-מרכזה של זימבבואה של היום. משערים שהמקום היה מיושב החל מהמחצית הראשונה של המאה ה-11 ועד למחצית הראשונה של המאה ה-15, אך לא ידוע בדיוק מי בנה אותן. ההשערה המקובלת כיום היא שהאתר הוקם על ידי עם הקרנגה. זימבבואה הגדולה מוכרזת כאתר מורשת עולמית מאז 1986.

זימבבואה הגדולה

מראה כללי של זימבבואה הגדולה
מראה כללי של זימבבואה הגדולה
אתר מורשת עולמית
המונומנט הלאומי של זימבבואה הגדולה האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1986, לפי קריטריונים 1, 3, 5 חלק מתוך Kingdom of Zimbabwe
מידות
שטח	722 הקטאר
מיקום
מדינה
קואורדינטות	20°16′12″S 30°55′59″E
(למפת זימבבואה מוגדלת)   הארארה מפל ויקטוריה בולאוואיו מוטארה קאריבה מ ו ז מ ב י ק דרא"פ זמביה בוטסואנה זימבבואה הגדולה (למפת זימבבואה רגילה)   הארארה מפל ויקטוריה בולאוואיו מוטארה קאריבה מ ו ז מ ב י ק דרא"פ זמביה בוטסואנה זימבבואה הגדולה

מראה החומות

המצודה

מראה באתר

זהותם של בוני האתר

כאשר הגיעו סוחרים פורטוגזים לזימבבואה לראשונה במאה ה־15, כבר היה האתר נטוש ובמצב של הרס. מראה החורבות הדהים את הפורטוגזים והובילם לנסות ולנחש מי בנה את המבנים. האפשרות שהילידים בני המקום עשו זאת נדחתה על הסף. תחת זאת שיערו הפורטוגזים שמצאו את הבירה האגדית של מלכת שבא. מאוחר יותר העלו מטיילים אירופיים שעברו במקום השערות שונות שכללו את המצרים הקדומים, הפיניקים, הערבים (או מוסלמים אחרים), הרומאים, היהודים, גזע לבן מסתורי, ואפילו הממלכה הנוצרית האגדית של הכומר יוחנן. השערות כאלו ואחרות הועלו משך קרוב לארבע מאות שנה עד שב־1932 הוכיחו הארכאולוגים הבריטים גרטרוד קאטון תומפסון ודייוויד ראנדל מקלבר שבוני האתר היו בני הסביבה ושככל הנראה היו אלה בני הקרנגה, קבוצה אתנית הדוברת את שפת השונה.

זימבבואה הגדולה כמעצמה אזורית ושקיעתה

הראיות הארכאולוגיות שנחשפו בחפירות מצביעות על כך שזימבבואה הגדולה הייתה אחד ממרכזי הסחר החשובים ביבשת, ושבשיאה הגיעה רשת קשרי המסחר שלה עד מקומות כמו קילווה, מלינדי ומוגדישו, ואפילו לנמלים בהודו ובסין. ענפי היצוא העיקריים של מעצמת סחר זו היו בקר וזהב. כמו כן במכרות שנתגלו ממערב לזימבבואה הגדולה נמצאו סימנים שהצביעו על פעילות ענפה של כריית אבנים יקרות ומינרלים שונים. תגליות אלה הובילו חוקרים מסוימים להניח שמלכי זימבבואה הגדולה לא שלטו ישירות על המכרות אלא על דרכי הסחר.

הסיבות לשקיעתה של זימבבואה הגדולה נותרו מסתוריות בדיוק כמו הופעתה, וישנן מספר השערות לכך. השערה אחת גורסת שכדי לפתח את זימבבואה הגדולה ולהגדיל את כמות המסחר נדדו חלק ניכר מתושביה לארצות אחרות. תאוריה מקובלת יותר גורסת שאנשי זימבבואה הגדולה ניצלו את משאבי הסביבה יתר על המידה, דבר שהוביל לרעב ולשקיעה. כך או כך, בתחילת המאה ה-15 זימבבואה הגדולה ננטשה.

תיאור האתר ומבנהו

שטח האתר מתפרס על פני כ־7.3 קמ"ר ומחולק למספר אזורים - בכל אזור נמצא חלק אחר של החורבות. ראשון הוא אזור הגבעה, שני הוא אזור גבעת הגרניט, שלישי הוא אזור העמק השוכן מתחת לגבעה ובו ממוקמים מתחם העמק והמתחם הגדול, שנחשב לאחד המבנים העתיקים והגדולים ביותר מדרום לסהרה. קירות האבן של זימבבואה הגדולה, עליהם נאמר שהם המבנים המרשימים באתר, עשויים מלבני גרניט. אלה נלקחו מהסלעים הגדולים של הגבעות שבאופן טבעי מתבקעים ללוחות, דבר שאיפשר להעבירם ממקום אחד למשנהו וסיפק לבוני האתר חומר נגיש וקל לבניה. הלבנים הונחו אחת על גבי השנייה ללא צורך בטיוח, וכל שורה נוטה פנימה ביחס לקודמתה על מנת לייצב את הקירות בצורת שיפוע פנימי. המבנים הראשונים שנבנו עוצבו בצורה גסה יחסית כאשר סלעים הוכנסו לתוך הקירות. בחלוף הזמן השתכללה השיטה והמבנים נבנו בצורה מתואמת וטובה יותר אשר יצרה מראה עקלקל ואחיד. עובי המבנה הוא 6 מטר וגובהו 12 מטר. כמו כן יש שני קירות גבוהים באורך 60 מטר המוליכים לעבר מגדל בצורת חרוט.

דת

עקב העדר עדויות כתובות לא ניתן לדעת הרבה על דתם של בוני האתר או על תרבותם בכלל, ולכן רוב הידע הקיים כיום מתבסס על השערות בלבד. מספר שרידים זכו לפרסום רב, ובין אלה פסל הנץ והקרוקודיל ופסלי שמונה הציפורים שעשויים מסטיאטיט. חוקרים מסוימים משערים שבנוסף לתפקידה כצומת דרכי סחר חשוב, שימשה זימבבואה הגדולה גם כמרכז דתי לדת המווארי, דתם של בני השונה. לדת המווארי הקרויה על שם האל העליון של בני השונה, נלוותה גם הסגידה לרוחותיהן של בני השושלת השלטת ופולחן זה נוהל על ידי כת המונדורו.

מורשת

הציפור על דגל זימבבואה מסמלת את פסלון הציפור "אבן-סבון" שנמצא בהריסות זימבבואה הגדולה

השפעתה התרבותית האומנותית ובעיקר האדריכלית של זימבבואה הגדולה ניכרה מאז נפילתה, ואולי אפילו קודם לכן, במבנים שסגנונם הושפע ממנה בבירור. כך למשל ידוע ששליטיה של ממלכת מוטאפה שהייתה אחת משתי הממלכות שהוקמו על ידי גולי זימבבואה הגדולה ונוסדה לאחר היעלמותה המשיכו לבנות מבנים המזכירים מאוד את החורבות של זימבבואה הגדולה, אם כי קטנים יותר. ממלכות נוספות שהושפעו מזימבבואה הגדולה היו ממלכת טורווה, אימפריית רוזבי שהייתה החשובה מבין המדינות האלה ונמיביה. כמו כן קיים עוד מספר לא מבוטל של מבנים דומים ברחבי האזור, כ־150 מבנים בתוך זימבבואה, קרוב למאה מבנים בבוצואנה, ומספר לא ידוע של מבנים במוזמביק.

עם זאת, נראה שההשפעה החשובה ביותר של זימבבואה הגדולה היא על זימבבואה המודרנית. ב־1960 כאשר תושבי זימבבואה, שנקראה אז "רודזיה", דרשו עצמאות, שילם השלטון הלבן של איאן סמית' להיסטוריונים כדי שיכתבו מחדש את ההיסטוריה של זימבבואה כך שתתאים לאידאולוגיה של השלטון הלבן. דבר זה התאים לאידאולוגיה של השלטונות הקולוניאליים, אשר גרסו כי לפני בואם לא הייתה תרבות באפריקה. לאחר הכרזת העצמאות ב־1985 חיפשו תושבי המדינה החדשה שם שייצג את מקורותיהם בצורה הולמת ובה בעת יהווה הוכחה לעוצמתה של זימבבואה לפני העידן הקולוניאליסטי. השם "זימבבואה" התאים בדיוק למטרה זו. זימבבואה, אשר משמעותה בבנטו "בית מקודש" או "מושבו הפולחני של המלך", הייתה ההוכחה המרשימה ביותר לעבר כזה, ולכן נקראה המדינה על שם החורבות, שהיו לאתר הלאומי ולאתר הארכאולוגי היחיד שעל שמו נקראת מדינה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זימבבואה הגדולה בוויקישיתוף

• אודות האתר
• תמונות מהאתר
• נורימיטסו אונישי, ניו יורק טיימס, ארכיאולוגיה לבנה: האתר שמפלג את זימבבואה, באתר הארץ, 26 בפברואר 2017
• זימבבואה הגדולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• זימבבואה הגדולה (עיר קדומה), דף שער בספרייה הלאומית
• זימבבואה הגדולה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

המתחם הגדול והמגדל בצורת החרוט