זכויות להט"ב בוונצואלה
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בוונצואלה מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית של גברים או נשים חוקית מאז 1999, אם כי זוגות חד-מיניים ומשקי בית שבראשם זוגות חד-מיניים אינם זכאים לאותן ההכרות המשפטיות הזמינות לזוגות נשואים הטרוסקסואלים.
 | |
| ונצואלה | |
| מעמד בחוק | חוקי מאז 1997 |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | ישנה הכרה בשינוי מגדר מאז 2016 |
| שירות צבאי | לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת |
| הגנה מפני אפליה | ישנה הגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית במספר נושאים |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד מינית, בעוד ישנה מגבלה בחוקת המדינה המכירה בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז 1999, הכרה בנישואים חד מיניים מוצעת |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים, יחידים רשאים לאמץ ללא קשר לנטייה מינית |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | בעד |
במאי 2015, "PlanetRomeo", רשת להט"ב חברתית, פרסמה את אינדקס האושר הראשון שלה (GHI). גברים הומוסקסואלים מלמעלה מ-120 מדינות נשאלו על איך הם מרגישים לגבי השקפת החברה על הומוסקסואליות, איך הם חווים את הדרך שבה הם מיוחסים על ידי אנשים אחרים ועד כמה הם מרוצים מחייהם. ונצואלה דורגה במקום ה-45.
מעמד בחוק עריכה
הומוסקסואליות מעולם לא הופללה מאז עצמאות ונצואלה, פרט ל-"חוק הנוודים והבריונים" (חוקי התנהגות טרום-פליליים כפי שהיו באירופה ובאמריקה הלטינית במהלך המאה ה-20). בוונצואלה, בניגוד לספרד, החוק לא התייחס במפורש להומוסקסואלים. עם זאת, הוא הוחל מדי פעם על הומוסקסואלים וטרנסג'נדרים אשר עסקו בזנות, כמו גם על עובדי מין בכלל. כפי שדווח על ידי ארגון זכויות האדם הבינלאומי, אמנסטי אינטרנשיונל, אזרחים אשר הורשעו תחת חוק זה ב-"אמצעים מנהליים" יכלו להיות ממוקמים ב-"תוכניות חינוך מחדש" ב-"מקומות כליאה" מיוחדים ללא משפט, כפי שקרה גם במדינות רבות אחרות בזמנו, כולל ספרד.[1] חוק זה הוכרז כבלתי חוקתי על ידי בית המשפט העליון לצדק לשעבר בשנת 1997 אשר כתוצאה מכך הומוסקסואליות הן עבור גברים והן עבור נשים הפכה לחוקית בשטחי המדינה בעוד גיל ההסכמה הושווה בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד - 16 שנים.[2][3]
הכרה במערכות יחסים חד מיניות עריכה
ונצואלה אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור או שותפות).
לצד אי הכרתה של ונצואלה במערכות יחסים הומוסקסואליות, ישנה הגבלה בחוקת המדינה מאז 1999 המגדירה נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בין גבר לאישה בלבד.
בשנת 2003, עמותת הלהט"ב "Unión Afirmativa" הגישה ערעור לבית המשפט העליון בבקשה להכרה משפטית בזכויות כלכליות (פנסיה, ירושה, ביטוח לאומי, משק בית משותף וכו') לשותפים חד מיניים. פסק הדין, שניתן ב-28 בפברואר 2008 קבע כי למרות ההכרה כי "בני זוג מאותו מין נהנים מכל הזכויות, האזרחיות, הפוליטיות, הכלכליות, החברתיות והתרבותיות - אין להם הגנה מיוחדת כגון נישואים בין גבר לאישה, כלומר, באותם תנאים שיש לבני זוג הטרוסקסואלים". עם זאת, בית המשפט הצהיר כי בנושאים אלו, "על האספה הלאומית לחוקק חקיקה כדי להגן על זכויות אלה לבני זוג חד מיניים". ההחלטה ציינה בנוסף כי זכויות אלו מכוסות תחת החוקה של של ונצואלה.[4]
ב-20 במרץ 2009, חברת לשכת הנבחרים רומליה מאטו הודיעה שהאסיפה הלאומית תכשיר באופן מפורש איגודים אזרחיים עבור זוגות חד מיניים ותכיר בהם כ-"התאחדות על ידי חיים משותפים" כחלק מהחוק האורגני למגדר ושוויון.[5] עם זאת, יוזמה זו מעולם לא נידונה בפרלמנט. יוזמות נוספות הנוגעות לנושא זה והכרה בזהות של טרנסג'נדרים הוגשו על ידי החברה האזרחית לאספה הלאומית, אך מעולם לא התקיים דיון רשמי בנושאיהם.
ב-31 בינואר 2014, במהלך דיון על הצעת חוק בקוד האזרחי, הגישו פעילי להט"ב הצעה המבקשת להכשיר נישואים חד מיניים בוונצואלה.[6]
בינואר 2015 הוגשה תביעה בגין "הזכות להינשא" בחוקת המדינה לבית המשפט העליון. ב-28 באפריל 2016 הודיע בית המשפט כי ידון בתיק. התביעה מבקשת להכריז על סעיף 44 של הקוד האזרחי כבלתי חוקתי כיוון שהוא קובע כי נישואים תקפים מבחינה משפטית כאיחוד הטרוסקסואלי בין גבר לאישה בלבד בוונצואלה וכתוצאה מכך, מפלה זוגות חד מיניים.[7]
ביוני 2016, האופוזיציה של ונצואלה הודיעה שהיא תעבוד על הצעת חוק איחוד אזרחי. חבר ועדה בולט אמר כי חוק הרישום החדש יאפשר לזוגות לבקש הטבות מסוימות.[8]
בנובמבר 2017, הנשיא ניקולס מדורו הביע את תמיכתו האישית בנישואים חד מיניים, ואמר כי האספה המכוננת תסכים לדון בהכשרת נישואים חד מיניים.[9][10] בספטמבר 2018, הרמן אסקארה, חבר באספה המכוננת, אמר כי כיום מתקיימים דיונים לאפשר נישואים חד-מיניים במסגרת החוקה החדשה של ונצואלה, וכי ישנה תמיכת רוב באספה.[11] הדיון על החוקה החדשה היה צפוי להתחיל בסוף 2018 או בתחילת 2019,[12] אך נדחה מאז.
הורות ואימוץ עריכה
זוגות חד מיניים אינם רשאים לאמץ ילדים בוונצואלה, הן עבור אימוץ חורג או משותף. עם זאת, זוגות לסביות רשאיות לגשת להפריה חוץ-גופית.
ב-15 בדצמבר 2016, בית הדין העליון לצדק קבע שניתן לרשום תינוק במרשם האזרחי של ונצואלה עם שמות המשפחה של שתי אימהותיו. בהתבסס על פסיקתו על סעיף 75 לחוקה, הכריז בית המשפט כי המדינה "תעניק הגנה ללא הבדל לכלל המשפחות", לרבות לילדים ובני נוער הנולדו למשפחות חד מיניות. בנוסף, קבע כי ילדים אלה חייבים ליהנות מכל הזכויות והערבות המעוגנות לילדים אחרים שנולדו במשפחות של הורים הטרוסקסואלים. מאז, ילדים להורים חד מיניים בוונצואלה רשאים להיות רשומים עם שמות המשפחה של שני הוריהם, ללא קשר אם הם הוריהם הביולוגיים או לא.
הגנה מפני אפליה עריכה
בוונצואלה, מספר מכשירים משפטיים בתחומים ספציפיים כגון מקום עבודה, דיור להשכרה ומערכת בנקאית, מגנים על תושבי להט"ב מפני אפליה. קבוצות להט"ב מקומיות רבות הציעו לאספה הלאומית לחוקק חקיקה בנושא שוויון מאז 2009 עד 2015, אם כי החוקים המוצעים נגד אפליה מעולם לא נבחנו בסדר היום.
מאז 2012, חוק העבודה האורגנית, אוסר על אפליה על רקע נטייה מינית. בעבר, אפליה בתעסוקה על בסיס "אופציה מינית" הוצאה מחוץ לחוק בשנת 1996.
סעיף 4 לחוק האורגני של כוח העם (2010), קובע כי "הכוח העממי נועד להבטיח את חייו ורווחתו של העם, על ידי יצירת מנגנונים להתפתחותם החברתית והרוחנית, תוך הבטחת תנאים שווים לכולם לפתח בחופשיות את אישיותם, לכוון את יעדם, ליהנות מזכויות אדם ולהשיג את האושר החברתי העליון; ללא אפליה על רקע מוצא אתני, דת, מעמד חברתי, מין, נטייה מינית, זהות מגדרית והבעה, שפה, דעה פוליטית, מוצא לאומי, גיל, כלכלי מעמד, נכות או כל נסיבה אישית, משפטית או חברתית אחרת שיש בה כדי לבטל או לפגוע בהכרה, בהנאה או במימוש זכויות אדם וערבויות חוקתיות".
סעיף 173 לחוק מוסדות המגזר הבנקאי (2010), כולל "זהות מגדרית או ביטוי מגדרי" כקטגוריות מוגנות מפני אפליה.
סעיף 5 לחוק להסדרה ופיקוח על שכירות דיור, שנחקק בשנת 2011, אוסר על אפליה ומעניק הגנה לקבוצות המוגדרות כפגיעות במיוחד, או מי שחשוף לאפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית, בין היתר.
בתהליך שקדם לאימוץ חוקת ונצואלה החדשה מ-1999, הוצעו הוראות נגד אפליה כלפי תושבי להט"ב ונצואלים. עם זאת, עקב התנגדות עזה של הכנסייה הקתולית, לא נכללו בטיוטה הסופית. בשנת 2001 התחדשו ניסיונות לכלול אותם בחוקה אך כשלו. בשנת 2002, הנשיא, הוגו צ'אווס, הביע חרטה על אי הכללתם בתכני החוקה, והצהיר כי הם עשויים להיכלל בסבבים עתידיים של רפורמות חוקתיות.
משאל העם החוקתי של ונצואלה ב-2007 היה מוציא אפליה על בסיס נטייה מינית מחוץ לחוק, אם כי שתי הרפורמות, שכיסו מגוון רחב של נושאים חברתיים וכלכליים, הובסו בקושי.[13]
חוקי מדינות עריכה
מתוך כ-23 המדינות המרכיבות את ונצואלה, מדינת מרידה מוגדרת נכון לשנת 2021 כיחידה אשר אוסרת כל צורות של אפליה על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית בחוקתה.[7]
זהות מגדרית עריכה
החוק בוונצואלה מאפשר לטרנסג'נדרים לשנות את שמם ומינם החוקי בחלק מהמסמכים הרשמיים, אם כי לא בכולם.
בספטמבר 2016 הודיע השירות המנהלי לענייני זיהוי והגירה (SAIME), באמצעות עצומה של המשרד הציבורי, כי טרנסג'נדרים רשאים לבקש תעודת זהות חדשה בהתאם לזהותם המגדרית. הצילום בתעודת הזהות יהיה מתאים למגדרם המתבטא, ללא קשר למינם הביולוגי בלידה.[14]
שירות צבאי עריכה
קוד המשפט הצבאי אשר נמצא בתוקף מאז 1998, אוסר על הומוסקסואלית. סעיף 565 קובע באומרו כי "הפקיד המבצע מעשים הפוגעים בכבודו או מבזה אותו או מתיר מעשים כאלה מבלי לנסות לעצור זאת באמצעים המורשים על פי חוק, ייענש במאסר של שנה עד שלוש שנים והדחתו מהכוחות המזוינים. אותו עונש יחול על כל חייל המבצע מעשים מיניים נגד הטבע".[15] בשנים האחרונות נודעו מספר מקרים שחלק מחיילים ונצואלים הוטרדו או פוטרו בשל היותם הומוסקסואלים.
תנאי מחיה עריכה
ונצואלה ידועה כביתה של קהילת להט"ב משגשגת. מאז שנת 2000, מצוין היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה בשטחה בעוד כי לאחרונה הממשלה החלה להשתתף לראשונה באירועי גאווה שונים.
.jpg)
במהלך הבחירות לפרלמנט 2015, הפעילה הטרנסג'נדרית תמרה אדריאן נבחרה כסגנית ממלאת מקום במפלגת "למען הרצון העממי" עבור האספה הלאומית, והפכה לחברה הטרנסג'נדרית השנייה בבית מחוקקים לאומי באמריקה הלטינית אחרי מישל סוארז ברטורה באורוגוואי.[16] אדריאן הצהירה בהזדמנויות שונות כי בכוונתה לקדם חקיקה להכשרת נישואים חד מיניים ולהגבת הגנה על תושבי להט"ב.[17] רוזמית מנטילה, פעיל ונצואלי להט"ב נוסף ממפלגת הרצון העממי הידוע כהומוסקסואל גלוי, נבחר גם כן כסגן חלופי בקרב המפלגה בבחירות 2015 בעוד יחד עם תמרה אדריאן, הם מוכרים כשני חברי קהילת הלהט"ב הוונצואלית הראשונים אי פעם המכהנים בבית המחוקקים.
במאי 2016 אישרה האספה הלאומית פה אחד החלטה הקובעת את 17 במאי כיום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה, במטרה להעלות את המודעות בחברה ולקדם מאבק באפליה, סטיגמטיזציה, אלימות ושלילת זכויות מיחידים על רקע נטייתם המינית, זהותם המגדרית או ביטויים המגדרי. אולם, באוגוסט 2016 השעה בית המשפט העליון את ההחלטה לאחר קבלת בקשתם של מחוקקים שמרנים.[18]
טבלת סיכום עריכה
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (מאז 1997)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים | (מאז 1997)
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה | (מאז 1996 על רקע "אופציה מינית", מאז 2012 על בסיס נטייה מינית)
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים | (מאז 1996 על רקע "אופציה מינית", מאז 2012 על בסיס נטייה מינית)
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שנאה) |  / (במדינת מרידה בלבד)
|
| נישואים חד מיניים | (מוצע)
|
| הכרה בזוגות חד מיניים (איחוד אזרחי, שותפות לחיים) | (מוצע)
|
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים |
|
| אימוץ על ידי יחידים |
|
| הומואים, לסביות וביסקסואלים מוצהרים רשאיים לשרת בצבא | (מאז 2023)
|
| זכות לשינוי מגדר בחוק | (מאז 2016)
|
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות |
|
| טיפולי המרה אסורים בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים |
|
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאיים לתרום דם |  אין נתונים
|
הערות שוליים עריכה
- ^ [http://www.reis.cis.es/REIS/jsp/REIS.jsp?opcion=articulo&ktitulo=1876&autor=JORDI+M.+MONFERRER+TOM�S Reis - Revista Española de Investigaciones Sociológicas], www.reis.cis.es
- ^ Heidy Luna Monografias.com, Sentencia por la cual fue derogada la ley de Vagos y Maleantes - Monografias.com, www.monografias.com (בספרדית)
- ^ Venezuela Age of Consent & Statutory Rape Laws, www.ageofconsent.net
- ^ 1739-121108-2008-03-2630.html, archive.ph, 2015-08-19
- ^ Editor Editor, Same-Sex Unions Not On the Table After All?, Queerty
- ^ Sabina Becker, Equal marriage: coming soon to Venezuela? | News of the Restless (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Jeanette Charles and María Helena Ramírez Hernández, "The Struggle isn't Over": Venezuela Moves Towards Marriage Equality, Venezuelanalysis.com, 2016-05-05 (באנגלית)
- ^ AN promoverá leyes para reconocer unión de personas del mismo sexo, Diario Versión Final (בספרדית)
- ^ Maduro: “Creo que todo el mundo se puede casar, aunque sea homosexual”, Shangay, 2017-11-20 (בספרדית)
- ^ ¿Está Maduro a favor de legalizar el matrimonio homosexual y despenalizar el aborto en Venezuela?, LaSexta, 2017-11-19 (בספרדית)
- ^ EFE, Nueva Constitución podría legalizar el matrimonio gay en Venezuela, EL NACIONAL, 2018-09-15 (בספרדית)
- ^ "▷ En el 2019 se podría legalizar el matrimonio gay en Venezuela #15Sep - El Impulso". El Impulso (בEuropean Spanish). 2018-09-15. נבדק ב-2021-12-20.
- ^ Romero, Simon (2007-12-03). "Venezuela Hands Narrow Defeat to Chávez Plan". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-12-20.
- ^ Saime adecuó la cédula de identidad... - Política | EL UNIVERSAL, web.archive.org, 2017-02-04
- ^ CODIGO ORGANICO DE JUSTICIA MILITAR, www.defiendete.org
- ^ Venezuela Elects First Transgender Congresswoman in South America, www.out.com, 2015-12-07 (באנגלית)
- ^ Corina Pons, Venezuela's first transgender candidate Tamara Adrian to run for Congress, The Sydney Morning Herald, 2015-08-08 (באנגלית)
- ^ Sentencia del TSJ suspende decreto del día contra la Homofobia en Venezuela. (בספרדית)