זכויות להט"ב בפיליפינים
לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) בפיליפינים מתמודדים עם אתגרים משפטיים שלא מתמודדים אנשים שאינם להט"ב.
 | |
| הפיליפינים | |
| שירות צבאי | ללסביות, הומואים וביסקסואלים מותר לשרת בגלוי |
|---|---|
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד מינית |
| אימוץ | יחידים בלבד. אסור לזוגות חד מיניים. |
אזרחים להט"ב בפיליפינים מתמודדים לעיתים קרובות עם חסרונות בהתקבלות לעבודה, ברכישת זכויות לנישואים אזרחיים, ואפילו בהקמת עסקים אישיים. יש להם גם שיעור גבוה יותר של התאבדות או מחשבות אובדניות בהשוואה להטרוסקסואלים.
היסטוריה עריכה
המאה ה-20 עריכה
במהלך שנות ה-70 וה-80, המושגים הפיליפיניים של "הומו" הושפעו מאוד מהמושגים המערביים. לפי Being LGBT in Asia, להט"בים שנחשפו לרעיון המערבי של היותם "הומו" החלו לקיים מערכות יחסים עם להט"בים אחרים, במקום עם אנשים המזוהים כהטרוסקסואלים. לקראת סוף שנות ה-80 חלה עלייה במודעות ללהט"בים בפיליפינים. ב-1984 הופקו והועלו מספר מחזות העוסקות בלהט"ב.
קהילת הלהט"ב בתחילת שנות ה-90 כתבה מספר ספרים שהעלו את המודעות, כמו Ladlad, אנתולוגיה של הומואים פיליפינים משנת 1993. עשור זה גם סימן את ההפגנה הראשונה של נוכחות של מגזר מאורגן של קהילת הלהט"ב במדינה. בהשתתפות קבוצה לסבית בשם Lesbian Collective, כשהצטרפה בצעדות ליום האישה הבין-לאומי במרץ 1992. הפגנה נוספת עם נוכחות של הקהילה הלהט"בית נעשתה על ידי ProGay פיליפינים ו-MCC פיליפינים, כאשר ארגנו מצעד גאווה ב-26 ביוני 1994, שסימן את המצעד הראשון הקשור לגאווה שהתקיים במדינה באסיה ובאוקיינוס השקט. במהלך העשור, הוקמו קבוצות להט"ב שונות כמו כנסיות הקהילה המטרופוליטן (MCC) ב-1991, UP Babaylan ב-1992 ו-ProGay הפיליפינים ב-1993.
בשנת 1998, מפלגת הפעולה האזרחית של Akbayan הפכה למפלגה הפוליטית הראשונה שהתייעצה עם קהילת הלהט"ב ועזרה בהקמת קבוצת הלובי הלהט"ב הראשונה, רשת הסנגור החקיקתי לסביות והומואים, הידועה גם בשם LAGABLAB, בשנת 1999. LAGABLAB הציעה תיקונים לזכויות להט"ב בשנת 1999 והגישה את הצעת החוק נגד אפליה (ADB) בשנת 2000.
שנות ה-2000 עריכה
תנועת הלהט"ב הייתה פעילה מאוד באלף החדש. עם שנות ה-2000, הוקמו עוד ארגוני להט"ב כדי לשרת צרכים ספציפיים, כולל בריאות מינית (במיוחד HIV), תמיכה פסיכו-סוציאלית, ייצוג באירועי ספורט, צרכים דתיים ורוחניים וייצוג פוליטי. לדוגמה, המפלגה הפוליטית Ang Ladlad נוסדה על ידי Danton Remoto, תומך להט"ב נודע, בשנת 2003.[1]
בדצמבר 2004, מאראווי סיטי אסרה על גברים לצאת בפומבי כשהם לובשים לבוש נשי, איפור, עגילים "או קישוטים אחרים הבאים לבטא את נטיותיהם הנשיות". החוק שעבר על ידי מועצת העיר מאראווי אוסר גם על מכנסי ג'ינס כחולים צמודים, חולצות צינור ולבוש חשוף אחר. ראש העיר אמר שהמהלכים הללו הם חלק ממסע "ניקוי וטיהור" איסלמי.
בכינוס של עצרת האו"ם להקמת צוות משמר להט"ב הנתמך על ידי האו"ם, נמנע הנציג הקבוע הפיליפיני מהצבעה.[2]
בשנת 2016, ג'רלדין רומן הפכה לאישה הטרנסג'נדרית הראשונה בגלוי שנבחרה לקונגרס הפיליפינים.[3] בנוסף, מספר להט"בים נבחרו לתפקידי ממשל מקומיים ברחבי הפיליפינים, כולל כראשי ערים או חברי מועצה.
בחוקה עריכה
פעילות מינית עריכה
פעילות מינית לא מסחרית בהסכמה בין שני אנשים מאותו מין בפרטיות אינה נחשבת כפשע בפיליפינים, אם כי התנהגות מינית או חיבה המתרחשים בפומבי עשויים להיות כפופים לאיסור "השערורייה החמורה" בסעיף 200.
העיר מאראווי באזור האוטונומי בנגסמורו במינדנאו המוסלמית (BARRM), היא העיר היחידה בפיליפינים שבה פעילות מינית מאותו המין אינה חוקית.
איחודים, נישואים ואימוץ עריכה
הפיליפינים אינם מציעים כל הכרה משפטית בנישואים חד מיניים, איחודים אזרחיים או הטבות שותפות במשפחה.
באוקטובר 2016, יושב ראש בית הנבחרים פנטלאון אלוורז הודיע כי יגיש הצעת חוק להכשרת איחודים אזרחיים עבור זוגות חד-מיניים. עד 25 באוקטובר 2016, יותר מ-150 מחוקקים סימנו את תמיכתם בהצעת החוק.[4]
מאז 2006, שלוש הצעות חוק נגד נישואים חד מיניים הוגשו לסנאט ולקונגרס.[5]
ב-18 בפברואר 2016, במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות, הודיע רודריגו דוטרטה שאם ינצח בבחירות הוא ישקול להכשיר נישואים חד מיניים אם תוצג בפניו הצעה. עם זאת, במרץ 2017, דוטרטה שנבחר לנשיאות אמר שהוא מתנגד באופן אישי לנישואים חד מיניים. ב-17 בדצמבר 2017 שינה דוטרטה את עמדתו בנושא, והביע שוב את תמיכתו בחוק.
זוגות חד מיניים אינם רשאים להגיש בקשה לאימוץ משותף, בהתחשב בכך שאיחודים חד מיניים אינם מוכרים על פי החוק. עם זאת, על פי דרישות הזכאות החלות באימוץ ביתי בפיליפינים, אין חוקים מפורשים האוסרים על אנשים להט"ב לאמץ ילדים. הדרישות להיות מאמץ פוטנציאלי אינן מביאות בחשבון את הנטייה המינית או זהותו המגדרית של המאמץ.
טבלת סיכום עריכה
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  חוקי ברוב המדינה
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים | |
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה |  לא בפריסה ארצית
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים | לא בפריסה ארצית
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) | לא בפריסה ארצית
|
| חוקים נגד פשעי ודברי שנאה הכוללים נטייה מינית, זהות מגדרית וביטוי מגדרי | (מאז 2012)
|
| נישואים חד מיניים |
|
| הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) |
|
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים |
|
| לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא | (מאז 2009)
|
| זכות לשינוי מגדר בחוק |
|
| הכרה במגדר שלישי |
|
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות |
|
| טיפולי המרה אסורים בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים |
|
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם |
|
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Rima Granali, What to do? Ang Ladlad party list in quandary, INQUIRER.net, 16 בפברואר 2015 (באנגלית)
- ^ News, Manila Bulletin (באנגלית אמריקאית)
- ^ Robert Sawatzky, Philippines elects first transgender woman to congress, CNN, 10 במאי 2016 (באנגלית)
- ^ Nikko Dizon, ‘It’s civil union, not marriage’, INQUIRER.net, 5 באוקטובר 2016 (באנגלית)
- ^ Erik, There's a cure for that: Discriminatory Amendment Proposed by Bohol Representative | A European biologist's look at homosexuality in the Philippines, There's a cure for that, 22 ביוני 2006