וטו

וֵטוֹ (בלטינית: Veto – "אני אוסר". בעברית: הַחְלָטָה חוֹסֶמֶת) הוא השם לזכות שניתנה ליחיד או לקבוצה למנוע פעולה מסוימת באופן חד צדדי. זכות הווטו יכולה להעניק כוח בלתי-מוגבל לעצור שינוי, אך לא כדי לחייב שינוי.

מקורו של הווטו ברפובליקה הרומית שם הייתה לטריבונים הזכות להטיל וטו על כל ההחלטות והפעולות של כל מוסד או בעל תפקיד ברפובליקה. זאת על מנת להגן על הפלבאים. לקונסולים הרומאים הייתה בפועל זכות וטו, כיוון שכל החלטה שלהם הייתה צריכה להיות מוסכמת על שניהם.

שיטת וסטמינסטר

בשיטת וסטמינסטר וברוב המלוכות החוקתיות, נתונה זכות וטו למונרך, שלוחו, או לנשיא דמוי מונרך. באוסטרליה למשל, המלך יכול להטיל וטו, בעזרת המושל הכללי, על חקיקה תוך שנה מיום קבלתה. למלך יש זכות דומה גם בקנדה. זו היא זכות שכמעט לא משתמשים בה.

ארצות הברית

המילה "וטו" לא מופיעה בחוקת ארצות הברית אך הסעיף הראשון של החוקה קובע שכל חקיקה שהתקבלה על ידי שני בתי הקונגרס תועבר לנשיא ארצות הברית לשם קבלת אישורו. אם הנשיא מחזיר את הצעת החוק לקונגרס בתוך עשרה ימים (לא כולל ימי ראשון) הצעת החוק לא הופכת לחוק. רוב של שני שלישים של שני בתי הקונגרס יכול לקבל חוק גם בלי אישורו של הנשיא.

מושג הווטו בחוקת ארצות הברית נגזר מהמושג הבריטי של "הסכמה מלכותית" (Royal Assent). ב-5 באפריל 1792 הטיל הנשיא ג'ורג' וושינגטון וטו על הצעת חוק להקצאת נציגים בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינות ארצות הברית. זו הייתה הפעם הראשונה שנשיא אמריקאי השתמש בזכות הווטו. הפעם הראשונה שהקונגרס ביטל את הווטו של הנשיא הייתה ב-3 במרץ 1845.

וטו על סעיף

בדרך כלל וטו מוטל על מכלול שלם של חקיקה. בחלק ממדינות ארצות הברית למושלים יש את הכוח להטיל וטו רק על סעיפים ספציפיים מהצעות חוק, אך לאשר סעיפים אחרים. במקרה כזה החוק חוזר לבית המחוקקים של המדינה והוא יכול לבחור לקבל את הגרסה המתוקנת או לוותר על הצעת החוק לגמרי. כוח זה בידי המושלים שנוי במחלוקת, שהגיעה לשיאה כאשר מושל ויסקונסין טומי תומפסון מחק מילים מסוימות מהצעת חוק כך שהמילים שנותרו הרכיבו משפטים שונים לגמרי ששינו בתכלית את משמעות הצעת החוק. ישנן מדינות המתירות למושל וטו על סעיפים רק בהצעות חוק הנוגעות לתקציבים. הקונגרס האמריקאי העביר חוק המתיר לנשיא למחוק עד שלושה סעיפי הקצבה בהצעות חוק שכאלו, אך בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע שהצעת החוק אינה חוקתית.

חוקת קונפדרציית המדינות של אמריקה העניקה לנשיא הקונפדרציה את הזכות להטיל וטו על סעיפי הקצבה בודדים, מתוך נטייה להגביל את הממשלה הפדרלית, שנתפסה כגדולה יתר על המידה.

האו"ם

ערך מורחב – זכות הוטו במועצת הביטחון של האו"ם

במועצת הביטחון של האו"ם יש לחמש החברות הקבועות – ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת ובריטניה – זכות וטו. אם אחת המדינות מצביעה נגד הצעת החלטה לוועדה הרי שההצעה נדחית, גם אם כל שאר המדינות החברות מצביעות בעד.

פולין

בחוקת פולין במאה ה-17 וה-18 היה מושג שכונה "ליברום וטו" (Liberum veto). כל הצעות החוק היו צריכות להתקבל על ידי הסיים ללא מתנגדים, ואם חבר פרלמנט כלשהו הצביע נגד משהו, לא רק שהצעת החוק נדחתה, אלא גם הגוף המחוקק עצמו פוזר.

וטו אפיפיורי

ערך מורחב – Jus exclusivae

וטו של שליט על החלטות בחירת אפיפיור של קונקלווה, הזכות בוטלה על ידי פיוס העשירי ב-1903.