זכריה זכאי-רונס

וירולוגית ישראלית
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: צורך בהגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

זִכריה זכאי-רוֹנֶס (נולדה ב-25 באוקטובר 1934) היא וירולוגית ישראלית ופרופסור אמריטה במחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית במכון למחקר רפואי ישראל קנדה (IMIRCֹֹֹֹֹֹֹׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁׂׂׂ) באוניברסיטה העברית - בית הספר לרפואה בירושלים.

זכריה זכאי-רונס
זכריה זכאי-רונס
זכריה זכאי-רונס
לידה 25 באוקטובר 1934 (בת 87)
גדרה, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ישראל
פעילות בולטת וירולוגית
ידועה בשל מחקריה על נגיף השפעת ובפרט פיתוח דרך חדשה לחיסון נגד השפעת (חיסון לאף)
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
תקופת הפעילות 1957–הווה (כ־65 שנים)
תואר פרופסור אמריטה (2005)
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

זכריה זכאי-רונס נולדה בתל אביב ליהודית וליואל זכאי. עד גיל שנתיים התגוררה בגדרה לאחר מכן עברה עם משפחתה לתל אביב. אביה היה מורה, מנהל בית ספר יהודה הלוי וחוקר לשון ואימה הייתה מורה ומחנכת. זכאי-רונס היא אחותם של המדבבת שפרירה זכאי והפסיכולוג והחוקר פרופ' דן זכאי. למדה בבית הספר היסודי תל חי ובתיכון עירוני א' בתל אביב. זכאי-רונס סיימה מסלול ישיר לתואר שני בבית ספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בתחום המיקרוביולוגיה בהתמחות בווירולוגיה בשנת 1957 ודוקטורט בווירולוגיה בהדרכת הפרופסורים ברנקוף ורזין ב-1964. בעבודת הדוקטורט חקרה את ההשפעה הטוקסית של נגיף הוקצניה על המערכת ההמטופואטית (מערכת הדם). מאז 1965 משמשת כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים והחל מ-1970 כמרצה בכירה. ב-1980 מונתה לפרופסור חבר וב-1991 לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בפקולטה לרפואה. ב-1988 כיהנה בקתדרת צאנוק לוירולוגיה עד 2003.

השתלמויות:

ב-1973 קבלה מלגה מה-WHO להשתלמות באוניברסיטת ברקלי. ב-1974 חקרה במכון סאלק שבקליפורניה כפרופסור אורחת. כמו כן עברה השתלמויות במכון לווירולוגיה בגיזן, גרמניה(1978 פרופ' רוט) בבית הספר לרפואה Worcester, Mass (פרופ Ennis) ובבית ספר לרפואה בבופאלו, ניו יורק ( פרופ Ogra ) בשנת 1987. אוניברסיטת Little Rock ארקנסו (פרופ ברון 1990) ובאוניברסיטת קולומביה, ניו יורק (פרופ גרשון 1991) .

ניהלה את המחלקה לוירולוגיה בבית ספר לרפואה באוניברסיטה העברית לסירוגין מ-1976 וברציפות מ-1988 עד 2003 עת צאתה לגמלאות. ב-1977 התמנתה לראש היחידה לווירולוגיה יישומית, אשר פיתחה חיסון שפעת אינאקטיבי לנתינה לאנשים דרך האף (חיסון מקומי) וכן תרכיב לנגיף הניוקאסל בעופות.

הוראה:

לימדה וירולוגיה לתלמידי רפואה ולתלמידים בלימודי בוגר, מוסמך, דוקטורט, תלמידי רוקחות ורפואת שיניים. הקימה קורס לתרכיבים וחומרים ביולוגיים. ב-1971 לימדה קורס בווירולוגיה באוניברסיטת היילה סלאסי שבאדיס אבבה בירת אתיופיה. הדריכה כ-50 תלמידים לתואר מוסמך, דוקטורט, פוסט דוקטורנט, DMD וברפואה ציבורית (כולל קורס לתלמידי חוץ). קיבלה את פרס הרקטור להוראה. כתבה חוברות מעבדה לתלמידים מכל הרמות.

במקביל שימשה בתפקידים ציבוריים בכירים בישראל ומחוצה לה. שימשה חברה בסנאט האוניברסיטה (1981 - 1983). חברה באגודות רבות כמו האגודה האימונולוגית האמריקאית ובאיגוד הישראלי לביוכימיה וביוטכנולוגיה ועוד. כמו כן שימשה יועצת בוועדות של משרד הבריאות בנושאים של פוליו, אבעבועת שחורות וחיסונים לבריאות הציבור. ב-2002 מונתה יחד עם פרופסור וולף לאחראית מעבדה לשפעת בהדסה בירושלים. שימשה כיועצת מדעית לחוברות בוירולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה.

מחקריהעריכה

מאז הדוקטורט שלה התמקדה במחקר נגיפים בדרכי הנשימה ובראשם נגיף השפעת. במחקריה תרגמה ממצאים מדעיים לכלל מימוש קליני. ממצאיה הובילו לפיתוח חיסון כנגד נגיף השפעת אשר מבוסס על חיסון מקומי של נגיף בלתי אקטיבי הניתן מקומית דרך האף וכן תרכיב נגד מחלת העופות NDV . כמו כן, חוקרת שימוש בנגיפים לצורך טיפול במחלת הסרטן. מחקריה מתרכזים בנגיף העופות New Castle Disease Virus[דרושה הבהרה] כנגיף אונקוליטי הפוגע באופן סלקטיבי בתאי הסרטן ואינו מסכן את המטופל מחקר זה נערך בשיתוף עם פרופסור עמוס פנט. שיתפה פעולה עם פרופסור ארליך ופרופסור הוכמן[דרושה הבהרה] מהמחלקה לשיקום הפה והלסת בבית החולים הדסה עין כרם במחקר בנושא התפתחות והתנהגות נגיפים בחללי הפה. משתפת פעולה עם פרופסור דנה וולף בחקר נגיפים העוברים בדרכי הנשימה ונגיף הציטומגלו ואחרים. כמו כן, משתפת פעולה עם חוקרים אחרים בישראל ובעולם. מחקריה הוצגו בעשרות כנסים בישראל ובעולם ופורסמו בעיתונות הבינלאומית (כ-150 עבודות). לשם ביצוע מחקריה הוענקו לה מגוון רב של מענקי מחקר מישראל וממדינות נוספות בעולם. בעלת שבעה פטנטים מאושרים. לאחרונה, השתתפה בהקמת חברת Virocure העוסקת בפעילות האונקוליטית של NDV ומשמשת כיועצת לה.

חיים אישייםעריכה

זכאי-רונס אם לשלושה.

פרסיםעריכה