ויקיפדיה

גדרה

מועצה מקומית בשפלה הדרומית שבישראל
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך לא מסודר, היסטוריה חלקית ביותר.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גְּדֵרָה היא מועצה מקומית באזור השפלה הדרומית במחוז המרכז בישראל. נוסדה כמושבה על ידי קבוצת הביל"ויים בכ"ה בכסלו תרמ"ה (13 בדצמבר 1884), והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949. היא כונתה "מושבת הביל"ויים", שכן היא המושבה היחידה שהוקמה על ידי אנשי ביל"ו.

גדרה
צילומים שונים מרחבי גדרה
צילומים שונים מרחבי גדרה
צילומים שונים מרחבי היישוב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה יואל גמליאל
גובה ממוצע[1] ‎57 מטר
תאריך ייסוד 1884
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 31,839 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 71
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.6% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 2,803 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 82
תחום שיפוט[2] 11,360 דונם
    - דירוג ארצי 118
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]		 7 מתוך 10
    - דירוג ארצי 67
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]		 0.4317
    - דירוג ארצי 73
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.6%
גילאי 5 - 9 9.3%
גילאי 10 - 14 10.5%
גילאי 15 - 19 10.8%
גילאי 20 - 29 11.7%
גילאי 30 - 44 17.7%
גילאי 45 - 59 18.5%
גילאי 60 - 64 3.4%
גילאי 65 ומעלה 10.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 16
–  יסודיים 10
–  על-יסודיים 11
תלמידים 6,907
 –  יסודי 3,295
 –  על-יסודי 3,612
מספר כיתות 264
ממוצע תלמידים לכיתה 26.4
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל גדרה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.gedera.muni.il
מגדל שעון במבואות גדרה (2019)
עתיקות גדרה
גדרה בגלויה עתיקה
בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים
פינת ישיבה בפסגת תל קטרה
גן הפסלים של יומה שגב בגדרה
התחנה המרכזית בגדרה
רחוב הביל"ויים

אטימולוגיה עריכה

מקור השם גדרה בתנ"ך. ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק כ"ג: "הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה". בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"א, עמוד ב': "וגדרה זו סנהדרין שגדרו פרצותיהן של ישראל". גדרה הנזכרת בדברי הימים היא גדרה הנזכרת בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ל"ו.[4]

גאוגרפיה עריכה

גדרה בנויה על פני 7 גבעות אשר מתנשאות לגובה של כ־90 מטר מעל פני הים. בשטח השיפוט מצויים שטחים ירוקים רבים. מצפון גובל עם תל קטרה וממערב יש שטחים חקלאים. הרי יהודה אשר נמצאים ממזרח לגדרה מופיעים בסמל המועצה המקומית. גדרה גובלת מצפון וממזרח במושב קדרון ובמועצה אזורית ברנר, ממערב במועצה אזורית גדרות ומדרום במועצה אזורית באר טוביה.

היסטוריה עריכה

בעת העתיקה עריכה

תל קטרה הוא תל עתיק בצפון גדרה. עד 1948 שכן עליו הכפר קאטרה שנכבש ונהרס במלחמת העצמאות. לפי החרסים שנתגלו במקום הוא היה מיושב בתקופת הברונזה הקדומה, בתקופת הברונזה התיכונה ובתקופת הברזל עד לתקופה הביזנטית. לפי הסברה זה מקומה של העיר קדרון המוכרת ממלחמות החשמונאים. ייתכן שהשם קטרה שמר על השם העתיק קדרון ואכן המושב הסמוך קדרון נקרא בשם זה. בפסגת התל הוקמה תצפית וספסלי מנוחה. משם יש תצפית יפה על גדרה והסביבה. בימי סטראבון "גדריס" נחשבה חלק מפיניקיה, שהיהודים ניכסו לעצמם.[5] על פי דברי זקני השכונה הנתמכים בחפירות ארכאולוגיות,[6] בשטח התל קברים של תושבים ערבים אשר התגוררו באזור התל.

מוזיאון לתולדות גדרה מוצגים ממצאים שנמצאו במערת קבורה מהתקופה הכנענית ומהתקופה הביזנטית אשר התגלו בגבעות הכורכר ו"מחורבת חברא". מערת הקבורה מהתקופה הכנענית כללה חדר אחד בגודל של שישה מטרים מרובעים. המערה נחצבה במדרון הדרום-מזרחי של רכס הכורכר. בקבר נמצאו מנחות קבורה וכן כלי חרס ביתיים, כלי נשק וחרפושיות, המאפשרות תארוך לתקופה הכנענית התיכונה שלב ב'.

במערה מהתקופה הביזנטית חדר אחד ובו תשעה כוכי קבורה ונחתמה באבן גולל. נמצאו בה מנחות קבורה אופייניות ומטבע מימי קונסטנטינוס הראשון. בין הכחים המוצגים המוזיאון: צמידי זכוכית, חרוזי זכוכית ובקבוקי זכוכית.

בצפונה של גדרה באתר "חורבת חברא" נמצאו מבנים, בית בד ובאר וכן לוח שיש עם כתובת בעברית. התאריך המשוער אף הוא מהתקופה הביזנטית.

בכניסה יש ציטוט של השם גדרה ממפת מדבא[7] ומספר דברי הימים.[8] אך הם לא קשורים למושבה החדשה.

הקמת המושבה עריכה

גדרה נוסדה כיישוב שיתופי, על ידי אנשי ביל"ו (בית יעקב לכו ונלכה), שסבלו תלאות רבים במקומות שונים, מאז עלייתם לארץ בי"ז בתמוז תרמ"ה (1882). רבי יחיאל מיכל פינס, שאמר על הביל"ויים "שמח אני בתומת לִבם עם הרעיון הקדוש לנו ועם חריצותם הנמרצה לעבוד עבודה בפועל כפַּים",[9] רכש באביב 1884 מהקונסול הצרפתי ביפו 3,000 דונם[10] ליד הכפר הערבי קטרה. האדמה נרשמה על שמו של ר' עזריאל הילדסהיימר מברלין, חולקה ל-25 חלקות שוות ושליח נאמן מכר את החלקות לנדיבים בחוץ לארץ. בני ביל"ו פרעו את חלקם בתשלומים במשך השנים.

בנר שני של חנוכה, כ"ו בכסלו תרמ"ה,[11] 14 בדצמבר 1884, עלו על הקרקע הביל"ויים צבי הורביץ ושלמה זלמן צוקרמן. הם הדליקו על גבעת המושבה שתי מדורות כנגד שני נרות חנוכה. במשך השבועות הבאים עלו גם שאר החברים: מרדכי חנקין (הנקין), בנימין פוקס, דב ליבוביץ, יוסף ליס, יעקב שלמה חזנוב, יעקב מוהילבסקי, מנחם מנדל מוהילבסקי ואליהו סברדלוב. על הגבעה מצאו המייסדים את צריף העץ שבנה עבורם פטרונם יחיאל מיכל פינס. ברשותם היו רק חמור, רובה, תשעה מעדרים ומזומנים – 410 פרנק. בשנה הראשונה הם החליטו לנטוע גפנים וקראו לכרמים על שם משה מונטפיורי ורעייתו: "משה" ו"יהודית". בעקבות קשיים במקום, עלה הרעיון לפזר את הבילויים במושבות. פטרונם רבי יחיאל מיכל פינס הגן עליהם. חובבי ציון נרתמו לעזרתם. כעבור שנה רכשו מחרשות וסוסים והחלו לגדל חיטה. האורווה שנבנתה לסוסים נחשבה על ידי ערביי הכפר השכן קטרה למבנה והגג נהרס על ידי השלטונות בסיוע ערביי הכפר. אברהם מויאל – בא כח חובבי ציון ביפו – טען לזכותם בפני השלטונות והם הורשו להשלים את הגג מעל הבור ואפילו עברו לגור בו לצד הסוסים. בינתיים שנים מהראשונים נישאו וזכו לפינה משלהן בפרוזדור של האורווה.

ב-1887 החריפו היחסים בין גדרה ובין הכפר קטרה. גדרה הוקמה על שטח שבעבר היה שייך לכפריי קטרה או הוחכר להם, ומכירת האדמות נטלה מהם מקור חשוב של פרנסתם. כפריים, שעיבדו שטח של גדרה שלא כחוק, תקפו בתחילת האביב מתיישב מגדרה. כמה מתיישבים, מצוידים בשוטים, עלו בתגובה על שטח המריבה בכוונה לעורר תגרה שתחייב התערבות השלטונות העות'מאנים. המתיישבים שהערבים עלו עליהם במספרם, אולצו לסגת עד מהרה, אולם השלטונות, כמצופה, התערבו ועצרו תשעה ערבים. העוינות בין גדרה לקטרה הגיעה לשיאה שנה אחר-כך, כאשר הכפריים גנבו סוס מגדרה. המתיישבים רדפו אחרי הגנבים, החזירו את הסוס ותפסו אחד מהם. אותו לילה, ב-17 באוקטובר 1888, תקפו הכפריים את גדרה כדי לשחרר את העציר. יריות נורו באוויר ואבנים יודו, אך שני הצדדים נזהרו שלא להרוג איש והערבים נהדפו. למחרת הגיעה לגדרה תגבורת משתי מושבות שכנות, עקרון וראשון-לציון, אך רק הגעת החיילים הטורקים מנעה תגרה המונית. השלטונות עצרו ארבעה מכפריי קטרה ונטלו את הערבי שהוחזק בידי היהודים. התגרה שככה, ושני היישובים השכינו שלום ביניהם אך שתי נשים הפילו את ולדותיהן בעת ההתקפה ושני קברים ראשונים נכרו במושבה. נראה שמאז והלאה השלימה קטרה עם קיומה של גדרה.[12]

בשנת 1888 קיבלו אנשי המושבה רישיון לבנות בתים במושבה. אתם קיבל רישיון יעקב שכביץ שעלה לארץ ישראל בשנת 1893 והתיישב בגדרה ליד הבילויים, והיה לתלמיד החכם של המושבה.[13]

בשנת 1889 עמדו מתיישבי גדרה במוקד מחלוקת חריפה, בה נטלו חלק רבנים ועסקנים ציונים בישראל ומחוצה לה, בעניין עיבוד אדמותיהם בשנת השמיטה ("פולמוס גדרה").

בתקופת היישוב עריכה

בט"ו בסיון תרנ"ה, 1895 דווח בעיתון הצבי תחת הכותרת "גדרה מייצרת קוניאק", ובהמשך הכתבה: ”הקוניאק שהוכן בשנה הזאת במושבתנו על ידי האדון ברוך פפירמיסטר מהולל ומשובח בפי כל סוחרי יפו וגם מסוחרי חוץ לארץ. אפילו עיר הקוניאק ראשון לציון בעצמה מלאה גיל על שכנתה, כי אין עינה צרה בתחרות הזאת”.[14]

בשנת 1912 הגיעו למושבה עוד 34 משפחות ממחוז שרעב בתימן, שעלו ארצה בעקבות קריאתו של שמואל יבנאלי. המשפחות הועסקו בבתי הביל"ויים האיכרים, ושכרם הזעום שולם מידי "המשרד הארץ ישראלי". אנשי גדרה אף קנו מכונה לניפוי חיטה, אשר מחירה נוכה במשך שנתיים משכרם של הפועלים התימנים, אף משעה שהמכונה התקלקלה. תושבים תימנים ראשונים אלו במושבה עזבו אותה בשנת 1924, לאחר שלא נתקבלו לחברות במושבה, ולא הוקצתה להם קרקע חקלאית. וכן בשל בדידותם מיתר בני העדה התימנים, והאופי החילוני של המושבה שלא תאם את אורח חייהם.[15]

בשנת 1929 הקים הד"ר אריה בן גפן את בית החולים הראשון לחולי ריאה בארץ ישראל (ביל"ו) בגדרה. ב-1940 שכרו את המקום פרופ' גוידו אהרן מנדס ובנו מאור מאוריציו מנדס. שניהם מומחים למחלות ריאה שעלו שנה קודם לכן מרומא איטליה, והקימו סנטוריום לחולי ריאות שרכש מוניטין בין-לאומי ובו יישמו את שיטת מונלדי לטפול פולשני בחולי שחפת בטרם התגלתה תרופת הסטרפטומיצין.[16]

בשנים 1933–1944 הגיעו לגדרה מספר קבוצות של עולים גרמנים, אשר רובם עלו כחלק מקבוצות של תנועת החלוץ.[17] פלוגה של "הקיבוץ המאוחד", בת 200 אנשים, התיישבה במושבה, וגרה תחילה ברפתות האיכרים. הקבוצה עבדה בסלילת כבישים, בחקלאות, ונשות הקבוצה עבדו במשקי בית. לאחר מכן החלו בהקמת אוהלים ופחונים. חלק מחברי הקבוצה עברו לעין זרא בגליל העליון והקימו את קיבוץ כפר סאלד. קבוצה שנייה של יוצאי גרמניה הייתה של חברי פועלי אגודת ישראל שעבדו בתחילה במשק פטר הגדול. הקבוצה הקימה בגדרה אוהלים וצריפים, ומאוחר יותר הצטרפו אליה פליטים מליל הבדולח בגרמניה, קבוצת נוער של אגודת ישראל מפולין, וקבוצת ילדים מילדי טהראן. הקיבוץ השלישי שפעל תקופה קצרה בגדרה מנה 20 איש מ"הסתדרות האקדמאים הציונים" יוצאי פולין, אולם הוא התפרק תוך זמן קצר יחסית וחלק מחבריו נותרו לגור בגדרה. שכונת הקבע של העולים הגרמנית בגדרה הוקמה מדרום לגורן הביל"ויים ומכונה "השכונה הגרמנית". בתחילה היו העולים הגרמנים ותרבותם ללעג מצידם של הביל"ויים ותיקי המושבה, אולם אט אט שגשגו בתחום החקלאות, והשתלבו בחיי התרבות של המושבה.[18]

לאחר קום המדינה עריכה

בין השנים 1949–1953 הגיעו לגדרה בעזרתה של הסוכנות היהודית כשלושת אלפים עולים חדשים (פי שלושה מהאוכלוסייה הקיימת[19]) ממדינות שונות: תימן, רומניה, עיראק, פולין, מצרים, מרוקו, תוניסיה, הודו, איראן ולוב.

רוב העולים הגיעו מתימן ( 38% מכלל המתיישבים בגדרה[19]) בעליית מרבד הקסמים וכנפי נשרים.

העולים שוכנו ב־2 מעברות (מעברת גדרה) זמניות באזור הצפוני של המושבה למשך כשנה עד שלוש שנים. ולאחר מכן החלו באופן הדרגתי לעבור למבני קבע ביישוב הערבי הסמוך קטרה.

שלב סגירת המעברה באופן הסופי היה בשנת 1957.[20]

בשנת 1950 הוקם בגדרה כפר אוריאל – מיזם לשילוב עולים עיוורים במסגרתו שוכנו העולים ובני משפחותיהם בשיכון מגורים מיוחד בתוך היישוב ובסמוך למפעל תעסוקה. המיזם פעל עד שנת 1967.

בסוף שנות השמונים, במסגרת עליית משה, הגיעו לגדרה עולים מאתיופיה אשר שוכנו ברובם בשכונת שפירא שבצפון היישוב. נכון לשנת 2006 חיו בגדרה כ-1,380 בני העדה האתיופית.

החל משנות ה-2000 נבנו כמה שכונות חדשות במזרח גדרה. רוב דיירי השכונות החדשות הם זוגות צעירים ומשפרי דיור. הקמת השכונות החדשות הובילה לצמיחה משמעותית במספר התושבים ביישוב.

בינואר 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה, ספגה גדרה לראשונה פגיעות של טילי גראד שנורו מרצועת עזה.

באוגוסט 2019 במסגרת הקמת השכונות החדשות במזרח העיר נחנך ספורטק בגודל של כ-15 דונם.[21]

ביוני 2022 הרסה הרשות לאכיפה במקרקעין את המתחם הבלתי חוקי של חמולת אבו עסא בגדרה, שנבנה כחמש שנים קודם לכן על קרקעות פרטיות הנמצאת בבעלות משותפת של חקלאים יהודיים באזור גדרה, רחובות, בסיס תל נוף והמושבים הסמוכים.[22]

אוכלוסייה עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2023 (אומדן), מתגוררים בגדרה 31,839 תושבים (מקום 71 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 93.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 11,129 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[23]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בגדרה:

ראשי המועצה עריכה

  • אליהו פרנקל (1949–1962)[24]
  • צבי צ'צ'קס (עגנון) (1962–1969)[25]
  • יוסף גרפי (1969–1971)[26]
  • שלום כהן (1972–1993}[27]
  • אלי רדיע (1993–2003)
  • ירון בן-נון (2003–2008)
  • יואל גמליאל (2008–ואילך)

אתרים בעלי חשיבות עריכה

אתרי עניין עריכה

מוסדות רפואיים עריכה

חינוך עריכה

בגדרה פועלים מספר בתי ספר, רובם נפתחו החל מתחילת המאה ה-21 עם בניית השכונות החדשות במזרח גדרה.

תמונות עריכה

  •  

    הפעמון (2010)

  •  

    בנייני קומות במרכז

  •  

    הפעמון ובית הכנסת (2006)

  •  

    בור הבילויים

  •  

    מגדל המים

  •  

    בית פוקס

  •  

    בית פוקס – מועדון בני ברית

  •  

    אנדרטה לחללי מלחמות ישראל

  •  

    צריף סברדלוב (צריף הבילויים)

  •  

    מוזיאון בית מינץ

  •  

    גלגל עינויים בגן הפסלים של יומה שגב

  •  

    יהודי עם תפילין בגן הפסלים של יומה שגב

  •  

    הגן בחזיתו של בית מינץ

  •  

    שכונת מגורים חדשה בגדרה

  •  

    מצודת טיגארט נטושה בשולי היישוב

  •  

    משטרת קטרה

  •  

    הקומה הראשונה במשטרת קטרה

  •  

    המנהרה. למעלה המגדל בקטרה

  •  

    שלט הכניסה המקורי של משטרת קטרה

  •  

    בנייני דירות בגדרה

 
מראה כללי של גדרה מגבעות מראר שמצפון לה

ערים תאומות עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גדרה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ במפת מידבא מנסים לאתר את העיר "גדור" (יהושע, ט"ו, נ"ח) בכפר הערבי קטרה. הארכאולוג מיכאל אבי יונה סבור כי "גדור" הוחלפה ב"גזר" - איתור המתאים למיקום. מקור: ארץ ישראל במפת מידבא הוצאת אריאל יולי 1996
  5. ^ סטראבון, גאוגרפיקה, 16.2.29 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
  6. ^ גדרה, סקר מפה, באתר רשות העתיקות
  7. ^ ראו ההערה מטה
  8. ^ לפי הפסוק המתאר את נחלת שבט יהודה : הֵמָּה, הַיּוֹצְרִים, וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים, וּגְדֵרָה; עִם-הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ, יָשְׁבוּ שָׁם; ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק כ"ג.
  9. ^ כתבים לתולדות חבת־ציון וישוב ארץ־ישראל: 1881-1886, עמ' 11
  10. ^ באוצר ישראל, הערך: קולוניות, כרך ט' עמ' 143, כתוב 330 הקטאר, שהם 3,300 דונם
  11. ^ הצבי, כ"ט טבת תרמ"ה (1885), "תשעה עלו לגדרה - השתכנו עם החמור ונרתמו לעבודה", מתוך: שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, עמוד 71
  12. ^ בני מוריס, קורבנות. תולדות הסכסוך הציוני-הערבי 1881–2001, ראשון לציון: עם עובד, 2003, עמ' 61
  13. ^ ד. זכאי, מראשיתו, דבר, 11 בספטמבר 1944
  14. ^ מסביב המושבות, הצבי ט"ו סיון תרנ"ה, (1895), ראו גם: "ארץ ציון ירושלים", שלמה שבא, דן בן אמוץ, הוצאת זמורה, ביתן, מודן, 1973, שער שני: "שחקי, שחקי על החלומות (1883–1904), פרק: "כלכלה ופרנסות", עמוד 96
  15. ^ ההתיישבות התימנית, באתר המועצה
  16. ^ איפה האוויר יותר טוב לבריאות: בגדרה או בשווייץ? מי היה ד"ר בן גפן, ומה הקשר לרחל המשוררת"חכמת הארץ", נעה שרמן-גולדפינגר, 24 במרץ 2016
  17. ^ תושבים זמניים בגדרה – הקיבוצים, באתר המועצה
  18. ^ יורם קניוק, "גדרה כמשל", ynet 14.4.12
  19. ^ 1 2 פוקס בנימין, ואלה תולדות גדרה עד 120, גדרה: המוזיאון לתולדות גדרה והבילו"יים, 2004, עמ' 193
  20. ^ לרנר נירה, גדרה מהבילו"יים ועד מאה ועשרים, גדרה: המוזיאון לתולדות גדרה והבילו"יים, 2004, עמ' 39
  21. ^ איילת רוטה-גבאי, במסגרת פיתוח שכונה חדשה במזרח גדרה: ספורטק חדש נולד, באתר mynet‏ רחובות, 13 באוגוסט 2019
  22. ^ regavim, 5 שנים של מאבק משפטי הגיעו לסיומן - סולקה הפלישה "לאדמות הבילויים" בגדרה, באתר Regavim, ‏2022-06-01
  23. ^ פרופיל גדרה באתר הלמ"ס
  24. ^ אחרי שנתיים נתחלפו יושבי ראש מועצת גדרה, מעריב, 17 בינואר 1962
  25. ^ גדרה, צבי עגנון נבחר לראש המועצה, מעריב, 24 בנובמבר 1965
    גדרה, מעריב, 29 באוקטובר 1969
  26. ^ נבחר סגן בשכר לראש מועצת גדרה, מעריב, 10 בדצמבר 1969
  27. ^ מץ אלמוג, הכלנתריזם של המפד"ל, דבר, 7 בפברואר 1972
    אהרן פריאל, בגדרה:מ"מ ראש המועצה עוסק בתיווך קרקעות, מעריב, 5 באפריל 1973
    גדרה על המפה, מעריב, 17 בפברואר 1987
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גדרה&oldid=37154870"