שפרירה זכאי

שחקנית ומדבבת ישראלית

שפרירה (שָׁפִי) זכאי-רז (נולדה ב-13 בספטמבר 1932; י"ב באלול ה'תרצ"ב) היא שחקנית, מדבבת, במאית דיבוב, עיתונאית ומתרגמת ישראלית, חלוצת הדיבוב העברי.

שפרירה זכאי
שפרירה זכאי בטקס יקירי תל אביב, תשפ"א-2021
שפרירה זכאי בטקס יקירי תל אביב, תשפ"א-2021
לידה 13 בספטמבר 1932 (בת 91)
י"ב באלול ה'תרצ"ב
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי גדרה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1947
עיסוק שחקנית, מדבבת, מתרגמת, קריינית, במאית
מקום לימודים אקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמה של לונדון (LAMDA)‏ (1953–1955)
בן זוג מתי רז
צאצאים דפנה רז
אורלי רז
פרסים והוקרה יקיר העיר תל אביב-יפו (2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שפרירה זכאי ביום הולדתה ה-91

ביוגרפיה עריכה

 
שפרירה זכאי (מימין) במחזה "הכתובה", 1961
 
שפרירה זכאי בסוף שנות החמישים

שפרירה זכאי-רז נולדה בגדרה ב-13 בספטמבר 1932 ליהודית (1909–2004) ויואל זכאי (1909–1982[1]), זוג עולים מפולין. אביה היה מנהל בית ספר יהודה הלוי וחוקר לשון, ואימה הייתה מורה ומחנכת. זכאי היא אחותם הגדולה של הווירולוגית פרופ' זִכריה זכאי-רוֹנֶס והפסיכולוג והחוקר פרופ' דן זכאי. זכאי למדה בסטודיו למשחק של מניה ארנון. כבר בנעוריה, בשנת 1947, שיחקה בסרט "דמעת הנחמה הגדולה".

 
שפרירה זכאי בתפקיד תמר, בסרט "דמעת הנחמה הגדולה"

שנות החמישים עריכה

את דרכה המקצועית בתיאטרון החלה בתיאטרון "הבימה", שבו שיחקה בשנים 19521953. אחר-כך למדה שנתיים באקדמיה למוזיקה ולאמנויות הדרמה של לונדון (LAMDA) עד 1955.[2] בשובה לישראל מלונדון בשנת 1956 הצטרפה לתיאטרון "האהל", שבו שיחקה עד 1961. תפקידה הבולט שם היה ב"הכתובה" לאפרים קישון.

שנות השישים עריכה

 
שפרירה זכאי בסרט "יהודית", 1964

בראשית שנות ה-60, השתלמה ב"אוניברסיטה של התיאטרון" שליד תיאטרון האומות בפריז (אנ').[3]

ב-1964 שיחקה בתיאטרון הוורוד, וב-1965 בתיאטרון הקאמרי. ב-1969 שיחקה ב"תיאטרון האכזריותארטו" ובתיאטרון המרתף, ובראשית שנות ה-70 שיחקה בתיאטרון גיורא גודיק במחזה "הדירה".

באמצע שנות ה-60 החלה להרחיב את עיסוקה לתרגום, עיבוד ובימוי. היא תרגמה מחזות, תרגמה תסכיתים בקול ישראל והשתתפה בהם כשחקנית.

בשנת 1964 שיחקה בסרט "יהודית" לצידה של סופיה לורן, שצולם בישראל, ויצא לאקרנים בשנת 1966.

שנות השבעים עריכה

 
זכאי (משמאל) במהלך תחרות "נסיכת ישראל"

בשנות השבעים הופיעה בסדרה "חדווה ושלומיק" ובסרט "חצי חצי", עם תחילת עידן סדרות הילדים בטלוויזיה הישראלית בשנות ה-70 החלה לעסוק בדיבוב. זכאי תרמה את קולה לגרסה העברית של הסדרה "בילבי" ששודרה בשנת 1973. הדיבוב בוים בידי ג'רום קניג, והיה להפקת הדיבוב הראשונה שנעשתה בישראל. ב-1973 הנחתה את תחרות "נסיכת ישראל" שאורגנה על ידי מגזין את[דרוש מקור]

שנות השמונים ואילך עריכה

במהלך שנות השמונים שמשה ככתבת בעיתון "מעריב" לענייני חוץ בתחום הבידור.[4]

היא החלה לעסוק בתרגום ובבימוי דיבוב בסדרה "החבורה העליזה", ששודרה בשנת 1979. ב-1980 הקימה חברת הפקה לדיבוב בשם "סרטי רז", שפעלה עד לשנת 2008.

זכאי אחראית לדיבובים העבריים של סדרות רבות שהפכו מוכרות בארץ ברבות השנים, בין היתר: "שאלתיאל קוואק", "היה היה - החיים", "כח המחץ", "הלב", "מקרון 1", "דובוני אכפת לי", "דנבר הדינוזאור האחרון" ו"הדרדסים", אשר שודרו בטלוויזיה החינוכית ובערוץ הראשון.

זכאי הייתה חלוצת תחום דיבוב הסרטים בארץ. בסוף שנות השמונים הוחלט לנסות להפיק לראשונה דיבובים עבריים לסרטי וולט דיסני. המשימה הופקדה בידי זכאי.

הסרט הראשון שדובב היה "ספר הג'ונגל". בשנת 1988 הופק דיבובו העברי, שהיה הדיבוב העברי הראשון לסרט מונפש באורך מלא. בדיבוב הסרט השתתפו, בין היתר: הכל עובר חביבי (עמי מנדלמן בתפקיד המלך לואי וזיגי הנשר, ויובל דור, קיקי רוטשטיין ושלומית אהרון בתפקידי שירה), דני ליטני בתפקיד באלו הדב, חיים טופול כבגירה הפנתר, יוסי ידין כשירחאן, טל בלכרוביץ' כמוגלי ואילי גורליצקי, כקא הנחש.

הדיבוב העברי לסרט נחשב למוצלח, ולכן המשיכה זכאי במלאכה. עוד באותה שנה (1988) הפיקה זכאי את הדיבוב העברי הראשון שהופק לסרט עם הפצתו הראשונה בקולנוע - הדיבוב לסרט "אוליבר וחבורתו" של חברת וולט דיסני. אחריו המשיכה להפיק דיבובים לסרטים ותיקים, ובשנת 1990 הפיקה דיבוב נוסף שהופץ עם הפצתו הראשונה של סרט בישראל – "בת הים הקטנה". מאז כל סרטי דיסני שהופצו בארץ זכו לגרסאות עבריות, שהופקו עם הפצתם הראשונה (פרט ל"פנטסיה 2000" שדובב מאוחר יותר ממועד הפצתו המקורי).

בכל הפקות הדיבוב שלה, שימשה זכאי כבמאית וכמפיקה, והייתה אמונה גם על מלאכת התרגום. זכאי עסקה גם בדיבוב עצמו, והמשיכה לתרום את קולה לתפקידים רבים, כשחקנית וקריינית.

במקרים רבים שיתפה פעולה עם רוני וייס, ששימש מנהל מוזיקלי ברבות מן הפקות הדיבוב שלה, ועם שמיניית ווקאל, ששימשו מקהלה בהפקות רבות, (לרבות סרטי וולט דיסני הקלאסיים).

בשנת 1983 נסעה יחד עם משה טימור לרומא לשחק בסרטו של וודי אלן "זליג", לאחר שהחליט שכל מדינה שמקרינה את הסרט תשלח שחקנים מקומיים שיגישו מהדורת חדשות שמשודרת כחלק מהסרט בשפתם לקהל המקומי.

במהלך שנות ה-90 עסקה זכאי גם בתרגום ספרים, ופעמים רבות תרגמה ספרים שהתלוו לדיבובים שהפיקה וכדומה. בנוסף, זכאי שיחקה בסרט "אישה זרה" של מיכל בת-אדם בשנת 1993.

זכאי תרגמה, הפיקה וביימה את הגרסאות העבריות לכל הסרטים הקלאסיים של וולט דיסני, לצד סרטים מוכרים רבים, בהם: "אליס בארץ הפלאות", "פינוקיו", "במבי", "על כלבים וגנבים", "היפהפייה הנרדמת", "אלאדין", "היפה והחיה", "מלך האריות", "פוקהונטס", "הגיבן מנוטרדם", סרטוני "מיקי מאוס" שונים, "נסיך מצרים", "אצבעונית", "סוס פרא", "אצבעונית" סרטי פיקסאר הראשונים – "צעצוע של סיפור", "באג לייף", "צעצוע של סיפור 2", "מפלצות בע"מ", "מוצאים את נמו", "משפחת סופר-על", הסרטים הראשונים בסדרת "הארי פוטר" ועוד.

עד לתחילת שנות ה-2000, למעשה, רובן המוחלט של הפקות הדיבוב לסרטים בישראל הופקדו בידיה. החל מאמצע שנות האלפיים הייתה אמונה על בימוי הדיבוב העברי לסרטי ההמשך של דיסני, שיצאו ישירות לווידאו ביתי. היא הפיקה דיבובים לסרטים נוספים רבים שהופצו רק בהפצה ביתית, כמו סרטי ההמשך ל"אלאדין" ו"היפה והחיה", כמו גם סרטי "פו הדב" הרבים, "ספר הג'ונגל 2", "לילו וסטיץ' 2", "סטיץ': הסרט", ועוד.

זכאי שבה מספר פעמים להפיק דיבובים לסרטים שהופצו בבתי הקולנוע בארץ, כמו "קרוסלת הקסמים", "נרניה", "לפגוש את הרובינסונים" של אולפני דיסני, ו"סיפורי נרניה: הנסיך כספיאן", שהיה הסרט האחרון שהופץ בקולנוע, עד כה, שאת דיבובו העברי ביימה. עם זאת המשיכה בתפקידה כבמאית סרטי הווידאו הביתיים, וביימה את הדיבוב לסרט "בת הים הקטנה 3: סיפורה של אריאל", שהופק בשנת 2008. בין השנים 2008 ו־2014 לא עסקה זכאי בבימוי והפקת דיבוב, אולם בשנת 2014 שבה, כשביימה את הדיבוב העברי הראשון לסרט "הקדירה השחורה" של אולפני וולט דיסני. הסרט הופק והופץ בעולם ובארץ בשנת 1985, אך לא זכה לדיבוב עברי במשך השנים, עד שהופקדה המשימה בידיה של זכאי. הפקת הדיבוב ל"הקדירה השחורה" היא הראשונה שביימה זכאי באולפני אלרום. הגרסה העברית לסרט ניתנת להשגה כרגע רק דרך חנות האייטונס הישראלית.

בשנת 2010 השתתפה בהפקת הדיבוב העברי של הסרט "אליס בארץ הפלאות" (של טים ברטון), שבוימה בידי נינה אמיר באולפני וידאופילם אינטרנשיונל. היא דיבבה את דמותה של דודה אימוג'ין.

החל משנת 2016 נעשה שימוש בתרגומיה לשירים מסוימים בעיבודי הלייב אקשן, סרטי ההמשך והסדרות של סרטי דיסני שהיא ביימה בעבר, כשבחלק מהשירים נעשה שימוש חלקי בתרגומים המקוריים. בין היתר:

בראיונות שנערכו עמה סיפרה זכאי שבכל הדיבובים שהפיקה ותרגמה, הייתה חשובה לה ההקפדה על עברית יפה, עשירה ותקינה. אנשים רבים שגדלו על דיבוביה מספרים שאין להם ספק שחלקה ניכר בהעשרת שפתם.

במחצית השנייה של העשור הראשון של המאה ה-21, זמן קצר טרם פרשה מעבודתה כבמאית דיבוב, השתתפה זכאי בתפקידים בסרטים ישראליים שונים, בהם "מתוק ומר" (לצד צופית גרנט ואלון נוימן) (2007), בתפקיד שלומית, ו"עיניים פקוחות" (לצד רן דנקר, זהר שטראוס וטינקרבל) (2009), בתפקיד אמא של פישר. בנוסף היא שיחקה בשני פרקים בקומדיית המצבים "החיים זה לא הכל".

עבודתה של זכאי לאורך השנים חשפה אנשים רבים לעולם הדיבוב. בין אלה שהביאה לתחום ניתן למנות את במאי הדיבוב שרון כהן של אולפני אלרום בסרט "המסע המופלא הביתה" (בתפקיד הכלב צ'אנס) ואת אביו, השחקן אלברט כהן, אורנה כץ (במאית הדיבוב של וידאופילם אינטרנשיונל), אפי בן ישראל (במאית הדיבוב של אולפני "דאבי-דאב"), אלי גורנשטיין ("מלך האריות", "היפה והחיה"), עמי מנדלמן, דורון בן-עמי, יובל זמיר ("היפה והחיה"), רמה מסינגר ("אלאדין", "מוצאים את נמו", "מפלצות בע"מ), עידו מוסרי, יורם יוספסברג, אוהד שחר, שמעון כהן, איציק סיידוף, תומר שרון ("מפלצות בע"מ"), שרה וינו-אלעד, לימור שפירא, מומי לוי ויגאל שדה.

בשנת תשפ"א-2021 הוענק לה אות יקירת העיר תל אביב.[5]

חיים אישיים עריכה

 
שפרירה זכאי, 2016

זכאי היא אחותם הגדולה של הווירולוגית פרופ' זִכריה זכאי-רוֹנֶס והפסיכולוג פרופ' דן זכאי. הייתה נשואה למפיק מתי רז (בנם של יוסף וברכה לבית רוזנגרטן) עד למותו בשנת 2002.[6] לזוג שתי בנות, העורכת והמתרגמת דפנה רז, והמפיקה אורלי רז אשר הייתה נשואה למפיק ולמדבב גיל זמק. לזכאי שלושה נכדים שעסקו בתחום הדיבוב, אלה בן-דוד, שירה זמק ואדם זמק.

מדיבוביה עריכה

רשימת דיבובים חלקית של שפרירה זכאי (בסוגריים, השנה בה נוצר הדיבוב העברי)

מסרטי וולט דיסני:

מסרטי האחים וורנר:

מסרטי דרימוורקס:

מסרטי יוניברסל:

מתרגומיה עריכה

ספרונים; חלקם ספרונים שהופקו כתוספת לקלטות שמע שהכילו קריינות שהציגה סיפורי סרטים. סדרה כזו הופקה בידי חברת "קלסיקלטת" בשנות ה-90. הסדרה הכילה קלטות שמע, בהן קריינות המספרת את סיפוריהם של כמה מסרטי וולט דיסני. בין הקלטות שהופקו "ספר הג'ונגל", "סינדרלה", "שלגייה ושבעת הגמדים", "מולאן" ועוד. את הקריינות הפיקה זכאי, ולעיתם אף ביצעה בעצמה, וגם את הספרונים תרגמה.

  • ספר הג’ונגל; וולט דיסני מציג; בהשראת ספורי מוגלי של רודיארד קיפלינג; עברית: שפרירה זכאי; מספר: דב רייזר, רמת גן: הד ארצי, 1988.
  • סדרת טיפטיפ וטיפטפון בארץ הקטקטים: הספרונים "הסיח הפחדן", "הסנאית הפצועה", "גן הזכרונות" ו"פסטיבל הפרחים", תל אביב: זמורה, ביתן, כנרת ('טיפטיפ וטיפטפון בארץ הקטקטים'), תשמ"ד 1984.
  • סלמה לגרלף, נילס הולגרסן ואוזי הבר; [תרגום ועבוד]: שפרירה זכאי, תל אביב: ענבל, תשמ"ה 1985.
  • זרבובים; עברית: שפרירה זכאי, 4 כרכים, תל אביב: מאור–מודן, 1987. (שני כרכים נוספים: 1988)
  • סדרת ספור מספורי דבי’כפת לי: הספרונים: מארק טיילור, "הפרס הכי נפלא"; לואיז פלאמר, "בדרך להיות גדולה"; ארתור ס’ רוזנבלט, "המשיכו להיות מה שהנכם"; "מלחמתם של דבי’כפת לי במכונת ההקפאה"; סיפור מאת ארתור ס’ רוזנבלט; ציורים: ג’ו אוורס; "מלות הקסם"; ספור מאת מריה ב’ מוראד; ציורים: דיק מורגאדו; "חברה לרויטל"; סיפור מאת ג’פרי ווילס; ציורים: תום קוק, "דבי’כפת לי ותחרות הכישרונות"; "דבי’כפת לי ותהלוכת הקרנבל"; "דבי’כפת לי והמרדף אחרי האוצר"; "דבי’כפת לי והבעיה הקטנה", תל אביב: פלפוט – מודן, תשמ"ז–תשמ"ח; "הכי טוב להיות אמיץ"; ספור מאת אליזבת וינטרופ; ציורים: תום קוק; "ספר הספירה: דבון-בבון ודבון-קטנטן"; ספור מאת דורותי פ’ האס; ציורים: תום קוק, תל אביב: פלפוט, תש"ן.
  • סדרת כוח המחץ (עריכה והפקה: יעקב מאור): 1: "הדינוזאורים חוזרים"; 2: "חֻפשתו של פלינט"; 3: "קבר האלים"; 4: "רִגול במחנה קוברה", תל אביב: מאור–מודן, 1988.
  • טוב טוב הגמד; עברית: שפרירה זכאי, 4 כרכים, תל אביב: מודן, תשמ"ח.
  • דֻבּי דב בחרף; סיפור מאת מריה זטאה; איורים מאת יקטרינה דרגנוביץ; תרגום ועבוד: שפרירא זכאי, [תל אביב: חמו"ל, 1988].
  • בזיל - הבלש הגדול; וולט דיסני; עברית: שפרירה זכאי, תל אביב: יבנה, תשמ"ח 1988.
  • ה. ב. גילמור, אלו הייתי קרמיט-קט; (בהשתתפות בֻּבות החבובוטף של ג'ים הנסון); איורים: מרי באוסמן; נסח עברי: שפרירא זכאי, אור יהודה: כנרת, 1988.
  • סדרת הנעלולים: הספרונים: "התעלולים הנוראים של נעלץ"; "ההפתעה השוקעת של רב מגף"; "יום רועש בעיר הנעלולים"; "ספורו של טימותי"; תל אביב: מודן, 1989.
  • סדרת דני שובבני: הספרונים "העפיפון והרוחות"; "מכירה כללית"; "בקור חולים"; "בקור בניו-יורק", תל אביב: מודן, 1990.
  • סדרת שוטרים וגנבים (הפקה: רות אילת): הספרונים: "איש החרקים"; "בר-ננס, התינוק הרע"; "השד בספינת האויר", תל אביב: מודן, 1990.
  • בת הים הקטנה; וולט דיסני; עברית: שפרירה זכאי, תל אביב: יבנה, תשנ"א 1990. (הוצאה נוספת: כנרת, 1992)
  • סדרת צבי הנינג'ה, 8 כרכים, תל אביב: מודן, 1991.
  • המלכה הלבנה (שאלתיאל שלתי קוואק); עברית: שפרירה זכאי; הפקה: רות אילת, תל אביב: מודן, 1991.
  • הרפתקאות בת הים הקטנה; לפי סדרת הטלוויזיה, 4 כרכים, תל אביב: מודן, 1992.
  • פיטר פן; וולט דיסני; נוסח עברי: שפרירה זכאי, תל אביב: כנרת, 1992.
  • מרי פופינס; וולט דיסני; נוסח עברי: שפרירה זכאי, תל אביב: כנרת, 1992.
  • היפה והחיה; וולט דיסני; נוסח עברי: שפרירה זכאי, תל אביב: כנרת, 1992.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מודעת אבל, יואל זכאי, מעריב, 10 באוגוסט 1982
  2. ^ אנשים ומוסדות, דבר, 26 בדצמבר 1955
  3. ^ טלילה בן-זכאי, שלום רב שובך..., מעריב, טור אחרון, 13 באוקטובר 1963
  4. ^ שפרירה זכאי, ישראלים - בטלוויזיה האיטלקית, מעריב, 31 באוקטובר 1984
  5. ^ טקס יקירי תל אביב יפו, תשפ"א־2021 - שפרירה זכאי, נבדק ב-2021-04-27
  6. ^ מת מתי רז, מוותיקי הקולנוע הישראלי, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2002