ח'ולאנית
ח'ולאנית (בערבית: الخولانية אל-ח'ולאניה) היא שפה שמית אשר נראית שייכת לענף השמי הדרומי במשפחה. השפה בסכנת הכחדה[1] וכוללת מספר גדול של ניבים המדוברים בפי בני שבט חַ'װְלָאן בערב הסעודית ובתימן, מהם השניים שנחקרו הם פייפית וראזִחית. ח'ולאנית משמרת מאפיינים רבים של השפה העתיקה חמיירית (ולכן בערבית לעיתים קרויה "חמיירית" الحميرية אל-חמיריה), ומשלבת מאפיינים של ערבית המדוברת בסביבה.
| מדינות | דרום-מערב ערב הסעודית, צפון-מערב תימן |
|---|---|
| אזורים | אזור ח'ולאן |
| דוברים | פייפית 50,000 (2019); ראזחית 63,000 (2014) |
| משפחה |
|
| לאום | שבט ח'ולאן |
| קוד שפה |
ISO 639-3: פייפית fif; ראזחית rzh |
| קוד ISO 639-3 |
fif  |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
מחקר השפה נמצא בחיתוליו, ועדיין אין הסכמה על מיקומה בעץ המשפחה השמית. יש הרואים בה שפה (או קבוצת ניבים) עצמאית שהושפעה מערבית, השפה החיה האחרונה ששרדה בתוך תת-ענף שפות דרום-ערב העתיקות.[דרוש מקור] לעומתם, אחרים רואים בה אוסף ניבים של ערבית שבהם חמיירית מהווה לשון תשתית.[דרוש מקור]
בעבר, האזור היה מבודד ממטיילים ומקהילות אחרות, ולכן השפה הייתה מוגנת. בעשורים האחרונים, חוקרים מתעדים אותה בדחיפות, כיוון שהאוכלוסייה באזור בו היא מדוברת נמצאת בתהליך שינוי, ודוברים צעירים של השפה עוברים לחיות במקומות אחרים ומושפעים משפות אחרות.
ניבים עריכה
מחקרים לשוניים התמקדו בניב פייפית בערב הסעודית, ובניב ראזִחית במחוז ראזח בצפון תימן.
פייפית עריכה
פֿייפֿית (בפייפית: פַֿייפִֿי; בערבית: الفيفية אל-פיפיה), היא ניב המדובר בפי כ-50,000 דוברים,[2] בהרי פַײְפָא' בדרום-מערב ערב הסעודית. הדוברים הצעירים הם בני 45 בערך וייתכן שהם עברו לחיות מחוץ לאזור, בעוד שהדוברים הקשישים ביותר הם סביב גיל 90, ואלה מהם שמעל גיל 60 מעולם לא עזבו את האזור.[דרוש מקור]
ראזחית עריכה
רָאזִחִית (בראזחית: רָאזִחִי Rāziḥī, בערבית: الرازحية אל-ראזחיה) מדוברת בפי 62,900 איש (נכון ל-2004), בסביבת שרשרת ההרים ראזח (ג'בל ראזח) בצפון-מערב תימן,[3][4] ממערב לעיר סעדה, שפסגתה הגבוהה ביותר, ג'בל חורום, בגובה 2,790 מטר. מספר דוברי ראזחית דווח במאגר אתנולוג כעומד על 62,900 ב-2004.[5]
פונולוגיה עריכה
שני מאפיינים מבחינים (איזוגלוסות) פונולוגיים משמעותיים שקיימים בניב ראזִחית ולא קיימים בערבית, ועל כן מצביעים על הצורך למיין אותם בנפרד, הם:
- הידמות מאוד נפוצה של עיצורים מכתשיים. שלא כמו בערבית, התופעה לא מוגבלת לעיצורים סותמים, אלא מתרחשת גם בסונורנטיים, ובייחוד העיצור המכתשי-אפי /n/;[6] לדוגמה, המילים "איש" ssān ו"אישה" ssānah, המקבילות ל"אדם" insān בערבית. הידמות כזו, של עיצור אפי, הייתה תכונה של שפות צפון-ערב העתיקות ושל דרום-ערבית עתיקה, אך אינה מצויה בשום ניב ערבי.
- בניגוד לניבים של ערבית תימנית, ראזִחית לא מתירה אף פעם צרור עיצורים בסוף מילה (-CC).[7]
בנוסף, בראזחית יש מספר גדול של מילים בסיסיות, מילות יחס וצורות דקדוקיות אחרות שאינן ערביות.[8]
תופעות פונולוגיות נוספות עריכה
- סינקופה (השמטה) של התנועות הסגורות הקצרות /i/ ו-/u/ היא תופעה שכיחה בראזִחית:
- wāḥdah – "אחת" (/wāḥid + ah/)
- wiṣlū – "(הם) הגיעו" (/wiṣil + ū/)
- gibẓūhim – "תפסוּהֵם" (/gibiẓ + ū + him/)[9]
- העיצורים /ɬ/ והנחצי /ɬ'/ בראזחית מקבילים שניהם יחד לעיצור /š/ בערבית קלאסית.
- /ḍ/ בערבית הקלאסית מקבילה לעיצור /ð/ במילים מודרניות, אך לעיצור /tɬ/ במילים ישנות יותר.[10]
מאפיינים דקדוקיים נוספים עריכה
"אמ-" היידוע עריכה
מילת היידוע היא התחילית "אמ-" היידוע (לעומת "אל-" בערבית, למשל). דוגמאות:
| תרגום לעברית | בח'ולאנית | תרגום לערבית | ||
|---|---|---|---|---|
| בכתב ח'ולאני-ערבי | תעתיק עברי | בכתב ערבי | תעתיק ערבי | |
| הנאקה | امناقة | אמנאקה | الناقة | אלנאקה |
| העם | امقوم | אמקום | القوم | אלקום |
| הבר, הטבע | امبر | אמבר | البر | אלבר |
| המכה | امضرب | אמצ'רב | الضرب | אלצ'רב |
| הצום | امصيام | אמציאם | الصيام | אלציאם |
| השמש | امشمس | אמשמס | الشمس | אלשמס |
| הבית | امبيت | אמבית | البيت | אלבית |
| הירח | امقمر | אמקמר | القمر | אלקמר |
| השופט | امقاضي | אמקאצ'י | القاضي | אלקאצ'י |
ביטויים לדוגמה עריכה
להלן דוגמאות לביטויים יומיומיים מח'ולאנית, עם תרגום לעברית ותרגום ותעתיק לערבית:[דרוש מקור]
| תרגום לעברית | ביטויים בניבים של הכפרים תהאמה ועסיר | תרגום לערבית | ||
|---|---|---|---|---|
| בכתב ח'ולאני-ערבי | תעתיק עברי | בכתב ערבי | תעתיק ערבי | |
| מה אתה אומר? | مذا نته تقول يا ذيه ؟ | מד'א נתה תקול יא ד'יה? | ماذا تقول انت ؟ | מאד'א תקול אנת? |
| אני מדבר אליכם בניב שלנו | احاجشي امديم بهروينا | אחאג'שי אמדים בהרוינא | اكلم اليكم بلهجتنا | אכּלם אליהם בלהג'תנא |
| האם הם יודעים מה אתה אומר? | هم درو مذا تقول ؟ | הם דרו מד'א תקול? | هل يعرفون الذي تقوله ؟ | הל יערפון אלד'י תקולה? |
| תסתכל על הגברים שבאים | تشبح امعرابيه ذاهم بادين | תשבח אמער אביה ד'אהם באדין | انظر للرجال القادمين | אנט'ר ללרג'אל אלקאדמין |
| הניבים לא דומים (זה לזה) עם הכפרים השכנים. הניב המקומי של הכפר שונה מהניב המקומי של הכפר השני | املهيه ماهيب لون امهريه في امقرى ذا ينبها. املهيه امحليه لمقريه ماهيب لون لهية امقريه امثانيه | אמלהיה מאהיבּ לון אמהריה פי אמקרא ד'א ינבּהא. אמלהיה אמחליה למקריה לאהיבּ לון להיה אמקריה אמת'אניה | اللهجات ما تشبه بعضها مع القرى المتجاورة. اللهجة المحلية للقرية تختلف عن اللهجة المحلية للقرية الثانية | אללהג'את מא תשבה בעצ'הא מע אלקרא אלמתג'אורהׄׄ. אללהג'הׄׄ אלמחליהׄׄ ללקריהׄׄ תח'תלף ען אללהג'הׄׄ אלמחליהׄׄ ללקריהׄׄ אלת'אניהׄׄ |
| יוסף בן [בר] ד'מאר | يوسف بر ذمار | יוסף בר ד'מאר | يوسف بن ذمار | יוסף בן ד'מאר |
| היסטוריה | اورخم | אורח'ם | تاريخ | תאריח' |
| עיר | هجر | הג'ר | مدينة | מדינהׄׄ |
| אביך | أبوشا / أبوچا | אבּושא / אבּוז'א* | أبوك | אבּוךּ |
| אמך | أمشا / أمچا | אמשא / אמז'א*
(ז'= עיצור צדי נחצי קולי ɬˤ~ɬʼ) |
أمك | אמךּ |
| תראה | حندر | חנדר | انظر | אנט'ר |
| ערפל מסנוור | عمايه | עמאיה | ضباب | צ'בּאבּ |
| (הגיע) הזמן עכשיו | قهاحلنٍ | קהאחלן | حان الان | חאן אלאן |
| מה אתה רוצה? | مذا انته ميد | מד'א אנתה מיד | ماذا تريد | מאד'א תריד |
| בוא הנה! | تعه هلم | תעה הלם | تعال هنا | תעאל הנא |
| אדון, מר | مراهم | מראהם | سيد | סיד |
| הרג | هرج | הרג' | قتل | קתל |
| (ה)גמל | امبل | אמ-בּל | الابل | אל-אבּל |
| (ה)צפון | شامت | שאמת | الشمال | אל-שמאל |
| (ה)דרום | يمنت | ימנת | الجنوب | אל-ג'נובּ |
| שור | ثورن | ת'ורן | ثور | ת'ור |
| דבש | عسلن | עסלן | عسل | עסל |
| ענב | عنبن | ענבן | عنب | ענב |
| (ה)שמיים | سماين / سمين | סמאין / סמין | السماء | אל-סמאא' |
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Saleem Mohammed Alfaife, A grammar of Faifi (Master of Arts thesis), Long Beach, California: California State University – via PQDT Open, 2018, ISBN 978-0-438-05160-7. (באנגלית)
- ^ ISO 639-3 Change Request Documentation: 2019-041[1] , SIL
- ^ Watson, Glover-Stalls, Al-razihi, & Weir (2006), "The language of Jabal Rāziḥ: Arabic or something else?", Proceedings of the Seminar for Arabian Studies 36:35–41
- ^ "Jabal Razih". גלוטולוג 4.3. 2020.
- ^ "Rāziḥī". Ethnologue. נבדק ב-2017-11-12.
- ^ Edzard, Lutz; Retsö, Jan (2006). Current Issues in the Analysis of Semitic Grammar and Lexicon II: Oslo-Göteborg Cooperation 4th-5th November 2005 (באנגלית). Otto Harrassowitz Verlag. p. 44. ISBN 9783447054416.
- ^ Edzard, Lutz; Retsö, Jan (2006). Current Issues in the Analysis of Semitic Grammar and Lexicon II: Oslo-Göteborg Cooperation 4th-5th November 2005 (באנגלית). Otto Harrassowitz Verlag. p. 44. ISBN 9783447054416.
- ^ Watson, Glover-Stalls, Al-razihi, & Weir (2006), "The language of Jabal Rāziḥ: Arabic or something else?", Proceedings of the Seminar for Arabian Studies 36:35–41
- ^ Edzard, Lutz; Retsö, Jan (2006). Current Issues in the Analysis of Semitic Grammar and Lexicon II: Oslo-Göteborg Cooperation 4th-5th November 2005 (באנגלית). Otto Harrassowitz Verlag. p. 44. ISBN 9783447054416.
- ^ Watson, Glover-Stalls, Al-razihi, & Weir (2006), "The language of Jabal Rāziḥ: Arabic or something else?", Proceedings of the Seminar for Arabian Studies 36:35–41