פתיחת התפריט הראשי

חביב אלקניאן

חביב אלקניאןפרסית: حبیب القانیان; 1909 - 9 במאי 1979, י"ב באייר תשל"ט) היה תעשיין ופילנתרופ יהודי-איראני. כיהן כיושב ראש הקהילה היהודית באיראן במהלך שנות ה-60 וה-70. אלקניאן היה היהודי הראשון שהוצא להורג לאחר המהפכה האיראנית.

חביב אלקניאן
Habib elghanian.jpg
לידה 5 באפריל 1909
טהראן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במאי 1979 (בגיל 70)
טהראן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע יזם, איש עסקים, נדבן עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

בשנת 1959 הקים אלקניאן מפעל לייצור פלסטיק בטהראן בשם "פלאסקו". עם השנים הפך מפעל זה לאחד ממפעלי הפלסטיק המשוכללים ביותר מבחינה טכנולוגית באיראן ומהמפעלים הגדולים ביותר במזרח התיכון בתחומו.

עוד באותה שנה נבחר לראשונה ליושב ראש הקהילה היהודית באיראן, תפקיד שעתיד היה למלא ברציפות עד מותו, בשנת 1979.

יחד עם אחיו ומספר אנשי עסקים נוספים מהקהילה, הקים אלקניאן עמותה שייעודה לגייס תרומות. על אף העובדה כי מרבית התרומות יועדו לקהילה היהודית, פעל אלקניאן לגיוס תרומות גם לשאר חלקי האוכלוסייה.

הוא נהג לבקר בישראל לעיתים קרובות. בשנת 1968, אלקניאן ואחיו רכשו את מגדל שמשון במתחם הבורסה ברמת גן וכן בניין אשר ישמש בהמשך כמקום מושבה של השגרירות האיראנית בישראל.

בשנת 1978, במהלך המהומות באיראן נגד שלטונו של מנהיג איראן השאה, שהה אלקניאן בארצות הברית במסגרת עסקיו. למרות הפצרות מצד בני משפחתו ומכריו, החליט לחזור לאיראן בראשית 1979.

נסיבות מותועריכה

ב-16 במרץ 1979, זמן קצר לאחר המהפכה האיראנית, נעצר אלקניאן על ידי שלטונות המהפכה והואשם בבגידה וב"ציונות", בשל קשריו עם ישראל ויהדות התפוצות.

לאחר ששהה במשך חודשיים במעצר, החל משפטו של אלקניאן ב-8 במאי 1979. המשפט ארך כ-20 דקות בלבד. אלקניאן טען בפני בית הדין כי איננו ציוני, וזאת חרף העובדה כי את מפעל הפלסטיק שלו בנתה חברה ישראלית וכי היו לו קשרים ענפים עם ישראל, כולל השקעות שונות במדינה. על אף טענותיו בפני בית הדין, הוא הורשע ונידון למוות.

ב-9 במאי 1979 הוא הוצא להורג על ידי כיתת יורים בטהראן, היהודי הראשון ומן האזרחים האיראנים הראשונים שהוצאו להורג בטהראן של אחרי המהפכה.

הממשלה האיראנית סירבה לבקשת משפחתו של אלקניאן לקבל את גופתו למען קבורתו. לאחר מסכת לחצים של מנהיגי הקהילה היהודית במדינה, דוגמת הרב הראשי של איראן ידידיה שופט, הסכימה איראן להעביר את הגופה למשפחה, אשר קברה את אלקניאן בקבר לא מסומן בבית הקברות היהודי של טהראן, וזאת בהשתתפות מספר מצומצם של אנשים, בשל החשש כי פרסום הטקס יוביל למהומות נוספות. בהמשך, הוקמה מצבה בצמוד לקברו של אלקניאן, אך לא נחרט עליה כל פרט בנוגע לנסיבות מותו.

בעקבות הוצאתו להורג נדחה טקס חנוכת בנין חדש לבורסת היהלומים הישראלית ברמת גן שנבנה בידי משפחת אלקניאן[1].

השלכות מותועריכה

זמן קצר לאחר הוצאתו להורג, עברה בסנאט האמריקאי החלטה הקוראת לגנות את הוצאתו להורג של אלקניאן ושל יהודים אחרים, וכי יש לראות במעשים אלו הפרה של זכויות האדם באיראן.

מותו של אלקניאן גרם להלם ופחד בקרב הקהילה היהודית באיראן. קרוב ל-75% מקרב יהודי איראן בחרו לעזוב את המדינה בזמן המהפכה וזמן קצר אחריה. מתוך קהילה של 80,000 - 100,000 איש, נשארו במדינה רק 8,756 יהודים (נכון למפקד אוכלוסין שנערך במדינה ב-2011).

בעקבות פרשת התולעת סטקסנט, אשר נטען כי נוצרה על ידי גוף ממשלתי לשם פגיעה במתקני הגרעין של איראן, עלתה השערה על ידי מומחי אבטחת מידע של חברת סימנטק כי מספר מסוים שהוכנס לקוד ונועד לסמן מחשבים אשר יהיו מוגנים מפעולת התולעת (19790509) אינו מקרי וייתכן שהוא מרמז על תאריך הוצאתו להורג של אלקניאן. עם זאת, המומחים ציינו כי אין להסיק מכך על זהות המדינה שיצרה את סטוקסנט.

לקריאה נוספתעריכה

  • قاسم پورنجفی. مفسدین فی الارض. شرححال و بیوگرافی و عکسها و اسناد منتشر نشده عاملین فساد. مرداد ۱۳۵۸. ۷۰-۸۱. (בפרסית)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה