חג הקורבן
חג הקורבן (בערבית: عيد الأضحى; תעתיק חופשי: עיד אל-אדחא, תעתיק מדויק: עִיד אלְאַצְ׳חא), המכונה גם "החג הגדול", הוא חג מוסלמי המציין את המועד לקיום החג׳, העלייה לרגל למכה. הוא נחגג החל מהיום העשירי של חודש ד'ו אל-חיג'ה (החודש האחרון בלוח המוסלמי) ונמשך ארבעה ימים. העלייה לרגל עצמה נמשכת כשבוע, וחג הקורבן מציין את אחד השיאים בטקסים הנהוגים בה. אלו שמקיימים את החג בביתם מקיימים טקס דומה לזה הנהוג באותו יום במכה, שעיקרו הקרבת טלה כקורבן והכנת בשרו למאכל בסעודת החג או כתרומה לעניים.
 | |
| חג הקורבן בפקיסטן | |
| שמות נוספים | עיד אל-אדחא, חג הקורבן, החג הגדול, תקופת החג' |
|---|---|
| סוג | חג מוסלמי דתי |
| סיבה | מצוות עלייה לרגל למכה, עקידת ישמעאל בידי אברהם |
| חגיגות | עלייה לרגל למכה, שחיטת כבש או טלה, חגיגות משפחתיות, תפילות במסגדים וקניית מתנות ובגדים חדשים |
| מאכלים |
seviyan, בשר בקר, בשר טלה  |
| מתקשר עם | צום אל-ערפה, חג' |
| מועד | |
| תאריך התחלה | היום העשירי בחודש ד׳ו אל-חיג׳ה |
| תאריך סיום | ביום הארבעה עשר בחודש ד'ו אל-חיג'ה |
  | |
גם הדרוזים חוגגים את חג הקורבן בתאריך זהה לחג המקביל אצל המוסלמים, אם כי מנהגי החג אצל הדרוזים שונים[1]. גם אצל הדרוזים חג הקורבן הוא החג החשוב ביותר.
סיפור העקדה עריכה
מקובל לקשר את החג לסיפור עקדת בנו של אברהם. שם החג, "חג הקורבן", נובע גם הוא מן הקשר לסיפור העקידה המתואר בקוראן ובמסורת המוסלמית.
סיפור העקדה המופיע בקוראן דומה מאוד לסיפור עקדת יצחק המתואר בתורה, אך לא נאמר שם במפורש איזה מבניו של אברהם נעקד. המסורת הסונית גורסת כי אותו הבן היה ישמעאל, ואילו המסורת השיעית גורסת כי היה זה יצחק.
בסורת א-צאפאת, פסוקים 101-107, מסופר כי הנביא אברהם, המאמין באלוהים, חלם כי הוא שוחט את בנו ומעלה אותו כקורבן לאלוהים. הוא סיפר לבנו את החלום, והבן השיב לאביו שעליו לראות בחלומו ציווי אלוהי, ולהקריב אותו לעולה. הנביא אברהם מיהר להגשים את החלום שחלם, הלך להר ערפאת וביקש לשחוט את בנו כדי להוכיח את חוזק אמונתו באלוהים. אלוהים ראה זאת ושלח לו כבש, אותו שחט אברהם במקום את בנו.
מנהגי החג עריכה
- עלייה לרגל למכה, בה התרחש סיפור העקידה לפי המתואר בקוראן.
- צום ביום שלפני החג (שנקרא "יום ערפה" או "וקפת ערפה").
- תפילת חג ביומו הראשון של החג.
- קניית בגדים חדשים לכל המשפחה וחגיגות משפחתיות וקהילתיות.
- קריאת פסוקים מהקוראן בבתי הקברות.
- שחיטת כבש (או בהמה אחרת) והכנת בשרו למאכל בחג. לפי הדת יש לחלק את הקורבן לשלושה חלקים: חלק למקריב, חלק למשפחתו, וחלק לעניים.
רוב המוסלמים נוהגים לאכול בחג בשר, לזכר הקורבן, אולם יש משפחות שמכינות בו ממתקים, כמו עוגות עגולות ממולאות בתמרים, כעכים ממולאים בשקדים ובוטנים, עוגות שמנת וכו'.
חג הקורבן בישראל עריכה
חג הקורבן נחגג על ידי מוסלמים (ערבים, צ'רקסים ואחרים), ועל ידי דרוזים בישראל. על פי חוקי העבודה בישראל, עובדים החוגגים את חג הקורבן זכאים להיעדר ממקום עבודתם בארבעת ימי החג בלא שייפגע שכרם[2].
קישורים חיצוניים עריכה
- באִסלאם - עיד אלאַדֿחַא, חג הקורבן, מתוך סדרה על החגים המרכזיים בדתות האברהמיות, באתר מט"ח
- סוכנויות הידיעות, שתיקת הכבשים: צפו בחג הקורבן בעולם המוסלמי, באתר ynet, 6 בנובמבר 2011
- מידע על חג הקורבן באתר הספרייה הלאומית
- מידע על חג הקורבן בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- עקידת יצחק וישמעאל במקורות האסלאמיים, באתר חיכמה - התוכנית ללימוד ערבית
- חג הקורבן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ על מנהגי החג אצל הדרוזים: http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7348
- ^ חג הקורבן באתר כל זכות