חג הקורבן
חג הקורבן (בערבית: عيد الأضحى; תעתיק חופשי: עיד אל-אד'חא; תעתיק מדויק: עִיד אלְאַצְ'חא; מכונה גם "החג הגדול"; בערבית: العيد الكبير; תעתיק: עיד אל-כביר) הוא חג מוסלמי ודרוזי המציין את המועד לקיום החג' - העלייה לרגל למכה, שמתקיימת באותו שבוע. חג הקורבן נחגג החל מהיום העשירי של חודש ד'ו אל-חיג'ה (החודש האחרון בלוח המוסלמי) ונמשך ארבעה ימים. הוא נחשב לחג הגדול והחשוב ביותר בשנה.
 | |
| חג הקורבן בפקיסטן, 2007 | |
| שמות נוספים | עיד אל-אדח'א, חג הקורבן, עיד אל-חג', עיד אל-כביר, תקופת החג' |
|---|---|
| מדינה |
העולם המוסלמי, העולם, ארצות ערב, כלל עולמי  |
| סוג |
חגים ומועדים באסלאם |
| סיבה | מצוות עלייה לרגל למכה, עקידת ישמעאל בידי אברהם |
| חוגגים | מחגי הדת המוסלמית, מחגי הדת הדרוזית |
| חגיגות | עלייה לרגל למכה, שחיטת כבש או טלה, חגיגות משפחתיות, תפילות במסגדים וקניית מתנות ובגדים חדשים |
| מאכלים |
סביים, בשר בקר, בשר טלה |
| מתקשר עם | צום אל-ערפה (וקפת ערפה), חג' |
| מועד | |
| תאריך התחלה | העשירי בחודש המוסלמי ד'ו אל-חיג'ה |
| תאריך סיום | הארבעה-עשר בחודש המוסלמי ד'ו אל-חיג'ה |
  | |
כל מוסלמי מחויב לקיים את החג' לפחות פעם אחת בחייו, בשבוע חג הקורבן. העלייה לרגל עצמה נמשכת כשבוע, וחג הקורבן מציין את אחד השיאים בטקסים הנהוגים בה. אלו שמקיימים את החג בביתם מקיימים טקס דומה לזה הנהוג באותו יום בעיר מכה, שעיקרו הקרבת קורבנות של טלה והכנת בשרו למאכל בסעודת החג של המקריב ומשפחתו או כתרומה לעניים.
גם הדרוזים חוגגים את חג הקורבן בתאריך זהה לחג המקביל אצל המוסלמים, אם כי מנהגי החג אצל הדרוזים שונים. גם אצל הדרוזים חג הקורבן הוא החג החשוב ביותר.
מקור החג
עריכהסיפור העקדה
עריכהמקובל לקשר את החג לסיפור עקדת בנו של אברהם. שם החג, "חג הקורבן", נובע גם הוא מן הקשר לסיפור העקידה המתואר בקוראן וכחלק מהאמונה המוסלמית והדרוזית.
סיפור העקדה המופיע בקוראן דומה מאוד לסיפור עקדת יצחק המתואר בתורה, אך לא נאמר שם במפורש איזה מבניו של אברהם נעקד. כיום רוב המוסלמים מאמינים שמדובר בישמעאל.
בסורת א-צאפאת, פסוקים 101–107, מסופר כי הנביא אבראהים (אברהם), המאמין באללה, חלם כי הוא שוחט את בנו ומעלה אותו כקורבן לאלוהים. הוא סיפר לבנו את החלום, והבן השיב לאביו שעליו לראות בחלומו ציווי מהאל, ולהקריב אותו לעולה. אבראהים מיהר להגשים את החלום שחלם, הלך להר ערפאת וביקש לשחוט את בנו כדי להוכיח את חוזק אמונתו באלוהים. אלוהים ראה זאת ושלח לו כבש, אותו שחט אבראהים במקום את בנו.
מנהגי החג
עריכה- עלייה לרגל למכה, בה התרחש סיפור העקידה לפי המתואר בקוראן.
- צום ביום שלפני החג (שנקרא "יום ערפה" או "וקפת ערפה").
- תפילת חג ביומו הראשון של החג.
- קניית בגדים חדשים לכל המשפחה וחגיגות משפחתיות וקהילתיות (בחמולות).
- קריאת פסוקים מהקוראן בבתי הקברות.
- שחיטת כבש (או בהמה אחרת) והכנת בשרו למאכל בחג. לפי האמונה, יש לחלק את הקורבן לשלושה חלקים: חלק למקריב, חלק למשפחתו, וחלק לעניים.
רוב המוסלמים נוהגים לאכול בחג בשר, לזכר הקורבן, אולם יש משפחות שמכינות בו מאפים וממתקים, כמו עוגות עגולות ממולאות בתמרים, כעכים ממולאים בשקדים ובוטנים, עוגות שמנת, עוגיות וכו'.
חג הקורבן בישראל
עריכה
חג הקורבן נחגג על-ידי מוסלמים (ערבים, צ'רקסים ואחרים) ודרוזים בישראל. על-פי חוקי העבודה בישראל, עובדים החוגגים את חג הקורבן זכאים להיעדר ממקום עבודתם בארבעת ימי חופשת החג - ומבלי שייפגע שכרם.[1]
קישורים חיצוניים
עריכה
- באִסלאם - עיד אלאַדֿחַא, חג הקורבן, מתוך סדרה על החגים המרכזיים בדתות האברהמיות, באתר מט"ח
- סוכנויות הידיעות, שתיקת הכבשים: צפו בחג הקורבן בעולם המוסלמי, באתר ynet, 6 בנובמבר 2011
- מידע על חג הקורבן באתר הספרייה הלאומית
- מידע על חג הקורבן בקטלוג הספרייה הלאומית
- עקידת יצחק וישמעאל במקורות האסלאמיים, באתר חיכמה - התוכנית ללימוד ערבית
- חג הקורבן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ עיד אל אדחא (חג הקורבן), באתר כל זכות