חואן סמבודיו ולסקו

חואן סמבודיו ולסקו (בספרדית: Juan Zambudio Velasco, נולד ב-21 בנובמבר 1921 בלה אלקריה שבספרד, נפטר ב-21 בינואר 2004 באיגואלדה שבספרד) היה כדורגלן ומאמן ספרדי ששיחק בעמדת השוער ונודע בשם המשפחה האמהי שלו, ולסקו. ולסקו שיחק במדי ברצלונה במשך 13 שנים, בין 1942 ל-1955, והוא זכה עמה במספר תארים קבוצתיים וכן בפרס ריקרדו זאמורה, המוענק לשוער הטוב ביותר במהלך העונה.

ולסקו
Juan Zambudio Velasco

מידע אישי
לידה	21 בנובמבר 1921 לה אלקריה שבספרד
פטירה	21 בינואר 2004 (בגיל 82) איגאלדה, ספרד
שם מלא	חואן סמבודיו ולסקו
גובה	1.83 מטרים
עמדה	שוער
מועדוני נוער
מולט
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1940 - 1942 1942 - 1956 1955 - 1956 1957 - 1958 1958 מולט ברצלונה ←סבדל מרקנטיל סבדל 39 (2) 168 (0) 21 (0) 2 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1944 - 1948 קטלוניה 2 (0)
קבוצות כמאמן
1958 - 1959 1960 1962 - 1963 1963 - 1964 1964 - 1967 1968 סבדל סבדל ל'הוספיטלט אאורופה סנטס גרנוליירס
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קריירה כשחקן

ולסקו החל את הקריירה שלו במולט, קבוצה קטנה בקטלוניה. ב-1942, בהיותו בן 20, חתם בברצלונה, מהקבוצות הבכירות שבכדורגל בספרד. בתחילה לא שותף במשחקיה והשוער הבכיר בקבוצה היה ליואיס מירו. ולסקו ערך את הופעת הבכורה במדי ברצלונה ב-19 במרץ 1944, במחזור ה-23 של עונת 1943/1944, במשחק מול סלטה ויגו שהסתיים בתוצאה 2-2. בזכות יכולתו הטובה במשחק עמד בשער הקבוצה ב-3 המשחקים שנותרו עד סוף העונה, כולל בקלאסיקו בו הפסידה ברצלונה לריאל מדריד 2-1, וברצלונה סיימה את העונה במקום ה-6 בלבד. בעונה הבאה, עם ז'וזפ סמיטייר כמאמן, הפך ולסקו לשוער הראשי בקבוצה והוא פתח ב-15 מתוך 26 משחקי הליגה, מסייע לקבוצתו לזכות באליפות שנייה בתולדותיה.

בעונת 1945/1946 בכל משחקיה של ברצלונה בליגה, בה הגיע ברצלונה למקום השני, וכן במשחק קופה דה אורו ארחנטינה בו ניצחה ברצלונה את אתלטיק בילבאו 5-4 וזכתה בתואר. בסוף עונת 1946/1947, בה המשיך מעמדו בהרכב הקבוצה להיות איתן, הוחלף סמיטייר באנריקה פרננדס. בעונת 1947/1948 הגיע ולסקו להישג שיא בקריירה שלו: הוא עמד בשער הקבוצה בכל 26 מחזורי הליגה, ספג 31 שערים בלבד, ממוצע של 1.19 שערים למשחק, ובזכות כך שהיה הנמוך ביותר מבין כל השוערים בליגה, זכה בפרס ריקרדו זאמורה; הפרס נוסד רק ב-1959 אך הוענק רטרואקטיבית לכל השוערים שהיו ראויים לו. יכולתו הטובה בשער בפרט ושל הקבוצה בכלל הביאה לכך שהיא זכתה באליפות נוספת, כשהיא גוברת על ולנסיה במאבק על התואר.

ההצלחה של ברצלונה המשיכה גם בעונת 1948/1949. עם ולסקו בשערה, היא זכתה באליפות שנייה ברציפות, לראשונה בתולדותיה, וכן בקופה אווה דוארטה (הגרסה הקודמת של הסופר קאפ הספרדי) לאחר ניצחון 1-0 על סביליה. במהלך קיץ 1949 נערכה המהדורה הראשונה של הגביע הלטיני, שבו נפגשו אלופות צרפת, איטליה, פורטוגל וספרד, וולסקו זכה עם ברצלונה בתואר לאחר שניצחה את סטאד ריימס ואת ספורטינג ליסבון.

במהלך עונת 1949/1950 נפגע ולסקו בעינו, פגיעה בגללה כמעט ואיבד את ראייתו, אך התערבות טובה של הרופאים מנעה את האובדן. בזמן היעדרותו תפס את מקומו אנטוני רמלייטס, שבזכות יכולתו המשיך לעמוד בשער ברצלונה גם לאחר החלמתו של ולסקו מהפציעה. לאחר שברצלונה סיימה את עונה זו ללא אף תואר, החלה תקופה מוצלחת ביותר בהיסטוריית המועדון תחת הנהגתו של פרדיננד דאוצ'יק, וולסקו שימש לרוב שוער מחליף לרמלייטס. בעונת 1950/1951, בה ערך 10 הופעות בליגה, זכתה בגביע הספרדי, וולסקו נכנס כמחליף לרמלייטס במשחק הגמר, בו ניצחה ברצלונה את ריאל סוסיאדד 3-0, בדקה ה-87. בעונת 1951/1952, בה ולסקו שיחק בשני משחקי ליגה בלבד, זכתה ברצלונה בדאבל - זכייה הן בגביע והן באליפות הליגה. עונת 1952/1953 הייתה זהה לקודמתה: ברצלונה זכתה בדאבל שני ברציפות, וולסקו המשיך לשחק בהזדמנויות מועטות, כולן במחזורים האחרונים של העונה.

בעונת 1953/1954 שב ולסקו לשחק בעקביות בשער הקבוצה והוא פתח ב-22 מ-30 מחזורי הליגה, אך ברצלונה כשלה בזכייה באליפות וסיימה במקום ה-2, אחרי ריאל מדריד. ולסקו עמד בשער הקבוצה גם במשחקי הגביע והוא הגיע עמה לגמר הטורניר, בו היה שותף לתבוסה 3-0 על ידי ולנסיה. בעונה הבאה שב לשמש שוער מחליף לרמלייטס, והוא לא שותף באף משחק. ב-1955 עזב את ברצלונה ועבר לסבדל, קבוצה נוספת מקטלוניה, ששיחקה בשנים אלה בליגה השנייה. בסוף העונה פרש, אך שב כדי לשחק לתקופה קצר במרקנטיל, קבוצה קטנה מקטלוניה, וכן למספר משחקים בסבדל פעם נוספת ב-1958.

ולסקו אמנם לא נולד בקטלוניה אך בילה את מרבית חייו באזור זה, ולכן השתתף במשחקי ידידות של נבחרת קטלוניה. הראשון ב-1944 והשני ב-1948. ולסקו לא זכה לייצג את נבחרת ספרד, למרות היכולת הטובה שהציג, והוא שותף רק במשחק אחד של נבחרת המילואים של המדינה, ספרד ב'.

קריירה כמאמן

לאחר פרישתו החל ולסקו לעבוד כמאמן, תחילה בסבדל בה שיחק ב-1958. תחת הדרכתו הגיעה הקבוצה למקום ה-2 בליגה השנייה בעונת 1958/1959 והיא השתתפה בפלייאוף העפלה לליגה הראשונה, אך היא הובסה על ידי גרנדה ונשארה בליגה השנייה. ולסקו נשאר במועדון בעונה הבאה, אך לא כמאמן הראשי אלא כחלק מצוות האימון של הקבוצה. בהמשך שנות ה-60 של המאה ה-20 אימן מספר קבוצות בקטלוניה: ל'הוספיטלט, אאורופה, סנטס וגרנוליירס.

תארים

קבוצתיים

ברצלונה

• אליפות ספרד (5): 1944/1945, 1947/1948, 1948/1949, 1951/1952, 1952/1953
• הגביע הספרדי (3): 1950/1951, 1951/1952, 1952/1953
• הגביע הלטיני (2): 1949, 1952
• הסופר קאפ הספרדי (4): 1945, 1948, 1952, 1953

אישיים

• פרס ריקרדו זאמורה (1): 1947/1948

קישורים חיצוניים

• פרופיל, באתר BDFutbol
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל המאמן באתר BDFutbol
• Velasco, el primer Zamora del Barça,‏ Juan Manuel Díaz, ספורט, 13.5.2015
• חואן סמבודיו ולסקו באתר Región de Murcia Digital