אנריקה פרננדס

אנריקה פרננדס
Enrique Fernández Viola
מידע אישי
לידה	10 ביוני 1912; מונטווידאו, אורוגוואי
פטירה	6 באוקטובר 1985 (בגיל 73); מונטווידאו, אורוגוואי
שם מלא	אנריקה פרננדס ויולה
עמדה	חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
1946 ; 1947–1950 ; 1950–1952 ; 1953–1954 ; 1955–1956 ; 1957–1959 ; 1959 ; 1961–1962 ; 1962 ; 1964 ; 1965 ; 1966 ; 1967 ; 1967–1969	נסיונל ; ברצלונה ; נסיונל ; ריאל מדריד ; קולו-קולו ; ספורטינג ליסבון ; ריאל בטיס ; אורוגוואי ; חימנסיה לה פלאטה ; ריבר פלייט ; פלסטינו ; חימנסיה לה פלאטה ; חימנסיה לה פלאטה ; אורוגוואי
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אנריקה פרננדס ויולה (בספרדית: Enrique Fernández Viola,‏ 10 ביוני 1912 - 6 באוקטובר 1985) היה כדורגלן ומאמן אורוגוואי. כשחקן, שיחק כחלוץ בקבוצות נסיונל, טאז'רס, אינדפנדיינטה וברצלונה. בנוסף, זכה עם נבחרת אורוגוואי בקופה אמריקה 1935. כמאמן, זכה פעמיים באליפות אורוגוואי עם נסיונל ובאליפויות ספרד, אחת עם ברצלונה ושנייה עם ריאל מדריד. הוא המאמן היחיד שזכה עם שתי קבוצות אלה באליפות ספרד.

קריירה כשחקן עריכה

פרננדס, ששיחק כחלוץ, החל את הקריירה שלו בנסיונל, קבוצה מעיר הולדתו, מונטווידאו. ב-1931 עזב לתקופה קצרה כדי לשחק בארגנטינה, לפני שחזר לנסיונל ב-1932. בקדנציה השנייה שלו במועדון עזר לו לזכות פעמיים באליפות אורוגוואי. בינואר 1935, בעודו שחקן של נסיונל, סייע לנבחרת אורוגוואי לזכות באליפות דרום אמריקה בכדורגל 1935. הוא פתח בשלושת משחקי הנבחרת בטורניר, בכולם ניצחה נבחרתו.

בהמשך השנה הצטרף פרננדס לברצלונה שבספרד. תחילה תחת המאמן פרנץ פלאטקו ומאוחר יותר תחת המאמן פטריק אוקונל(אנ'), שיחק לצד שחקנים כחואן חוסה נוגס וז'וזפ אסקולה. את הופעת הבכורה בליגה הספרדית ערך פרננדס במחזור הראשון לעונת 1935/1936, בהפסד 1-0 לאספניול ב-10 בנובמבר 1935. במשחקו השני בליגה הבקיע שער בכורה בטורניר, בניצחון 5-1 על אתלטיקו מדריד. בהמשך כבש שלושער לרשתה של אוססונה, בניצחון ברצלונה 5-0 ב-29 במרץ 1936, ובמחזור הבא הבקיע את שני שערי קבוצתו, שהפסידה 5-2 לאתלטיק בילבאו. במשחקו האחרון בליגה הספרדית, ב-19 באפריל, הבקיע שער בתיקו 2-2 עם הרקולס. בסך הכול הבקיע 8 פעמים ב-17 משחקי ליגה בהם שותף, וברצלונה הגיעה למקום ה-5. פרננדס לקח חלק בזכייתה של ברצלונה באליפות קטלוניה(אנ') לאותה עונה. הוא עזר לברצלונה להגיע לגמר הגביע הספרדי. בגמר, שנערך ב-21 ביוני 1936, פתח בהרכב, וברצלונה הפסידה 2-1 לריאל מדריד. במהלך תקופתו בברצלונה השתתף ב-3 משחקי ידידות של נבחרת קטלוניה, על אף שלא היה קטלאני.

במהלך קיץ 1936, בה הכדורגל בספרד היה בפגרה, שהה פרננדס במונטווידאו. מלחמת האזרחים הספרדית פרצה במהלך זמן זה, והמועדון המליץ לו להישאר באורוגוואי. משום כך, חזר פרננדס לנסיונל. כעבור שנה, ב-1937, נאלץ לפרוש ממשחק לאחר שסבל מפציעה חמורה בברכו הימנית, כשהוא בן 24 בלבד.

קריירה כמאמן עריכה

ב-1946 החל פרננדס בקריירת אימון, עת התמנה לתפקיד המאמן בקבוצתו כשחקן, נסיונל. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה הדריך אותה לזכייה באליפות אורוגוואי. ב-1947 שב לברצלונה כמאמן, במקומו של ז'וזפ סמיטייר שעזב בתום 3 עונות כמאמן. בעונת 1947/1948 בלטו בקבוצתו השחקנים חואן ולסקו, ססאר, ז'אומה אליאס, קורטה ואסטניסלאו באזורה. בתום העונה זכתה ברצלונה באליפות ספרד, כשהקבוצה סופגת את כמות השערים הקטנה ביותר וכובשת את כמות השערים הגבוהה ביותר מבין קבוצות הליגה. בעונה הבאה נשמר השלד של הקבוצה, ופרננדס הצליח להדריך את המועדון לזכייה שנייה ברציפות באליפות, לראשונה בתולדותיו. ססאר היה המוציא לפועל העיקרי של הקבוצה, ועם 27 שערים היה מלך השערים של הליגה הספרדית. כמו כן זכתה הקבוצה בקופה אווה דוארטה לאחר שניצחה את סביליה בתוצאה 1-0. בקיץ 1949 זכה עם ברצלונה במהדורה הראשונה של הגביע הלטיני.

מנקודה זו הידרדר מצבה של ברצלונה. בקופה אווה דוארטה הובסה על ידי ולנסיה בתוצאה 7-4. בעקבות שני הפסדים, הראשון בתוצאה 3-2 בקלאסיקו מול ריאל מדריד והשני בתוצאה 5-2 לסביליה ב-22 בינואר 1950, ירדה הקבוצה למקום ה-8, 6 נקודות מאחורי המקום הראשון, ופרננדס פוטר מתפקידו. החליפו המאמן רמון ליורנס, שוער ברצלונה בעבר, שעזר לקבוצה לעלות למקום ה-5 בסוף העונה, 4 מאחורי האלופה אתלטיקו מדריד.

פרננדס חזר לאורוגוואי והתמנה למאמן נסיונל פעם נוספת, שם עבד בין 1950 ל-1952 וזכה פעם נוספת באליפות אורוגוואי. לקראת עונת 1953/1954 החל לעבוד בריאל מדריד, יריבתה של ברצלונה בספרד. עמו הצטרף לקבוצה אלפרדו די סטפנו, החלוץ הארגנטינאי המוכשר. עם שחקנים בולטים נוספים כגון פרנסיסקו חנטו, מיגל מוניוס, רוקה אולסן ולואיס מולווני, זכתה ריאל מדריד באליפות ספרד לראשונה מזה 20 שנים, עם יתרון 4 נקודות על פני ברצלונה שסיימה במקום ה-2. די סטפנו היה מלך שערי הליגה עם 27 כיבושים. פרננדס עזב את ריאל מדריד באמצע עונת 1954/1955, אף על פי שהקבוצה הובילה את הליגה הספרדית. חוזהו הותר בהסכמה הדדית עם הנהלת המועדון בדצמבר 1954. חוסה ויילונגה תפס את מקומו והדריך את מדריד לזכייה באליפות שנייה ברציפות.

לאחר מכן עבר לאמן את קולו-קולו הצ'ילאנית, אותה הדריך לזכייה באליפות צ'ילה. תוך שנה עבר פעם נוספת, לספורטינג ליסבון הפורטוגלית, שם עבד במשך שנתיים. בתחילת עונת 1959/1960 הצטרף לריאל בטיס הספרדית, ששיחקה בליגה הראשונה. הוא פוטר לאחר שבטיס הפסידה בדרבי העירוני לסביליה ב-15 בנובמבר 1959, הפסד שבעקבותיו ירדה הקבוצה למקום ה-13, שמוביל לפלייאוף לירידה לליגה השנייה. הוא הוחלף על ידי סבינו ברינגה, שהצליח להרים את הקבוצה למקום ה-7.

תפקידו הבא היה בתור מאמן נבחרת אורוגוואי. הוא אימן את הנבחרת במהלך שני משחקים במוקדמות מונדיאל 1962 נגד בוליביה. לאחר מכן אימן את חימנסיה לה פלאטה ואת ריבר פלייט הארגנטינאיות ואת פלסטינו לפרקים קצרים. ב-1966 וב-1967 אימן בשתי הזדמנויות שונות וקצרות את חימנסיה לה פלאטה שוב. בהמשך, לאחר קופה אמריקה 1967, שב לנבחרת אורוגוואי, עליה היה אחראי עד 1969, טרם החלו מוקדמות מונדיאל 1970.