חוג פטפיהונגרית: Petőfi Kör) הייתה תנועה אינטלקטואלית הונגרית קצרת מועד באמצע שנות ה-50, אשר מילאה תפקיד חשוב בתסיסת השיטה הקומוניסטית, שהובילה למרד ההונגרי המכונה בהונגריה "מהפכת 1956" (שנדור פטפי, המשורר הלאומי ההונגרי, היה הרוח החיה של מהפכת 1848 בהונגריה).

נסיבות היווצרותו

עריכה

שינויים בברית המועצות

עריכה

חוג פטפי נוסד במרץ 1955. זו התקופה שלאחר מותו של הרודן הסובייטי סטלין ב-1953, כאשר השיטה הקומוניסטית ניסתה להיפטר מהמורשת של פולחן האישיות שבחייו של סטלין הונהג בגם שאר מדינות הגוש המזרחי בהתבסס על הדוגמה של סטלין. עם זאת, שינויים אלו לא השפיעו על מהות המונופול של משלטון הקומוניסטי, אלא רק על שיטות מסוימות של הפעלת כוח ועל עמדות הקבוצות בצמרת הכוח, כך שהם לא יכלו להיות מספקים עבור מתנגדי הקומוניזם מלכתחילה.

שינויים פוליטיים בהונגריה

עריכה

הגינוי הרשמי של פולחן האישיות התרחשה בברית המועצות בקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ( КПСС) שהתקיים בפברואר 1956, אולם שינויים פוליטיים רציניים חלו במדינות הגוש, כולל מוסקבה, כבר בשנה שלאחר מותו של סטלין. התוצאה של שינויים אלה הייתה שבשנת 1953, המפלגה הקומוניסטית ההונגרית השתנתה תחת לחץ סובייטי, מפלגת העובדים ההונגרית (MDP) שנשלטה קודם על ידי הנהגתו העקובה מדם של מתיאש ראקושי, הוחלף בקומוניסט הפופולרי והמתון יותר אימרה נאג' הפך לראש הממשלה.

אולם תקופת ההקלה התבררה כזמנית. תומכי אימרה נאג' התאספו והקימו את חוג פטפי, לאחר שהחלה מתקפה מכיוון מוסקבה וה-MDP נגד ראש הממשלה ונגד השינויים שהכניס עד 1955. באפריל נשללו מאימרה נאג' תפקידיו במדינה ובמפלגה, ובדצמבר הוא אף גורש מהמפלגה.

הארגון מחדש פגע בו-זמנית באינטרסים של "הקומוניסטים הרוויזיוניסטים" בראשות אימרה נאג', כמו גם בהמונים הלא-קומוניסטיים של החברה ההונגרית ויצר את היסודות של הקואליציה החברתית המעורבת להדהים מבחינה אידאולוגית שהפכה לכוח העיקרי של מהפכת 1956.

המנהיגים הרוחניים של חוג פטפי בתוך הקואליציה השתייכו יותר לקומוניסטים הרוויזיוניסטים ולא לאלו שדרשו דמוקרטיה. מטרתם הייתה להחזיר את אימרה נאג' למהפכה, כך שמ-24 באוקטובר 1956, הם כבר לא ראו את הטעם בהסלמה נוספת של האירועים והפיכתם למהפכה. עם זאת, דרישות החוג כבר עלו באירועים לפני ה-23 באוקטובר, כאשר סטודנטים מהאוניברסיטה שהתאספו באגודת הסטודנטים הביעו לראשונה בגלוי את דרישתם לבחירות חופשיות בעתיד.

היווצרות החוג

עריכה

הרעיון של יצירת החוג הופיע בתחילת 1955, אבל אז איש לא חשב על אפשרות של תנועה עם קו שונה מהקו הרשמי. הרעיון היה ליצור קבוצת דיון לאינטלקטואלים קומוניסטים צעירים במסגרת אגודת הנוער הקומוניסטית DISZ. מנהיגי ה-DISZ בחרו בקומוניסט הצעיר והמנוסה גאבור טאנצוש (היהודי) כמנהיג החוג, שהיה מחסידיו של אימרה נאג', אך ציפו ממנו, כמרקסיסט, שיצליח לעצור את פריצת הרעיונות ה"בורגניים" וה"לאומיים".

חוג פטפי נוסד אמנם במרץ 1955, אך המשימה האמיתית שלו, ארגון דיונים פתוחים, התאפשר רק אחרי הקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.

טאנצוש, המזכיר, נתן לדיונים מקום פתוח ונרחב בהרבה ממה שדמיינו במקור ב-DISZ. בפועל הוא עשה כמעט רק עבודה ארגונית, כמעט ולא נאם, ובישיבות החוג חסרו נאומי הפתיחה הארוכים והריקניים הרגילים שהיו נהוגים אז. הוא אפילו הרשה לעצמו לארגן ערב ספרותי יוגוסלבי באפריל 1956 - שנחשב לכפירה באותן שנים שבהן היחסים בין הגוש הסובייטי ליוגוסלביה של טיטו היו בשפל.

פעולת החוג עד האיסור

עריכה

האירוע הציבורי הראשון של החוג נערך רק ב-1956. בין האביב לסתיו 1956, ארגן החוג 12 דיונים/ויכוחים חשובים. בין אלה, התגובה הגדולה והעוצמתית ביותר עורר "דיון העיתונות" שאורגן ב-27 ביוני והוביל להפגנה.

דיון העיתונות

עריכה

הוויכוח ב-27 ביוני, שגרם לסטיגמה, לכתם על החוג, הוליד אירועים שהיו חסרי תקדים בהונגריה תחת הטוטליטריות הקומוניסטית. כוחה הכולל של קליקת ההנהגה הקומוניסטית בראשות ראקושי כבר היה בתהלך של היסדקות.

"אור הרוח המרקסיסטית זורח שבוע אחר שבוע בדיונים של חוג פטפי של ה-DISZ"

כך הודיע הפובליציסט של עיתון המפלגה "סאבאד נפ", כלומר "עם חופשי" (Szabad Nép) על הפגישה ב-24 ביוני.

בין היתר, הסופר טיבור טרדוש וטיבור מראי, שהודח בעבר מסאבאד נפ, נאמו בפגישה בתמיכה באימרה נאג' ובצורך בחופש העיתונות.

בערב ה-22 באוקטובר 1956 (יום לפני פרוץ המרד) אימצה ישיבת החוג החלטה שבה הם דורשים את כינוס ההנהגה המרכזית של ה-MDP, הדרת ראקושי מההנהגה, מהאספה הלאומית (הונגריה) ומהמועצת הנשיאות, והכללתו של אימרה נאג' במקומו בעבודת ההנהגה והממשלה ב"מקום ראוי".[1]

עם עלייתו לשלטון של אימרה נאג', חברי חוג פטפי חשבו שהאירועים הסתיימו, בהתחלה גם טאנצוש חשב שתפקידם התמלא והסתיים. עבור חוג פטפי נסגר גם השביל בכיוון השני, לעבר כוחות השיקום הקומוניסטי. לאחר שאימרה נאג' הודה ב-28 באוקטובר כי מתרחש מרד לאומי, השתתף טאנצוש בארגון הוועדה המהפכנית האינטלקטואלית ההונגרית באוניברסיטת אטווש לוראנד וחתם על המניפסט בשם חוג פטפי. ב-3 בנובמבר נולדה הכוונה לכנס מחדש את חוג פטפי על מנת להשתמש בסמכותו כדי לסייע בייצוב השלטון, אך הפלישה של צבא ברית המועצות להונגריה ב-4 בנובמבר סיכלה תוכנית זו.

כל זה, כמו גם היחס הידידותי הקודם של האימרה נאג' כלפי החוג, הספיק כדי שהחוג יסווג בין תומכי המרד בזמן התגמול והענישה. בזה הסתיימה ההיסטוריה הקצרה של החוג. מועצת בית המשפט העממי של בית המשפט העליון, בראשות פרנץ וידה גזר על טאנצוש 15 שנות מאסר, לריצוי בכלא המחמיר במריאנאוסטרה (הוא קיבל חנינה באביב 1962).

ספרות בנושא

עריכה

הדיונים של חוג פטפי מבוסס על רשומות אותנטיות (Kelenföldi Kiadó, ELTE, Mússák, 1956 Institute, 1989–1994) כרכים של הסדרה:

  • I. שני ויכוחים כלכליים
  • II. דיון פילוסופי
  • III. ויכוח היסטורי
  • IV. מפגש פרטיזנים - ויכוח דיון עיתונות
  • V. ניהול כלכלי – פיתוח טכני – גן הונגריה?
  • VI. ויכוח פדגוגי
  • VII. ויכוח על אמנות - ויכוח רפואי

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה