חווזה

חַוְזה (ערבית/פרסית: حوزة, הגייה בפרסית: houzeh) או חַוְזה עִלמיה (ערבית/פרסית: حوزة علمیة) היא סמינר להכשרת אנשי דת שיעיים.

כמה מבכירי האייתוללות מרכזים את החווזה. המוסדות בנג'ף ובקום הם מרכזי ההכשרה הבולטים של חכמי הדת השיעיים. עם זאת, יש מספר קטן יותר של חווזות גם בערים אחרות ברחבי העולם, כגון כרבלא, אספהאן, משהד, ביירות, לאקנאו, לאהור, אירופה וצפון אמריקה. בסמינרים הדתיים ברחבי איראן לומדים כשלוש מאות אלף סטודנטים.

חווזה עלמיה בנג'ף

ערך מורחב – החווזה של נג'ף

עלי סיסתאני (המנהל הנוכחי של החווזה בנג'ף), אבו אל-קאסם אל-ח'ואי (מנהל לשעבר של החווזה עלמיה בנג'ף)

החווזה בנג'ף הוקמה בתחילת המאה ה-11 על ידי השייח' א-טוסי (995–1067), והתקיימה כמרכז מחקר עד הקמת עיראק המודרנית בשנת 1921. כיום עומד , איתאללה סיסתאני בראש החווזה בנג'ף. שלושה אייתוללות משתייכים אליה: מוחמד אסחאק אל-פיאד, מוחמד סעיד אל-חכים ובשיר א-נג'פי.

חווזה עלמיה בקום

למרות שמדרשות אקדמיות שיעיות התקיימו בקום כבר בראשית המאה ה-10 לספירה, החווזה בקום התבלטה בתקופה הספווית כאשר האסלאם השיעי הפך לדת הרשמית של איראן. המורים הידועים באותה תקופה היו מולא סדרא ושייח' בהאי. החווזה המודרנית בקום חודשה על ידי עבד אל-כרים חאירי יזדי והאיתוללה הגדול סייד חוסיין בורוג'רדי.

המוסד הוקם מחדש בשנת 1921. בין המרצים הבולטים בעידן המודרני היו עלי משכיני, חוסיין וחיד חראסאני, חוסיין עלי מונתזרי ורוחאללה ח'ומייני. בין התלמידים היו עלי ח'אמנאי, אבראהים ראיסי, זיין אלעבדין קורבני, חסן רוחאני, מוסא א-סדר וחסן שריעתי ניאסר.

חווזה עלמיה לנשים

ישנם גם מספר סמינרים לנשים, בעיקר באיראן. כבר בתחילת המאה ה-19, מדרסה צאלחיה בקזווין כללה מחלקה לנשים שבה למדו מספר נשים מוג'תהידות. בקום, הסמינר הראשון לנשים הוקם על ידי האיתוללה הגדול מוחמד כאט'ם שריעתמדארי, אשר בשנת 1973 הקים מחלקה לנשים בחווזה שלו, דאר א-תבליע', שנקראה דאר א-זהרה. לאחר מכן, מדרסה-י חקאני פתח מחלקה לנשים בשנת 1974/75, שנקראה מכתב-י תווחיד.

מחוץ לקום, סמינרים לנשים כוללים את מכתב-י פאטמה בפסא (נפתח ב-1961), מכתב-י זהרא בשיראז (נפתח ב-1964), מכתב-י פאטמה באספהאן (הוקם על ידינוסרת אמין ב-1965), זהרה-י את'אר בטהראן (נפתח בשנת 1966), ומדרסה-י עלמיה נרגס במשהד (נפתח ב-1966).

לאחר המהפכה האסלאמית בשנת 1979, המדינה החלה לרכז את מערכת הסמינרים לנשים. הסמינרים לנשים בעיר קום אוחדו למדרשה גדולה אחת, ג'אמעת א-זהראא. ב-ח'וראסאן, שבה נמצא המרכז הדתי במשהד, הסמינרים לנשים הועברו לחסות המרכז לניהול סמינרים לנשים בח'וראסאן. בשאר רחבי המדינה, הסמינרים לנשים שולבו בתוך המרכז לניהול סמינרים לנשים (מרכז-י מדירית-י חוזההא-י עלמיה ח'אהראן). מאז אמצע שנות ה-90 של המאה העשרים, המרכז לניהול סמינרים לנשים הקים יותר מ-300 סמינרים ברחבי איראן (לפני המהפכה היו קיימים פחות מתריסר בכל המדינה).

מסלול הלימודים בחווזה

הלימודים בחווזה נחלקים לשלושה שלבים: מכינה, לימוד ומחקר מתקדם.

בשלב המכינה (المقدمات) רוכשים הסטודנטים ידע בסיסי בתחומים הנדרשים, למשל, לשון ערבית (דקדוק, תחביר, הבעה), פיקה, ספרות ערבית ותרבות האסלאם.

בשלב הלימוד (دراسة السطوح) מעמיקים הסטודנטים את ידיעותיהם בתחומי המשפט האסלאמי, פילוסופיה אסלאמית, תאולוגיה ומדעי הקוראן.

בשלב המחקר המתקדם (مرحلة البحث الخارج) נדרש הסטודנט להרחיב ולהעמיק את השכלתו בתחום מסוים עד להבנה מעמיקה ותפיסה מושלמת ככל הניתן. בשלב הזה מצופה מהסטודנט לחרוג מגבולות הספרים הקיימים ולפתח תובנות חדשות ואף חדשניות.

כדי לקבל את התואר "מוג'תהיד" נדרשים הסטודנטים להשלים את כל שלושת השלבים. מי שסיים את שלב המחקר המתקדם יכול לקבל את התואר "מרג'ע" לאחר שלימד בעצמו קורס מתקדם, פרסם את מחקריו וזכה להכרה במעמדו מידי אחד מהמראג'ע המוכרים.

הנושאים הנלמדים בחווזה כוללים את הנושאים הבאים:

פלאספה (פילוסופיה אסלאמית)
פיקה (תורת המשפט)
עלם אל-חדית' (מסורת)
עלם אל-כלאם (תאולוגיה)
עלם א-רג'אל (ביוגרפיות)
ערפאן (מיסטיקה אסלאמית)
מנטק (לוגיקה)
לימודי שפה
תפסיר אל-קוראן (פרשנות קוראן)
היסטוריה
עלום אל-קוראן (מדעי הקוראן)
אוצול אל-פקה (עקרונות המשפט האסלאמי)

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חווזה בוויקישיתוף