ויקיפדיה

חוורוורת

חוורוורת (באנגלית: leukoplakia) היא רבב לבן המחובר בחוזקה לקרום רירי. החוורוורת מקושרת לסיכוי מוגבר להופעת מחלת הסרטן.[1][2] קצוות הנגע בדרך כלל קטועים והנגע משתנה עם הזמן.[1][3] צורות מתקדמות עלולות לפתח רבבים אדומים.[3] לרוב הנגע מופיע בתוך הפה אך לפעמים הוא עלול להופיע בחלקים אחרים של הגוף.[4][5][6]

חוורוורת
ליוקופלקיה הומוגנית (רבב לבן)
ליוקופלקיה הומוגנית (רבב לבן)
תחום רפואת פה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D007971
סיווגים
ICD-10 K13.2, N89.4, N88.0, N48.0, N90.4 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 DA01.00 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיווג

עריכה

ניתן לסווג חוורוורת כמחלה רירית וגם כמצב טרום ממאיר. על אף שהצבע הלבן בחוורוורת נגרם כתוצאה מהיפרקראטוסה (או אקנתוזיס), רבבים לבנים דומים שנגרמים על ידי קרטוזיס ריאקטיבי אינם נחשבים כחוורורת.[7] חוורוורת מסווגת גם על פי האזור שמושפע, כמו חוורוורת אוראלית, חוורוורת בדרכי השתן ועוד.[8][9]

פה

עריכה

בתוך חלל הפה, סיווג חוורוורת לעיתים מחולק לפי האתר הנגוע, למשל חוורוורת של רירית הפה או חוורוורת של הרירית הלינגואלית. ישנם שני משתנים קליניים עיקריים של חוורוורת אוראלית, חוורוורת הומוגנית והטרוגנית. המילה ליוקופלקיה (חוורוורת בלועזית) היא חלק משמם של מצבים אוראלים אחרים אשר יש בהם רבבים לבנים, אך לאלו יש אבחנות נפרדות אשר אינן נחשבות כאבחנת חוורורת. ישנה החרגה באבחון של חוורוורת ורקוסלית שגשוגית, אשר נחשבת לתת-קטגוריה של חוורורת.

חוורוורת הומוגנית

עריכה

חוורוורת הומוגנית (אשר נקראת גם "חוורוורת עבה")[10] היא בדרך כלל רבב לבן אחיד, שטוח במבנהו ובמרקמו, על אף שייתכנו חריגות שטחיות.[10][11] הרבב לרוב יהיה מוגבה במקצת ביחס לשאר הרירית, בדרך בעל מרקם פני שטח מקומטים ומבוקעים.[10] מרקם הרבב אחיד לאורך כל הנגע. גודל הנגע משתנה ויכול להיות נגע מקומי או מקיף בגודלו. חוורוורת הומוגנית מרגישה יבשה למגע.[10]

חוורוורת הטרוגנית

עריכה

חוורוורת לא הומוגנית (הטרוגנית) היא נגע בעל הופעה שאיננה אחידה. צבע הנגע יכול להיות בעיקרו לבן או שילוב בין לבן ואדום. מרקם פני השטח מלא בחריגויות בהשוואה לחוורוורת הומוגנית, וצורתו יכולה להיות שטוחה או גושית.[7][11]

חוורוורת ורקוסלית שגשוגית

עריכה

חוורוורת ורקוסלית שגשוגית מזוהה כתת-סוג בעל סיכון גבוה של חוורוורת הטרוגנית.[12] מצב זה הוא נדיר ולרוב מערב את הרירית הבוקסלית ואת החניכיים.[13] מצב זה מאופיין על ידי מצב של התרחבות לאתרים ריריים נוספים בהתרחבות איטית דרך רובד החיידקים בחניכיים.[14] חוורוורת זאת היא בדרך כלל עבה ובעלת נפח אך יכולה להתחיל כשטוחה. קיים סיכון גבוה של הפיכת החוורוורת לגידול סרטני.

 
חוורוורת הושט

ושט

עריכה

חוורוורת הוושט נדירה בהשוואה לחוורוורת אוראלית. הקשר בין חוורוורת זו לבין סרטן הוושט איננו ברור מכיוון שהחוורוורת עצמה מאוד נדירה. לרוב מצב זה יתבטא כנגע קטן, לבן ושקוף שיכול להזכיר את סרטן הושט התאי המוקדם. המראה ההיסטולוגי דומה לחוורוורת אוראלית.[15]

שלפוחית

עריכה

בהקשר לנגעים של הרירית המרפדת את השלפוחית, חוורוורת היא מושג היסטורי לתיאור היסטולוגי של רבב לבן באזור. הרבב יכול להיראות במהלך ציסטוסקופיה, בה הוא יופיע כרבב לבן-אפרפר ואף לעיתים כצהוב. חוורוורת השלפוחית עלולה לעבור שינויים סרטניים, לכן ביופסיה ובדיקות שגרתיות ארוכות טווח הן חלק מהמעקב הנפוץ אחר מצב החוורורת.[16]

תסמינים

עריכה

רוב מקרי החוורוורת לא גורמים לתסמינים,[11] אך יכולים לגרום לחוסר נוחות או כאב בצורה בלתי סדורה.[10] זמן הופעת הרבב משתנה ממקרה למקרה. צבע החוורוורת יכול להיות לבן, אפור, צהוב או בגוון ביניהם.[17] גם גודל הרבב אינו קבוע ומשתנה מאוד.[17] המקרים הנפוצים ביותר הם ברירית הפה, הרירית השפתית ורירית גומות השיניים.[18] למרות זאת, מצב זה יכול להתפתח בכל משטח רירית בחלל הפה.[10] בבחינה קלינית, מרקם וצבע הנגע יכול להיות הומוגני או הטרוגני. ישנם תסמינים מסוימים שמקושרים לסיכון גבוה יותר למחלת הסרטן.

חוורוורת לעיתים נקשרת גם לסרטן הוושט.[19]

גורמים

עריכה

הסיבה המדויקת לחוורוורת איננה ידועה,[3] אך היא כנראה נובעת ממספר גורמים שהמרכזי ביניהם הוא שימוש בטבק.[17] התהליך שגורם להיווצרות הרבב הלבן הוא התעבות של שכבת הקרטין. הופעת הקרטין חריגה כשהוא מורטב על ידי רוק ואור חוזר מפני המשטח בצורה שוויונית.[17] התהליך הזה מסתיר את הצבע הורוד הרגיל של רירית.[3]

טבק

עריכה

לעיסת או עישון טבק הם הגורמים הכי מקושרים להופעת חוורורת,[17] עם יותר מ-80% מהאנשים בעלי רבב לבן אשר יש להם היסטוריה הקשורה בעישון או לעיסת טבק. מעשנים הם בעלי סיכון גדול בהרבה מאשר לא מעשנים לסבול מחוורורת. גודל וכמות הרבבים הלבנים אצל אדם נמצאים בקשר ישיר בהתאם לכמות העישון ולאורך התקופה בה הוא עישן.[20] במרבית המקרים, הפסקת השימוש בטבק גורמת להצטמצמות הנגע או להיעלמותו בתוך טווח הזמן של השנה הראשונה להפסקת השימוש.[3][17]

אלכוהול

עריכה

האפקט הסינרגטי של שימוש באלכוהול במקביל לעישון על התפתחות רבבים לבנים בחלל הפה מוטל בספק. אין הוכחה ברורה שאלכוהול אכן קשור להתפתחות חוורורת, אך נראה כי יש לו השפעה מסוימת.[17] שימוש מופרז במי פה בעלי אחוז אלכוהול גבוה יכול לגרום להתפתחות שכבת פלאק אפורה על רירית הפה, אך נגעים אלו אינם נחשבים לחוורוורת אמיתית.[3]

טראומה

עריכה

סיבה נפוצה נוספת לרבבים לבנים באזור הפה היא טראומה כתוצאה מגירוי או חיכוך המובילה לקרטוזיס. דוגמה לכך היא היווצרות נגעים כתוצאה מגירוי הנגרם מחום של עישון טבק (ולא כתוצאה מחומרים אשר נמצאים בטבק). הסיכוי לשינוי ממאיר דומה לזה שברירית רגילה. טראומה מכנית, הנגרמת על ידי גורם חד עלולה לגרום להופעת רבבים לבנים הדומים מאוד לחוורורת. למרות זאת, רבבים לבנים אלו הם תוצר של תגובת היפרקרטוזיס נורמלית ויעברו ברגע שהגורם לבעיה ייעלם.[3]

פתופיזיולוגיה

עריכה

גנים המדכאים גידולים הם גנים המעורבים ברגולציה של תאים רגילים ובמותם המתוכנן.[17] אחד מהגנים המחקרים ביותר מבין גנים אלו הוא גן בשם פי-53, אשר נמצא על הזרוע הקצרה של כרומוזום 17. מוטציה של גן זה עלולה לפגוע בתפקודו הרגולטורי ולהוביל לגדילה תאית חסרת תקנה.[17] מוטציות בגן פי-53 נמצאו בתאים מאזורים הנגועים בחוורורת, בעיקר אצל נבדקים בעלי דיספלזיה ואצל נבדקים בעלי הרגלי שתייה חריפה ועישון כבדים.[17]

אבחנה

עריכה

הגדרה

עריכה

הגדרה מוסכמת לאבחנה של חוורוורת השתנתה במהלך הזמן וגם כיום זהו נושא שנתון לדיון.[18] ייתכן שההגדרה תשתנה בעתיד לאור ידע חדש שיתגלה. בשנת 1984 כנס בינלאומי בנושא הסכים על ההגדרה הבאה: "רבב בגוון לבן, אשר לא יכול להיות מאובחן קלינית או פתולוגית כמחלה אחרת ושאינו קשור לגורם פיזי או כימי מלבד טבק".[17] הגדרה זאת גרמה לבלבול ובעיות ביישומה. בשנת 1994 התכנסה ועידה בינלאומית נוספת, בה נטען כי אף על פי שטבק הוא גורם סביר להתפתחות חוורורת, ישנם רבבים לבנים אשר קשורים ישירות לשימוש מקומי בטבק וכהוכחה לכך עם הפסקת העישון הם נעלמים. כלומר, הרבבים האלו אינם נגרמים מחומרים מסרטנים בסיגריות אלא מהגירוי שבשימוש בטבק ועל כן המינוח שייצג את התופעה הזאת בצורה האטיולוגית הנכונה ביותר הוא קרטוזיס המעשנים. לפיכך, הועידה הבינלאומית השנייה שינתה את הגדרת החוורורת: "נגע לבן של רירית אוראלית אשר לא יכולה להיות מאובחנת כשום סוג אחר של נגע".

על פי ארגון הבריאות העולמי ההגדרה העדכנית לחוורוורת היא: "שכבות פלאק לבנות בעלות סיכון נתון לוויכוח ולאחר שנפסלו מחלות אחרות אשר לא נושאות סיכון מוגבר לסרטן".[21]

ישנם קלינאים רבים אשר נמנעים משימוש במושג חוורורת מכיוון שסביב מושג זה ישנן מחלוקות רבות ואי-סדר.[18]

הופעות היסטולוגיות

עריכה
 
רבב לבן על הלשון שנמצאה בו דיספלזיה חמורה לאחר ביופסיה

ביופסיה של הרקמות לרוב משמשת כדי לפסול גורמים אחרים לרבבים לבנים וכן לאפשר בחינה היסטולוגית מפורטת כדי לדרג נוכחות דיספלזיה אפיתלית. בדיקה זאת משמשת סמן לפוטנציאל ממאיר של הנגע ועוזרת לקבוע את תכיפות בדיקות הבקרה על הנגע. האזורים של החוורוורת אשר מתועדפים לבדיקת ביופסיה הם האזורים ההטרוגניים אשר מאופיינים בהתקשחות ואדמומיות. אזורים אלו נמצאים בסבירות גבוהה יותר להראות סימנים של דיספלזיה מאשר אזורים לבנים והומגניים בנגע.

אבחנה מפרידה

עריכה

ישנם מצבים רפואיים רבים עם נגע לבן ברירית הפה, אך לרוב הרבבים הלבנים באזור הפה אין סיבה ידועה וברורה.[22] רבבים כאלו נקראים חוורוורת רק לאחר שאפשרויות סבירות אחרות נשללות. ישנם תתי-סוגים שונים של חוורורת, אשר מתוארים ומאובחנים על פי ההופעה הקלינית של הנגע.

כמעט כל הרבבים באזור הפה הם כתוצאה של קרטוזיס. מסיבה זאת רבבים לבנים באזור הפה לרוב נקראים באופ כללי קרטוזאס, אף על פי שרק מיעוט מתוכם אינם קשורים להיפרקטוזיס, נקרוזיס אפיתלית או אולקרציה אשר נגרמת מכוויה כימית. בקרטוזיס, שכבת הקרטין המעובה סופחת מים מהרוק בפה ומופיעה כלבנה בהשוואה לרירית רגילה. רירית רגילה מאופיינת בצבע אדום-ורוד.

קשה מאוד להסיר חוורוורת מהרירית, להבדיל מרבבים לבנים כמו קנדידיאזיס ממבראנית למחצה אשר ניתנים להסרה ותחתיהם ניתן לחשוף את פני השטחים המדממים שמתחתיהם. הצבע הלבן אשר ניתן לראות בלויקודימה נעלם כאשר הרירית נמתחת. קרטוזיס חיכוכי לרוב יופיע בסמוך למשטח חד כמו שן שבורה וייעלם לאחר הוצאת הגורם הפוגע.

יש הטוענים כי ניתן לקבוע חוק כללי, אם נגע אינו נעלם לאחר שבועיים מהופעתו, יש לבצע ביופסיה לנגע.[23]

רבבים לבנים התפתחותיים לרוב נמצאים מהלידה או ניתנים לאבחנה בשלב מוקדם בחיים, בעוד חוורוורת מופיעה לרוב אצל אנשים בוגרים ומבוגרים. גורמים נוספים לרבבים לבנים לרוב דורשים בחינה פתולוגית של דגימת ביופסיה כדי לאבחן אותם בוודאות בצורה נפרדת מחוורורת.

טיפול

עריכה

בחינה שיטתית מצאה כי אין שום טיפול מצוי לחוורוורת שהוכח כיעיל במניעת שינוי ממאיר. חלק מהטיפולים יכולים להוביל להחלמת החוורורת, אך לא מונעים את חזרת הנגע או שינוי ממאיר. ללא קשר לטיפול שבשימוש, אבחנה של חוורוורת כמעט תמיד מובילה להמלצה על הפסקת צריכת גורמים אפשריים למחלה, כמו עישון טבק ושתיית אלכוהול.[23] בנוסף, נדרשת בחינה חוזרת תקופתית לאורך טווח זמן ארוך כדי לגלות כל שינוי ממאיר מוקדם ככל האפשר.[23]

טיפול ניתוחי

עריכה

קלינאים רבים בוחרים באופציית הסרת הנגע בניתוח כאפשרות הראשונה. למרות זאת, יעילות ההליך הניתוחי אינה ברורה לאור מחסור בהוכחות זמינות ליעילות ההליך.[11] הליך זה יכול להתבצע על ידי ניתוח בעזרת סקלפל, לייזרים, טיפול בקור ועוד.[23] בדרך כלל אם ביופסיה מראה דיספלזיה, הופכת הבחירה בניתוח לברורה יותר. לעיתים רבבים לבנים הם גדולים מדי להסרה מוחלטת ובמקום זה מנטרים אותם. אפילו אם הנגע מוסר לחלוטין, בדיקות תכופות עדיין מבוצעות מכיוון שחוורוורת יכולה לחזור, במיוחד אם גורמים אפשריים לחוורוורת כמו עישון אינם מופסקים.

טיפול תרופתי

עריכה

תרופות רבות נוסו ונלמדו במטרה לטפל בחוורורת, ביניהן טיפול קרוטינואידים, רטינואידים, קריוטוקסינים, תרופות אנטי דלקתיות ועוד, אך אף תרופה לא הוכחה כמונעת שינוי ממאיר באזור החוורורת.[11] מחקרים נוספים נעשו במטרה לבדוק את השפעותיהם של ויטמינים, אנטי אוקסידנטים וחלבונים מעכבי גדילה תאית על התפתחות ושינוי החוורורת.[10]

פרוגנוזה

עריכה

קצב השינוי הממאיר השנתי של חוורוורת עובר את 1% רק לעיתים נדירות, כלומר מרבית נגעי החוורוורת באזור הפה יישארו שפירים. מספר גורמים קליניים והיסטופתולוגיים מקושרים בדרגות שונות לסיכוי לשינוי ממאיר, על אף שישנם מקורות אחרים הטוענים כי אין הסכמה כללית ומוכחת על גורמים שיכולים לחזות שינוי ממאיר. בנוסף, ישנם קשיים מסוימים לחזות האם אזור נגוע בחוורוורת ייעלם, יתכווץ או יישאר יציב.[24]

  • נוכחות וחומרה של דיספלזיה. על אף שחומרת הדיספלזיה הוכחה כגורם משמעותי כדי לחזות שינוי ממאיר, רבים מתנגדים לתחזיות האלה בעקבות ערך החיזוי הנמוך שנובע מחוסר אובייקטיביות של מדרג הדיספלזיה.[25][25][26] אף על פי ש10% מנגעי החוורוורת מראים דיספלזיה בבדיקת ביופסיה, עד 18% מהנגעים בפה עוברים שינוי ממאיר ללא נוכחות דיספלזיה.[27]
  • חוורוורת הממוקמת על רצפת הפה, על החלק האחורי והחיצוני של הלשון ועל האזור מאחורי שן הבינה מראה סיכוי גבוה יותר להפוך לנגע ממאיר, בעוד שרבבים לבנים באזורים כמו המשטח העליון של הלשון והחך הקשה לא מראים סיכון משמעותי.[28] על אף ההכרה באזורים בעלי הסיכון הגבוה, סטטיסטית, חוורוורת יותר נפוצה ברירית הפה, ברירית גומות השיניים וברירית השפה התחתונה. חוורוורת של רצפת הפה והלשון מהווה למעלה מ-90% מהחוורורות בהן יש דיספלזיה או תאים סרטניים בדיקת ביופסיה.
  • לנגעים אדומים ולנגעים לבנים המעורבים בנגעים אדומים יש סיכוי גבוה יותר לשינוי ממאיר מאשר לנגעים לבנים הומוגניים.[7]
  • אף על פי שעישון מגביר את הסיכוי לשינוי ממאיר, עישון גם גורם לרבבים לבנים שאין בהם דיספלזיה. המשמעות של כך, היא שרבבים לבנים אצל לא מעשנים הם בעלי סיכון גבוה יותר להיות נגעי חוורוורת (הם גם נדירים יותר אצל לא מעשנים).
  • אנשים מבוגרים יותר בעלי רבבים לבנים הם בקבוצת סיכון לחוורורת.[28]
  • רבבים גדולים יותר הם בעלי סיכון גבוה יותר להפוך לנגעים שפירים.[28]
  • רבבים לבנים שקיימים תקופה ארוכה הם בעלי סיכון גבוה יותר להפוך לשפירים.[28]
  • אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן באזור הפה נמצאים בסיכון גבוה יותר.[28]
  • זיהום קנדידה בנוכחות דיספלזיה מהווה סיכון קצת יותר מוגבר.[28]
  • שינוי בהופעת הרבב הלבן, מלבד שינוי בצבעו, מהווה סיכון מוגבר.[28]
  • אל עף שבאופן כללי סרטן באזור חלל הפה יותר נפוץ בקרב גברים, נשים עם רבבים לבנים נמצאות בסיכון גבוה יותר מגברים.[28]

אפידמיולוגיה

עריכה

הופעת חוורוורת ואבחונה באזור הפה משתנה ברחבי העולם, אבל באופן כללי אין מדובר במצב נדיר. ההשערות על פי דיווחים נעות בין פחות מ-1% ועד למעל 5% באוכלוסייה הכללית. חוורוורת היא הנגע הקדם-ממאיר הנפוץ ביותר המתרחש בפה.[24] חוורוורת נפוצה יותר אצל גברים בגיל המעבר ואצל גברים זקנים. התופעה שכיחה יותר ככל שהגיל מבוגר יותר. באזורים בעולם בהם שימוש בטבק ללא עשן הוא נפוץ, קיימת שכיחות גבוהה יותר. באזור המזרח התיכון, שכיחות החוורוורת היא פחות מאחוז בודד.[29]

אטימולוגיה

עריכה

משמעות המילה ליוקופלקיה (חוורוורת) היא רבב לבן ומקורה במילים היווניות λευκός- "לבן" ו-πλάξ- "משטח".[30]

היסטוריה

עריכה

המושג ליוקופלקיה נטבע על ידי קארל פרייר וון רוקיטנסקי בשנת 1861, אשר השתמש בו כדי להתייחס לנגעים לבנים בדרכי השתן.[16] בשנת 1877 שווימר השתמש לראשונה במושג כדי לתאר נגע לבן באזור הפה.[18] מאז, המילה ליוקופלקיה שולבה לשמות של עוד מספר נגעים אוראליים. בשנת 1930 הוכח מחקרית כי ניתן לגרום לחוורוורת אצל ארנבונים אשר נחשפו לעשן טבק למשך 3 דקות כל יום.[31] על פי מקור משנת 1961, חוורוורת יכולה להתרחש על מספר רב של ריריות בגוף כולל דרכי השתן, ברקטום, בנרתיק, ברחם, בקנה הנשימה, בעור התוף ועוד.[16]

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Waldron, C. A., & Shafer, W. G. (1975). Leukoplakia revisited. A clinicopathologic study 3256 oral leukoplakias. Cancer, 36(4), 1386-1392
  • Jr, S. S., Gorsky, M., & Ms, F. L. D. (1984). Oral leukoplakia and malignant transformation. A follow‐up study of 257 patients. Cancer, 53(3), 563-568
  • Lodi, G., Sardella, A., Bez, C., Demarosi, F., & Carrassi, A. (2006). Interventions for treating oral leukoplakia. Cochrane database of systematic reviews, (4)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חוורוורת בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Alessandro Villa, Sook Bin Woo, Leukoplakia—A Diagnostic and Management Algorithm, Journal of Oral and Maxillofacial Surgery 75, 2017-04-01, עמ' 723–734 doi: 10.1016/j.joms.2016.10.012
  2. ^ Crispian Scully, Stephen Porter, Swellings and red, white, and pigmented lesions, BMJ 321, 2000-07-22, עמ' 225–228 doi: 10.1136/bmj.321.7255.225
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Brad W. Neville DDS, Douglas D. Damm DDS, Carl M. Allen, DDS MSD, Angela C. Chi DMD, Oral and Maxillofacial Pathology, Elsevier Health Sciences, 2015-05-13. (באנגלית)
  4. ^ Alan J. Wein, Louis R. Kavoussi, Andrew C. Novick, Alan W. Partin, Campbell-Walsh Urology: Expert Consult Premium Edition: Enhanced Online Features and Print, 4-Volume Set, Elsevier Health Sciences, 2011-08-25. (באנגלית)
  5. ^ Gaspar Banfalvi, Homeostasis - Tumor - Metastasis, Springer Science & Business Media, 2013-10-16. (באנגלית)
  6. ^ Elizabeth A. Montgomery, Lysandra Voltaggio, Biopsy Interpretation of the Gastrointestinal Tract Mucosa: Volume 1: Non-Neoplastic, Lippincott Williams & Wilkins, 2012-01-05. (באנגלית)
  7. ^ 1 2 3 {{{מחבר}}}, Oral and maxillofacial medicine: The basis of diagnosis and treatment, Oral Surgery 1, 2008-11, עמ' 236–237 doi: 10.1111/j.1752-248x.2008.00045.x
  8. ^ {{{מחבר}}}, Ugeskrift for Laeger, Copenhagen, JAMA 188, 1964-04-06, עמ' 257 doi: 10.1001/jama.1964.03060270159086
  9. ^ Aykut Buğra Sentürk, Musa Ekici, Ibrahim Tayfun Sahiner, Tuncay Tas, Relationship between lower urinary tract symptoms and inguinal hernia, Archivio Italiano di Urologia e Andrologia 88, 2016-12-30, עמ' 262 doi: 10.4081/aiua.2016.4.262
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 M A O Lewis, Burket’s Oral Medicine. Diagnosis and Treatment, 10th edn, Journal of Orthodontics 30, 2003-12, עמ' 346–346 doi: 10.1093/ortho/30.4.346
  11. ^ 1 2 3 4 5 Giovanni Lodi, Roberto Franchini, Saman Warnakulasuriya, Elena Maria Varoni, Interventions for treating oral leukoplakia to prevent oral cancer, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2016-07-29 doi: 10.1002/14651858.cd001829.pub4
  12. ^ M.N. Pemberton, E.D. Theaker, P. Sloan, Nicorandil and oral ulceration, Oral Surgery, Oral Medicine, Oral Pathology, Oral Radiology, and Endodontology 92, 2001-07, עמ' 2 doi: 10.1067/moe.2001.116259
  13. ^ Jean M. Bruch, Nathaniel Simon Treister, Clinical Oral Medicine and Pathology, 2010 doi: 10.1007/978-1-60327-520-0
  14. ^ BRAD W. NEVILLE, DOUGLAS D. DAMM, CARL M. ALLEN, JERRY E. BOUQUOT, Oral and Maxillofacial Pathology, Elsevier, 2009, עמ' ix–x
  15. ^ Keith J. Kaplan, Pathology of the Esophagus: An Atlas and Textbook by Dr. Kaiyo Takubo, The American Journal of Surgical Pathology 33, 2009-06, עמ' 961 doi: 10.1097/pas.0b013e318194271e
  16. ^ 1 2 3 Leukoplakia of the Bladder, Medscape
  17. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Peter A. Brennan, Soames’ and Southam's Oral Pathology (2018, 5th Edition). Edited by: RobinsonMHunterKPembertonMSloanP ed. Published by Oxford University Press, UK, Journal of Oral Pathology & Medicine 47, 2018-09-27, עמ' 991–991 doi: 10.1111/jop.12778
  18. ^ 1 2 3 4 Takuji Tanaka, Mayu Tanaka, Takahiro Tanaka, Oral Carcinogenesis and Oral Cancer Chemoprevention: A Review, Pathology Research International 2011, 2011-05-22, עמ' 1–10 doi: 10.4061/2011/431246
  19. ^ Bill D James, Tim G Berger, Dirk M Elston, Andrews' Diseases of the Skin, Elsevier, 2011, עמ' vii
  20. ^ P. G. Arduino, J. Bagan, A. K. El‐Naggar, M. Carrozzo, Urban legends series: oral leukoplakia, Oral Diseases 19, 2013, עמ' 642–659 doi: 10.1111/odi.12065
  21. ^ S. Warnakulasuriya, Newell W. Johnson, I. Van Der Waal, Nomenclature and classification of potentially malignant disorders of the oral mucosa, Journal of Oral Pathology & Medicine 36, 2007, עמ' 575–580 doi: 10.1111/j.1600-0714.2007.00582.x
  22. ^ A. R. Berry, General surgical operations. 3rd ed R. M. Kirk (ed). 283×230 mm. Pp 879. Illustrated. 1994. Edinburgh: Churchill Livingstone. £69.50, British Journal of Surgery 82, 1995-03, עמ' 428–428 doi: 10.1002/bjs.1800820365
  23. ^ 1 2 3 4 Huber, Michaell A., Physical Evaluation in Dental Practice., John Wiley & Sons, 2009
  24. ^ 1 2 L. Feller, J. Lemmer, Oral Leukoplakia as It Relates to HPV Infection: A Review, International Journal of Dentistry 2012, 2012, עמ' 1–7 doi: 10.1155/2012/540561
  25. ^ 1 2 Stijn Fleskens, Piet Slootweg, Grading systems in head and neck dysplasia: their prognostic value, weaknesses and utility, Head & Neck Oncology 1, 2009-05-11, עמ' 11 doi: 10.1186/1758-3284-1-11
  26. ^ Adel K. El-Naggar, John K.C. Chan, Takashi Takata, Jennifer R. Grandis, The fourth edition of the head and neck World Health Organization blue book: editors' perspectives, Human Pathology 66, 2017-08, עמ' 10–12 doi: 10.1016/j.humpath.2017.05.014
  27. ^ Lewei Zhang, Catherine F. Poh, Michele Williams, Denise M. Laronde, Loss of Heterozygosity (LOH) Profiles—Validated Risk Predictors for Progression to Oral Cancer, Cancer Prevention Research 5, 2012-09-01, עמ' 1081–1089 doi: 10.1158/1940-6207.CAPR-12-0173
  28. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 T. Pietila, Clinical problem solving in dentistry, 3rd edn. (2010), The European Journal of Orthodontics 32, 2010-10-05, עמ' 753–754 doi: 10.1093/ejo/cjq092
  29. ^ Y. Hassona, C. Scully, A. Almangush, Z. Baqain, Oral Potentially Malignant Disorders among Dental Patients: a Pilot Study in Jordan, Asian Pacific Journal of Cancer Prevention 15, 2015-01-06, עמ' 10427–10431 doi: 10.7314/apjcp.2014.15.23.10427
  30. ^ Paul Maas, A Greek-English Lexicon, compiled by H. G. Liddell and Robert Scott. A New Edition revised and augmented throughout by Henry Stuart Jones with the assistance of Roderick McKenzie and with the cooperation of many scholars. Part V: θησσυροποιέω—κώψ. Part VI: λ—οΙ. Oxford: Clarendon Press, 1930, 1932. Each part 10s. 6d., The Journal of Hellenic Studies 52, 1932, עמ' 150–152 doi: 10.2307/627226
  31. ^ Michael Eriksen, Judith Mackay, and Hana Ross. 2012. The Tobacco Atlas, 4th ed. Atlanta, GA: World Lung Foundation. Downloadable pdf, available at http://tobaccoatlas.org/., World Medical & Health Policy 5, 2013-09, עמ' 274–275 doi: 10.1002/wmh3.49
  ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "חוורוורת".

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חוורוורת&oldid=39448171"