חומת המכס של ברלין

חומה לשעבר בברלין

חומת המכס של ברליןגרמנית: Berliner Zoll- und Akzisemauer, מילולית – חומת המכס והבלו של ברלין)[1] הייתה חומה טבעתית סביב העיר ההיסטורית ברלין בין השנים 1737 ל-1860. לחומה לא היה תפקיד של הגנה אך היא שימשה כדי להקל על גביית מיסים על יבוא ויצוא של סחורות (מכסים) שהיו ההכנסה העיקרית של ערים רבות באותה תקופה.

חומת המכס של ברלין
Berliner Zoll- und Akzisemauer
אנדרטת קיר עשויה מאבנים שנחפרו בחפירות ארכאולוגיות
אנדרטת קיר עשויה מאבנים שנחפרו בחפירות ארכאולוגיות
מידע כללי
סוג חומות עיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1737
תאריך פתיחה רשמי 1737 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק העשור הראשון של המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 52°31′42″N 13°22′48″E / 52.528468°N 13.379933°E / 52.528468; 13.379933
(למפת ברלין רגילה)
 
חומת המכס של ברלין
חומת המכס של ברלין

חומת המכס של ברלין בסביבות 1855
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

החומה הוקמה לאחר הריסת מבצר ברלין הישן ב-1734. חומותיו החלו להתפורר ותפקודו הצבאי היה מוטל בספק. פרידריך וילהלם הראשון, מלך פרוסיה, הורה על בניית מבנים ברחבי העיר שהושלמו ב-1737. גדר הטבעת החדשה כללה את "קו הפליזאדה" (Palisade, חומת עץ) הצפוני שנבנה ב-1705. מיקומו של המחסן העתיק ביותר נזכר היום בשם הרחוב "Linienstraße" (רחוב קו). חלקים מעטים מקיר המכס המקורי נבנו מאבן.

בחומת המכס המקורית היו 14 שערי עיר שנקראו ברובם על שם העיר שאליה הובילה הדרך. נהר השפרה נחסם בשערי מכס שנקראו "אוברבאום" (קורה עליונה) ו"אונטרבאום" (קורה תחתונה) על שם גזעי העצים הכבדים, המכוסים בקוצים מתכתיים, ששימשו לחסימת הנהר בלילה כדי למנוע הברחה. החומה החדשה הקיפה את ברלין ופרווריה, וגם שטחים כפריים במזרח ובדרום.

עם צמיחתה של ברלין, השטחים המגודרים והשערים הוזזו לפי הנסיבות במהלך העשורים הבאים. בין השנים 1786 ל-1802 הוחלפו משטחי העץ בקירות אבן בגובה 4 מטרים. שערים שונים נבנו מחדש בסגנון מרשים, למשל שער ברנדנבורג. באמצע המאה ה-19 נוספו שערים נוספים כדי לעמוד בדרישות התחבורה המוגברות. למשל שער חדש (1832), שער אנהאלט (1839/1840), שער קפניק (1842) ושער המים (1848).

אמצע המאה התאפיינה בקווי רכבת חדשים שהסתיימו בתחנות שנבנו מול החומה, בדרך כלל ליד אחד משעריה. כך היה עם תחנת פוטסדאם (1841), תחנת אנהאלט (1842), תחנת שטטין (ברלין נורדבאנהוף, 1842) ותחנת המבורג (1846). רק תחנת פרנקפורט במזרח ברלין (1842) נבנתה בגבולות חומת הטבעת. קו רכבת מקושר (Berliner Verbindungsbahn) עבור סחורות ותחבורה צבאית נבנה בשנת 1851 בין תחנות הטרמינל והפך את ברלין למרכז תחבורה עבור פרוסיה ואיחוד המכס הגרמני.

עם עלייתה של ברלין נבנו פרברים חדשים מחוץ לחומת המכס, שהפכו יותר ויותר למכשול להמשך התפתחותה של העיר. בשנת 1860 הוסרה חומת המכס וב-1 בינואר 1861 אוחדה ברלין עם פרבריה וכך הוכפלה אוכלוסיית העיר. הרוב מבין שאר הקירות נהרסו בין השנים 1867–1870. רק שער ברנדנבורג נשאר היום.

החומות הישנות סולקו והעיר התפתחה במהירות. מספר תושביה כמעט הוכפל בעשור הבא. קו הרכבת המקשרת (בדרום ובמערב) הוחלף במסילת הקו המעגלית בשנת 1871, ומסילת הרכבת הקיימת שימשה קווי קרוניות סוסים. תוואי הקווים הדרומיים שימש את קו המטרו החשמלי הראשון בשנת 1900, שהוא כיום U1 (ברלין U-Bahn). תחנות המטרו שער שלזיה (Schlesisches Tor), שער קוטבוס (Kottbusser Tor), שער האלה (Hallesches Tor) ושער שטראלאו לשעבר (Stralauer Tor) הם תזכורת למורשת החומה. הרחובות הבאים עוקבים אחר התוואי המקורי של חומת המכס: שטרזמן-שטראסה (Stresemannstraße, לשעבר Königgrätzer Straße על שם קרב קניגרץ), מארשלבסקישטראסה (Marchlewskistraße), פרידנשטראסה (Friedenstraße), שדרת פרנצלאואר ברג, חלק מדרך פרנצלאואר (Prenzlauer Allee), טורשטראסה (Torstraße), הנוברשה-שטראסה (Hannoversche Straße), דרך בית החולים שאריטה, חלק מריינהרדט שטראסה (Reinhardtstraße), ואברט שטראסה (Ebertstraße).

שערים

עריכה

שמונה עשר שערי העיר ושני שערי הנהר עדיין נראים על המפה. שמותיהם ניתנו לכיכרות ולרחובות. בכיוון השעון, אלה הם:

לקריאה נוספת

עריכה
  • Zschocke, Helmut (2007). Die Berliner Akzisemauer – Die vorletzte Mauer der Stadt (בגרמנית). Berlin: Berlin Story Verlag. ISBN 978-3-929829-76-1.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חומת המכס של ברלין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ the German term had been originally "Akzisemauer" / excise wall but with the fading knowledge of the term "excise" most references incorporate "Zoll" / Customs to flag the function