חומת המכס של ברלין

חומת המכס של ברלין (בגרמנית: Berliner Zoll- und Akzisemauer, מילולית – חומת המכס והבלו של ברלין) הייתה חומה טבעתית סביב העיר ההיסטורית ברלין בין השנים 1737 ל-1860. לחומה לא היה תפקיד של הגנה אך היא שימשה כדי להקל על גביית מיסים על יבוא ויצוא של סחורות (מכסים) שהיו ההכנסה העיקרית של ערים רבות באותה תקופה.

חומת המכס של ברלין
Berliner Zoll- und Akzisemauer

אנדרטת קיר עשויה מאבנים שנחפרו בחפירות ארכאולוגיות
מידע כללי
סוג	חומות עיר
מיקום	ברלין
מדינה	ממלכת פרוסיה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1737
תאריך פתיחה רשמי	1737
תאריך פירוק	העשור הראשון של המאה ה־20
קואורדינטות	52°31′42″N 13°22′48″E
(למפת ברלין מוגדלת)   חומת המכס של ברלין (למפת ברלין רגילה)   חומת המכס של ברלין חומת המכס של ברלין בסביבות 1855

היסטוריה

החומה הוקמה לאחר הריסת מבצר ברלין הישן ב-1734. חומותיו החלו להתפורר ותפקודו הצבאי היה מוטל בספק. פרידריך וילהלם הראשון, מלך פרוסיה, הורה על בניית מבנים ברחבי העיר שהושלמו ב-1737. גדר הטבעת החדשה כללה את "קו הפליזאדה" (Palisade, חומת עץ) הצפוני שנבנה ב-1705. מיקומו של המחסן העתיק ביותר נזכר היום בשם הרחוב "Linienstraße" (רחוב קו). חלקים מעטים מקיר המכס המקורי נבנו מאבן.

בחומת המכס המקורית היו 14 שערי עיר שנקראו ברובם על שם העיר שאליה הובילה הדרך. נהר השפרה נחסם בשערי מכס שנקראו "אוברבאום" (קורה עליונה) ו"אונטרבאום" (קורה תחתונה) על שם גזעי העצים הכבדים, המכוסים בקוצים מתכתיים, ששימשו לחסימת הנהר בלילה כדי למנוע הברחה. החומה החדשה הקיפה את ברלין ופרווריה, וגם שטחים כפריים במזרח ובדרום.

עם צמיחתה של ברלין, השטחים המגודרים והשערים הוזזו לפי הנסיבות במהלך העשורים הבאים. בין השנים 1786 ל-1802 הוחלפו משטחי העץ בקירות אבן בגובה 4 מטרים. שערים שונים נבנו מחדש בסגנון מרשים, למשל שער ברנדנבורג. באמצע המאה ה-19 נוספו שערים נוספים כדי לעמוד בדרישות התחבורה המוגברות. למשל שער חדש (1832), שער אנהאלט (1839/1840), שער קפניק (1842) ושער המים (1848).

אמצע המאה התאפיינה בקווי רכבת חדשים שהסתיימו בתחנות שנבנו מול החומה, בדרך כלל ליד אחד משעריה. כך היה עם תחנת פוטסדאם (1841), תחנת אנהאלט (1842), תחנת שטטין (ברלין נורדבאנהוף, 1842) ותחנת המבורג (1846). רק תחנת פרנקפורט במזרח ברלין (1842) נבנתה בגבולות חומת הטבעת. קו רכבת מקושר (Berliner Verbindungsbahn) עבור סחורות ותחבורה צבאית נבנה בשנת 1851 בין תחנות הטרמינל והפך את ברלין למרכז תחבורה עבור פרוסיה ואיחוד המכס הגרמני.

עם עלייתה של ברלין נבנו פרברים חדשים מחוץ לחומת המכס, שהפכו יותר ויותר למכשול להמשך התפתחותה של העיר. בשנת 1860 הוסרה חומת המכס וב-1 בינואר 1861 אוחדה ברלין עם פרבריה וכך הוכפלה אוכלוסיית העיר. הרוב מבין שאר הקירות נהרסו בין השנים 1867–1870. רק שער ברנדנבורג נשאר היום.

החומות הישנות סולקו והעיר התפתחה במהירות. מספר תושביה כמעט הוכפל בעשור הבא. קו הרכבת המקשרת (בדרום ובמערב) הוחלף במסילת הקו המעגלית בשנת 1871, ומסילת הרכבת הקיימת שימשה קווי קרוניות סוסים. תוואי הקווים הדרומיים שימש את קו המטרו החשמלי הראשון בשנת 1900, שהוא כיום U1 (ברלין U-Bahn). תחנות המטרו שער שלזיה (Schlesisches Tor), שער קוטבוס (Kottbusser Tor), שער האלה (Hallesches Tor) ושער שטראלאו לשעבר (Stralauer Tor) הם תזכורת למורשת החומה. הרחובות הבאים עוקבים אחר התוואי המקורי של חומת המכס: שטרזמן-שטראסה (Stresemannstraße, לשעבר Königgrätzer Straße על שם קרב קניגרץ), מארשלבסקישטראסה (Marchlewskistraße), פרידנשטראסה (Friedenstraße), שדרת פרנצלאואר ברג, חלק מדרך פרנצלאואר (Prenzlauer Allee), טורשטראסה (Torstraße), הנוברשה-שטראסה (Hannoversche Straße), דרך בית החולים שאריטה, חלק מריינהרדט שטראסה (Reinhardtstraße), ואברט שטראסה (Ebertstraße).

שערים

שמונה עשר שערי העיר ושני שערי הנהר עדיין נראים על המפה. שמותיהם ניתנו לכיכרות ולרחובות. בכיוון השעון, אלה הם:

• שער ברנדנבורג (Brandenburger Tor בפאריזר פלאץ / אונטר דן לינדן) – שער העיר היחיד שנותר.
• אונטרבאום (Unterbaum, ליד אונטרבאומשטראסה, Unterbaumstraße).
• שער חדש (Neues Tor, ב-Platz vor dem Neuen Tor, עיצוב של קארל פרידריך שינקל).
• שער אורניינבורג (Oranienburger Tor, בטורשטראסה (Torstraße) / פרידריכשטראסה) – השער המקורי נמכר לגרוס בניץ (Groß Behnitz)
• שער המבורג (Hamburger Tor בטורשטראסה (Torstraße, רחוב השער) / רחוב המבורג הקטן, Kleine Hamburger Straße).
• שער רוזנטל (Rosenthaler Tor) בטורשטראסה (Torstraße) / רוזנטלרשטראסה (Rosenthaler Straße) ליד כיכר רוזנטל, (Rosenthaler Platz).
• שער שנהאוזן (Schönhauser Tor) בטורשטראסה (Torstraße, רחוב השער) / שדרות שנהאוזר).
• שער פרנצלאו בטורשטראסה / רחוב פרנצלאואר (Prenzlauer Allee).
• שער ברנאו (Bernauer Tor) מאז 1809 – קוניגסטור (רחוב המלכים), בגרייפסוואלדר שטראסה (Greifswalder Straße) / אם פרידריכסהיין)
• שער לנדסברג (Landsberger Tor) ברחוב לנדסברגר (Landsberger Allee) / פרידנשטראסה (Friedenstraße).
• שער פרנקפורט (Frankfurter Tor), ממערב למיקום הנוכחי ליד תחנת הרכבת התחתית של ברלין וברוויזה(U-Bahnhof Weberwiese).
• שער סטרלאו (Stralauer Tor) שנקרא קודם מילנטור (Mühlentor) בווארשאואר שטראסה (Warschauer Straße / Stralauer Allee / Mühlenstraße).
• גשר אוברבאום (Oberbaumbrücke).
• שער שלזיה (Schlesisches Tor), קודם שער הוונדים (Wendentor) ברחוב שקאליצר פינת שלזישה (Skalitzer Straße / Schlesische Straße am U-Bahnhof Schlesisches Tor).
• שער קופניק (Kopenicker Tor) בכיכר לאוזיץ (Lausitzer Platz).
• שער קוטבוס (Kottbusser Tor) בשקאליצר שטראסה פינת קוטבוס (Skalitzer Straße / Kottbusser Straße) ליד תחנת הרכבת התחתית של ברלין U-Bahnhof Kottbusser Tor.
• שער המים (Wassertor) בוואסרטורפלאץ (Wassertorplatz): נקודת החצייה של תעלת לואיזנשטט החדשה.
• שער האלה (Hallesches Tor) בהאלשסאופר (Hallesches Ufer / Mehringplatz) ליד תחנת הרכבת התחתית של ברלין U-Bahnhof Hallesches Tor. לאחר פירוק השער המקורי תכנן היינריך שטראק שני מבנים בשנים 1876–1879. המבנים התאומים נהרסו במלחמת העולם השנייה.
• שער אנהלט (Anhalter Tor) בשטרזמנשטראסה (Stresemannstraße /Anhalter Straße) ליד תחנת הרכבת העילית של ברלין אנהאלטר באנהוף בעיצוב קארל פרידריך שינקל.
• שער פוטסדאם (Potsdamer Tor) בכיכר לייפציג (Leipziger Platz) / כיכר פוטסדאם. עיצוב של קארל פרידריך שינקל. ניזוק במלחמת העולם השנייה, נהרס בשנות ה-50.

לקריאה נוספת

• Zschocke, Helmut (2007). Die Berliner Akzisemauer – Die vorletzte Mauer der Stadt (בגרמנית). Berlin: Berlin Story Verlag. ISBN 978-3-929829-76-1.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חומת המכס של ברלין בוויקישיתוף