חוק מכירת רכב משומש

חוק מכירת רכב משומש תשס"ט 2008 הוא חוק הקובע כי כל אדם שקנה רכב משומש זכאי לקבל מידע על הרכב מכל מוסך שבו הרכב תוקן, או מכל מקום שהרכב מבוטח בו. המידע כולל את מרחק שעבר הרכב, את גילו, וכל מידע רלוונטי נוסף. על פי החוק, המוסך או המבטח רשאים לגבות כסף על מנת לספק את המידע הדרוש. החוק נחקק ב-6 בדצמבר 2008.[1]

חוק מכירת רכב משומש
Emblem of Israel.svg
תאריך לועזי 6 בדצמבר 2008
תאריך עברי ט' בכסלו ה'תשס"ט
כנסת הכנסת השבע עשרה
נוסח מלא הנוסח המלא

עיקרי החוקעריכה

שמירת מידע על הרכבעריכה

החוק קובע כי כל מוסך שהרכב תוקן בו ישמור מידע על הרכב במשך שבע שנים מהתיקון האחרון, או מהיום שבו הוא קיבל את המידע. כמו כן, על חברת הביטוח לשמור מידע על כל רכב שביטחה, למשך שבע שנים מהיום שבו יצרה את המידע או מהיום שבו קיבלה אותו.[1]

חובת גילוי נאותעריכה

החוק קובע שכדי לבצע עסקת מכירה של רכב משומש, צריך לחתום על חוזה כתוב בין מוכר הרכב לרוכשו. בנוסף, מוכר הרכב צריך למסור טופס חתום לרוכשו עד למועד חתימת החוזה, שבו מפורטים השם המלא שלו, מספר הזהות שלו ומספר הטלפון שלו. אם הרכב היה רכב תאגיד, צריך לציין גם את סוג התאגיד, את מספרו ואת מספר הטלפון שלו. כמו כן, יש לציין בטופס את מספר הבעלים הקודמים של הרכב. החוק מחייב גם כתיבה של הסכום שישולם בעבור הרכב. על פי החוק, יש לצרף את סיכום הפגיעות שנגרמו לרכב עד למועד מסירת טופס הגילוי, על פי מה שידוע למוכר הרכב. כמו כן, בטופס צריך להיות כתוב מספר הקילומטרים שעבר הרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, מיום רישומו לראשונה ועד למועד מסירת טופס הגילוי. הרוכש צריך לאשר בחתימתו את קבלת טופס הגילוי.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה