חוק שגרירות ארצות הברית בירושלים

חוק שגרירות ארצות הברית בירושלים
Jerusalem Embassy Act of 1995
פרטי החוק
מדינה	ארצות הברית
גוף מחוקק	הקונגרס ה-104 של ארצות הברית
שטחים שעליהם חל החוק	ארצות הברית
תאריך תחולה	8 בנובמבר 1995

חוק שגרירות ארצות הברית בירושלים (באנגלית: Jerusalem Embassy Act of 1995, בתרגום חופשי לעברית: חוק השגרירות בירושלים של 1995) נחקק על ידי הקונגרס של ארצות הברית והפך לחוק, ללא חתימתו של הנשיא ביל קלינטון, ב-8 בנובמבר 1995. בחוק נאמר כי יש להכיר בירושלים כבירת מדינת ישראל, ושגרירות ארצות הברית בישראל תועבר לירושלים לא יאוחר מסוף מאי 1999. עם זאת, החוק אפשר לנשיא לדחות את ביצוע מעבר השגרירות בחצי שנה, והנשיאים קלינטון, בוש ואובמה דחו את המעבר מדי חצי שנה לפי סעיף זה.

הנשיא דונלד טראמפ יישם בסופו של דבר את החוק. ב-14 במאי 2018 הועברה השגרירות האמריקאית לשכונת ארנונה בירושלים.

רקע

לפי תוכנית החלוקה אמורה הייתה ירושלים להיות חלק מאזור בשליטה בינלאומית אולם תוכנית החלוקה לא התממשה ולכן בדצמבר 1949 הכריזה ממשלת ישראל על ירושלים כבירת ישראל, והחלה להעביר את מוסדותיה לעיר. בעת שישראל הכריזה על העברת משרד החוץ לירושלים, בשנת 1952, הביעו ארצות הברית ומדינות אחרות מורת רוח מכך^[1]. בשנת 1970 כתב סטיבן שוובל, היועץ המשפטי של מזכירות המדינה בארצות הברית, חוות דעת לפיה "יש לישראל זכות בעלות עדיפה בשטח שהיה פלשתינה (א"י), לרבות ירושלים כולה, מאשר לירדן או למצרים". שוובל נימק את עמדתו בכך שמעמדה הקודם של ירדן בירושלים נבע מפלישה בלתי חוקית בתוקפנות צבאית, ולעומת זאת ישראל נכנסה לשטח ב-1967 במלחמת מגן^[2]. דברי שוובל צוטטו בפי שגריר ישראל באו"ם ב-1977, כדי להדוף יוזמות אנטי-ישראליות בעצרת הכללית^[3].

בשנת 1981 תמך נשיא ארצות הברית רונלד רייגן בריבונות ישראל בירושלים המאוחדת^[4].

החקיקה

על יוזמי החוק נמנו שני מנהיגי המפלגות בסנאט, הרפובליקני בוב דול והדמוקרטי טום דאשל.

החוק זכה לרוב גדול בשני בתי הקונגרס של ארצות הברית. בבית הנבחרים של ארצות הברית תמכו בו 347 לעומת 37, ובסנאט תמכו בו 93 לעומת 5 סנטורים.

לאחר החקיקה

בעקבות החוק, ירושלים החלה להיות מוזכרת כבירת ישראל במסמכים רשמיים ובאתרי אינטרנט של ממשלת ארצות הברית. עם זאת, השגרירות נותרה בתל אביב. על פי החוק, נשיא ארצות הברית היה רשאי לדחות את ביצוע העברת השגרירות מדי שישה חודשים, וכך נעשה עד 2018 (ראו להלן). דחיית יישום החוק הוסברה על ידי הבית הלבן בכך שהחוק "משבש את סמכויות הנשיא על פי החוקה". הודעת הנשיא על דחיית ההעברה לוותה במשפט: "הממשל שלי נשאר נאמן לתחילת תהליך העברת השגרירות שלנו לירושלים". ב-2003 אישר הקונגרס האמריקאי הצהרה המאיצה בנשיא ארצות הברית ליישם את החוק^[5], אולם הדבר לא שינה את מדיניות הנשיאים.

החלטה דומה של הקונגרס

ביוני 2007, עם ציון 40 שנה למלחמת ששת הימים, קיבל בית הנבחרים של ארצות הברית את החלטה מס' 152, שבה כלולים הסעיפים הבאים:

הקונגרס מברך את אזרחי ישראל לרגל 40 שנה למלחמת ששת הימים, שבה הביסה מדינת ישראל את אויביה, שמטרתם הייתה השמדת המדינה היהודית.

הקונגרס מברך את תושבי ירושלים ותושבי ישראל לרגל 40 שנה לאיחוד העיר ההיסטורית.

הקונגרס משבח את מצרים וירדן, שנלחמו בישראל במלחמת ששת הימים אך לאחר מכן ניחנו בתבונה ואומץ לב ואימצו חזון של שלום ודו-קיום עם ישראל.

הקונגרס משבח את ישראל על אופן ניהול העיר הבלתי-מחולקת של ירושלים ב-40 השנה האחרונות, תוך מתן כבוד לכל הדתות בעיר.

הקונגרס חוזר ומציין את מחויבותו ל"תקנת השגרירות בירושלים" משנת 1995 וקורא לנשיא ארצות הברית ליישמה.

הקונגרס קורא לפלסטינים ולארצות ערב להצטרף למשא ומתן עם ישראל על מנת לפתור את הסכסוך הישראלי-ערבי, כולל מימוש החזון של שתי מדינות דמוקרטיות, ישראלית ופלסטינית, המתקיימות זו בצד זו בשלום ובביטחון.

ההחלטה איננה מחייבת חוקתית.

מימוש החוק

ערכים מורחבים – נאום ירושלים (2017)

ב-6 בדצמבר 2017 הכריז הנשיא דונלד טראמפ על כך שארצות הברית מכירה רשמית בירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל, וכן על התחלת ההכנות להעברת שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים. ב-14 במאי 2018 הועברה השגרירות לשכונת ארנונה בעיר. עם זאת, לאחר כשלושה שבועות חתם טראמפ על דחייה נוספת של יישום החוק למשך חצי שנה, משום שמעון השגריר עדיין לא עבר^[6]. ב-8 במאי 2019 הודיע מזכיר המדינה האמריקאי כי מעון השגריר עבר לירושלים ובכך הושלם יישום "חוק ירושלים"^[7].

הערות שוליים

^ אין ממשלת ישראל משיבה על האיגרת האמריקאית בעניין ירושלים, דבר, 23 ביולי 1952
י. שוכמן, האיגרת האמריקאית, דבר, 1 באוגוסט 1952
^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 166
^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 167
^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 173
^ ‏Section 214 of the Foreign Relations Authorization Act of 2003‏
^ טראמפ חתם על דחיית חוק העברת השגרירות, באתר ישראל היום, 5 ביוני 2018
^ "המשימה הושלמה: המעון של השגריר - בירושלים"

[1] אין ממשלת ישראל משיבה על האיגרת האמריקאית בעניין ירושלים, דבר, 23 ביולי 1952
י. שוכמן, האיגרת האמריקאית, דבר, 1 באוגוסט 1952

[2] "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 166

[3] "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 167

[4] "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 173

[5] ‏Section 214 of the Foreign Relations Authorization Act of 2003‏

[דחייה-6] טראמפ חתם על דחיית חוק העברת השגרירות, באתר ישראל היום, 5 ביוני 2018

[7] "המשימה הושלמה: המעון של השגריר - בירושלים"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]