שכר מינימום בישראל

(הופנה מהדף חוק שכר מינימום)

שכר המינימום בישראל מונהג מכוח "חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987". גם לפני חקיקת החוק היה נוהג של שכר מינימום במסגרת הסכמים קיבוציים.

כלל ציבור העובדים זכאים לתשלום שכר מינימום. קטינים זכאים לשכר מינימום לנוער. אנשים עם מוגבלויות בעלי כושר השתכרות מופחת זכאים לשכר מינימום מותאם.

תעריפיםעריכה

להלן תעריפי שכר מינימום החל מחודש דצמבר 2017[1]:

שכר המינימום לבוגריםעריכה

תעריף שכר מינימום לעובדים בוגרים מגיל 18 ואילך
פירוט סכום
שכר מימים לחודש 5,300 ש"ח
שכר מינימום לשעה מבוסס על 182 שעות בחודש על פי צו ההרחבה מ־1.4.2018 29.12 ש"ח
שכר מינימום ליום עבודה למועסקים 6 ימים בשבוע 212 ש"ח
שכר מינימום ליום לעבודה למועסקים 5 ימים בשבוע 244.62 ש"ח

שכר המינימום לנוערעריכה

תעריף שכר מינימום לנוער
גיל אחוז משכר המינימום המלא שכר חודשי - עד 40 שעות שבועיות שכר שעתי
עד גיל 16 70% 3,710 ש"ח 21.45 ש"ח
עד גיל 17 75% 3,975 ש"ח 22.98 ש"ח
עד גיל 18 83% 4,399 ש"ח 25.43 ש"ח
חניך (*) 60% 3,180 ש"ח 18.38 ש"ח

(*) חניך הוא נער העובד על מנת לרכוש מקצוע על ידי עבודה מעשית מודרכת ועל ידי לימוד בשיעורי מקצוע המאושרים לפי חוק החניכות.

היסטוריהעריכה

ההסתדרות הכללית נקטה בגישה שבחברה דמוקרטית לא ראוי שהמדינה היא זאת שתסדיר את השכר אלא עליו להיקבע כתוצאה ממשא ומתן בין המעביד לעובד דהיינו בין ארגוני העובדים (ההסתדרות עצמה) הממשלה והמעסיקים, ללא התערבות חקיקתית. לפיכך התנגדה ההסתדרות לחוק שכר מינימום ושיעורי שכר מינימום נקבעו בהסכמים לענפים שונים.

סיעת תכלת לבן בהסתדרות, שהייתה מזוהה עם מפלגת הליכוד בשנות השבעים העלתה דעות אופוזיציוניות להנהגת ההסתדרות ובין השאר דרשה חקיקת חוק שכר מינימום.

הנהגת ההסתדרות התנגדה לחקיקת החוק מתוך חשש שהוא יגרום לפיטורים המוניים של עובדים שעליהם היא אמורה להגן כאיגוד מקצועי[2].

בשנת 1972 נחתם לראשונה בישראל הסכם קיבוצי כללי בעניין שכר מינימום, בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ושר העבודה הרחיב את ההסכם בצו הרחבה לכל העובדים בישראל[2]. במשך השנים שלאחר מכן לא פעלה ההסתדרות בעניין, ושכר המינימום נשחק. בתחילת 1987 עמד על 39% מהשכר הממוצע.

באפריל 1987 נחקק "חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987",[3] שהתבסס על עקרונותיו של ההסכם הקיבוצי. בעת חקיקת חוק שכר מינימום, נקבע שיעורו ל-45% מהשכר הממוצע. ההסכם נחתם בין הסתדרות העובדים ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. במהלך השנים שלאחר החתימה על ההסכם, שכר המינימום נשחק כי ההסתדרות לא פעלה לעדכונו, בעקבות עליות מחירים ועיקור תוספת יוקר והעובדים נפגעו כלכלית[2].

באפריל 1997 הועלה שכר המינימום ל-47.5% מהשכר הממוצע, בעקבות הצעת חוק של ח"כ תמר גוז'נסקי. שכר המינימום אמור להיות מעודכן מדי שנה, בחודש אפריל, ובמועד תשלום תוספת יוקר, בהתאם לנתוני המוסד לביטוח לאומי על השכר הממוצע במשק. בחוק ההסדרים לשנת 2002 הוקפא העדכון על פי השכר הממוצע במשק, ולכן בארבע השנים הבאות (עד סוף 2005), למעט עדכון בגלל תוספת היוקר (תוספת 2.1% לשכר בינואר 2003), לא נעשה שינוי בשכר המינימום.

בגלל הפיגור בין עליית השכר הממוצע לבין שכר המינימום, עמד שכר המינימום בפועל בשנים 1990–2000 על בין 40-44% מהשכר הממוצע. בעקבות הירידה בשכר הממוצע בשנים 2001–2002 עלה שיעור שכר המינימום אל מעל 47.5% מהשכר הממוצע. בדצמבר 2001, העלתה מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, קרנית פלוג, הצעה להצמיד את שכר המינימום לשכר החציוני במשק ולא לשכר הממוצע.[4]

בשנת 1999 העלה יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, הצעת חוק שתקבע ששכר המינימום יהיה שווה ערך לאלף דולר, או כ-70 אחוז מהשכר הממוצע במשק. בדצמבר 2004 בסקר שערכה התאחדות התעשיינים בישראל נמצא ש-40% מהמעסיקים במשק אינם מצייתים לחוק ומשלמים לעובדיהם פחות משכר המינימום (כ-3,300 שקל לחודש אז). נשיא התאחדות התעשיינים דאז עודד טירה הציע כי יוקם כוח משטרתי מטעם ממשלת ישראל, שיפעל לאכוף את יישום חוק שכר המינימום אז דחה על הסף את הצעתו של פרץ להעלות את שכר המינימום.[5] הצעת פרץ הפכה בשנת 2006 לאחד הנושאים המרכזיים במסע הבחירות שלו לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה.[6]

בעקבות המשא ומתן הקואליציוני לאחר הבחירות, נקבע שכר המינימום בישראל, החל מ-1 ביוני 2006, ל-3,585.18 ש"ח, שהם 19.28 ש"ח לשעה, לאדם מבוגר. באפריל 2007 הועלה שכר המינימום ל-19.95 ש"ח לשעה. בשנים 2008–2009 עמד שכר המינימום בישראל על כ-57% מהשכר החציוני. ביולי 2010 עלתה בכנסת הצעת חוק להעלאת שכר המינימום מ-3,850 שקל ל-4,600 שקל בחודש.[7] ההצעה נדחתה בתוצאה של 59 חברי כנסת נגד ו-39 בעד.[8]

בעקבות הסכם בין ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים, עלה שכר המינימום בשלוש פעימות:

  • ב-1 באפריל 2011 עודכן שכר המינימום ל-3,890.25 ש"ח לחודש;
  • ב-1 ביולי 2011 עלה שכר המינימום בחקיקה[9] ל-4,100 ש"ח לחודש, שהם 22.04 ש"ח לשעה;
  • ב-1 באוקטובר 2012 עלה שכר המינימום ל-4,300 ש"ח לחודש (לבוגר מעל גיל 18),[10] שהם 23.12 ש"ח לשעה.[11]

ב-3 בדצמבר 2014 נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים, לפיו שכר המינימום יעלה ל-5,000 ש"ח בשלוש פעימות[12]:

  • הפעימה הראשונה החלה ב-1 באפריל 2015 כששכר המינימום עלה ל-4,650 ש"ח, 25 ש"ח לשעה.
  • ב-1 ביולי 2016 עלה שכר המינימום ל-4,825 ש"ח לחודש, 25.94 ש"ח לשעה.
  • הפעימה השלישית הופעלה ב-1 בינואר 2017, אז עלה שכר המינימום ל-5,000 ש"ח לחודש, 26.88 ש"ח לשעה.[13]

בהסכם נקבע שהוא ייכנס לתוקף רק אם יוצא לו צו הרחבה שיחיל אותו על כל המשק או שתוכנו יאומץ בחקיקה,[14] ובעקבות זאת אושר, בחקיקת בזק, תיקון לחוק שכר מינימום המחיל את עקרונות ההסכם על כל העובדים במדינה.[15]

ב-30 במרץ 2015 נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין ההסתדרות לבין נשיאות הארגונים העסקיים, לפיו שכר המינימום יעלה ל-5,300 ש"ח ביום 1 בדצמבר 2017.[16] גם בהסכם זה נקבע כי הוא יכנס לתוקף רק עם מתן צו הרחבה או תיקון חקיקה, וחוק שכר מינימום תוקן בהתאם לכך.[17][18] בהתאם לחוק, שכר המינימום לשעה הוא 1/186 משכר המינימום החודשי, כלומר 28.49 ש"ח החל מדצמבר 2017. בעקבות קיצור שבוע העבודה החל מאפריל 2018, כך שחודש עבודה ממוצע הוא בן 182 שעות, נקבע בהסכם ששכר המינימום לשעה יעלה ל-29.12 ש"ח.[19]

העלאת שכר הנטו למקבלי שכר מינימוםעריכה

בתחילת המאה ה-21 פעלה ממשלת ישראל בשלוש דרכים להעלאת ההכנסה נטו של משתכרי שכר המינימום, ללא שינוי בגובהו של שכר המינימום:

  • הרפורמה במס הכנסה הביאה להעלאת סף המס, ובכך הורידה לאפס את מס ההכנסה החל על שכר המינימום.
  • בתחילת 2006 הופחת שיעורם של דמי הביטוח הלאומי החלים על בעלי הכנסה נמוכה משיעור של 1.4% מהשכר ל-0.4% מהשכר, צעד שהוסיף כ-35 ש"ח להכנסה נטו של משתכרי שכר המינימום.
  • מענק מס הכנסה שלילי, שאותו משלמת המדינה החל משנת 2008 לבעלי הכנסות נמוכות, מגדיל את הכנסתם של עובדים אלה במאות שקלים לחודש.

חישוב שכר המינימוםעריכה

שכר עבודה לעניין חישוב שכר המינימום הוא השכר ברוטו, לפני ניכויים (כגון: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, חלק העובד בביטוח פנסיוני או קרן השתלמות וכו').

  • בסעיף 3(ב) לחוק שכר מינימום פירוט הרכיבים לחישוב שכר מינימום:

(1)   שכר יסוד או שכר משולב;

(2)   תוספת יוקר אם איננה כלולה בשכר המשולב;

(3)   תוספת קבועה המשתלמת לעובד עקב עבודתו;

  • בסעיף מפורטים רכיבים שלא יובאו בחשבון לחישוב שכר מינימום:

תוספת משפחה, תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת י"ג, מענקים על בסיס שנתי והחזר הוצאות לרבות הוצאות כלכלה,

אש"ל ונסיעות שמשלם המעסיק.

  • החל מה-01.04.2015 נלקחות בחשבון לחישוב שכר המינימום גם תוספות שכר שנקבע לגביהן בחוזה עבודה, בהסכם קיבוצי או בהסדר (קיבוצי או אישי), כי הן לא תובאנה בחשבון בעת חישוב שכר המינימום.
  • עבודה נוספת, לרבות שעות נוספות, כוננויות, קריאות פתע - אינן תוספות קבועות ולכן לא באות בחישוב שכר מינימום והתשלום עליהן הוא בנוסף.
דוגמה לחישוב שכר מינימום
רכיב שכר סכום בש"ח לחישוב שכר מינימום
שכר יסוד 3,800 3,800
נסיעות 350 לא
תוספת יוקר 200 200
תוספת קבועה 150 150
תוספת משמרות 800 לא
ברוטו לפני חישוב שכר מינימום 5,300 4,150
השלמת שכר מינימום 1,150 4,150 - 5,300
שכר ברוטו לאחר חישוב שכר מינימום 6,450

מכיוון שהשכר המזכה בהשלמה לשכר מינימום מושפע ממבנה השכר ייתכן ששכר ברוטו זהה יביא לתוצאה שונה בחישוב שכר מינימום ולפיכך גם בשכר ברוטו.[20]

דוגמה
רכיב שכר סכום בש"ח לחישוב שכר מינימום רכיב שכר סכום בש"ח לחישוב שכר מינימום
שכר יסוד 5,200 5,200 שכר משולב 5,200 5,200
תוספת ותק 1,000 לא תוספת ותק אין לא
סה"כ לפני חישוב שכר מינימום 6,200 סה"כ לפני חישוב שכר מינימום 5,200
חישוב שכר מינימום 100 5,200- 5,300 חישוב שכר מינימום 100 5,200- 5,300
שכר ברוטו לאחר חישוב שכר מינימום 6,300 שכר ברוטו לאחר חישוב שכר מינימום 5,300

אכיפהעריכה

על אף ששכר המינימום נקבע בחוק, אכיפתו אינה יעילה. המחקרים של קרנית פלוג וניצה קסיר שבחנו את הציות לחוק, מצאו כי שיעורי הציות לחוק, לאורך כל השנים, נמוכים במיוחד ועומדים על כחמישים אחוזים.[21][22] עודד טירה, ראש התאחדות התעשיינים לשעבר, העריך בשנת 2004 שכ-40 אחוז מהמעסיקים בישראל אינם מצייתים לחוק, ומשלמים שכר נמוך משכר המינימום.[23] הימנעות של מעסיק מתשלום שכר מינימום חושפת את המעסיק לתביעה אזרחית מצד העובד הנפגע, לתביעה פלילית[24] ולעיצום כספי מטעם פקחי משרד הכלכלה. בית המשפט העליון קבע שחוק שכר מינימום כולל בתוכו גם את החובה לשלם את השכר בזמן[25] בית המשפט לעניינים מנהליים גם ביטל מכרז כאשר הזוכה במכרז הציע מחיר שאינו מאפשר תשלום שכר מינימום.[26]

שיעור מקבלי שכר מינימוםעריכה

על–פי מרכז אדוה, ב-1994 27% מהשכירים השתכרו עד שכר מינימום, וב-2002 המספר עלה ל-31.7%. רוב גדול של מקבלי שכר מינימום הם נשים. במגזר העסקי, בשנים 1990–2009, עמד שיעור מקבלי עד שכר מינימום לשעה על כ-17% ושיעור מקבלי עד שכר מינימום חודשי על כ-21%. שיעור מקבלי שכר המינימום במגזר העסקי לא גדל משמעותית בעקבות העלייה בשכר המינימום.[27] על פי דין וחשבון שנתי של בנק ישראל, השכר לשעה של כרבע מכלל השכירים בישראל (כ-640 אלף עובדים) היה ב-2012 דומה לשכר המינימום או נמוך ממנו.[28] לכמה קבוצות אוכלוסייה יש ייצוג-יתר בקרב משתכרי שכר נמוך: קבוצות הגיל הצעירות ו מבוגרות במיוחד, בעלי השכלה נמוכה, תושבי הפריפריה ומיעוטים, בקבוצות אלו יש ייצוג יתר בקרב הנשים.[22] על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי בשנת 2018 שיעור השכירים שהרוויחו עד שכר המינימום עמד על 35%.[29]

מידע לעובד על גובה שכר המינימוםעריכה

סעיף 6ב לחוק שכר מינימום מחייב להציג בכל מקום עבודה הודעה בעניין שכר המינימום וגובהו. נוסח ההודעה נקבע בתקנות שכר מינימום (מודעה בדבר עיקרי זכויות העובד לפי החוק), התשס"ה-2005.

בתיקון 24 לחוק הגנת השכר נקבע שיש להציג לכל עובד בתלוש המשכורת את שכר המינימום לחודש ושכר המינימום לשעה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

דעות בעד ונגד העלאת שכר המינימום

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שכר מינימום, GOV.IL
  2. ^ 1 2 3 שכר מינימום לעובד בישראל - כיצד נקבע שכר מינימום עבור עבודה?, www.workrights.co.il
  3. ^ חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, באתר הכנסת
  4. ^ זאב קליין, ‏קרנית פלוג: להצמיד שכר המינימום לשכר החציוני - במקום לממוצע, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2001
  5. ^ יצחק ספורטא, 40% מהמעסיקים לא משלמים שכר מינימום, באתר "העוקץ", 23 בדצמבר 2004
  6. ^ יצחק ספורטא, שכר מינימום ועוני, באתר "העוקץ", 13 בנובמבר 2005
  7. ^ אלינור מאיר, שכר המינימום בישראל נמוך מאוד בהשוואה עולמית, באתר הארץ, 6 ביולי 2010
  8. ^ יצחק ספורטא, מי הצביע מה בהצעת חוק שכר מינימום, באתר "העוקץ", 7 ביולי 2010
  9. ^ חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום - הוראת שעה), התשע"א-2011, ספר החוקים 2300
  10. ^ י"פ 6469, התשע"ב, 6.9.2012, עמ' 6258
  11. ^ שכר המינימום עלה ל-4,300 שקל, באתר ynet, 2 באוקטובר 2012
  12. ^ בנק ישראל חטיבת המחקר
  13. ^ יש הסכם: שכר המינימום יעלה ל-5,000 שקל על פני שנתיים, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2014
  14. ^ הסכם קיבוצי כללי (מספרו 7047/2014) מיום 3.12.2014, בין נשיאות הארגונים העסקיים והסתדרות העובדים הכללית החדשה, בעניין העלאת שכר המינימום.
  15. ^ ספר החוקים 2489, התשע"ה, 25 בינואר 2015, עמ' 152
  16. ^ הסכם קיבוצי כללי (מספרו 7017/2015) מיום 30.3.2015, בין נשיאות הארגונים העסקיים והסתדרות העובדים הכללית החדשה, בעניין העלאת שכר המינימום.
  17. ^ אושר: שכר המינימום יעלה ל-5,300 שקל החל מדצמבר, באתר ynet, 24 באוקטובר 2017
  18. ^ ספר החוקים 2665, התשע"ח, 7.11.2017, עמ' 7
  19. ^ צחי שדה, הישג לניסנקורן: שכר המינימום השעתי עולה ל-29 שקל, באתר ynet, 24 באפריל 2018. קישור להחלטה מיום 24.4.2018
  20. ^ נחמיה שטרסלר, הישראבלוף חוגג: משתכרים 10,000 שקל בחודש ומקבלים השלמה לשכר מינימום, באתר TheMarker‏, 9 בינואר 2013.
  21. ^ קרנית פלוג וניצה (קלינר) קסיר, "הציות לחוק שכר המינימום בישראל", חטיבת המחקר, בנק ישראל
  22. ^ 1 2 ניצה (קלינר) קסיר, ״שכר מינימום, חברה וכלכלה - בין השפעות חיוביות והשפעות שליליות על העובדים ועל המשק״, 2017
  23. ^ ״פרסומי התאחדות התעשיינים, 22/12/04״
  24. ^ רותי סינישלושה חודשי מאסר למעסיק שלא שילם שכר מינימום, באתר הארץ, 27 בינואר 2008
  25. ^ רע"פ 4717/11 סגא אנרפרייז (ישראל) (1996) בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התמ"ת
  26. ^ רותי סיניתקדים: מכרז בוטל כי לא שולם שכר מינימום, באתר הארץ
  27. ^ יובל מזר ואסנת פלד, שכר המינימום, התפלגות השכר ופער השכר המגדרי בישראל, 2009-1990, פברואר 2012, בנק ישראל, עמ' 8-9
  28. ^ בנק ישראל, דין וחשבון 2014, ניסן ה'תשע"ה – מרץ 2015, עמ' 119.
  29. ^ אלי ציפורי, ‏הדוח שמפרט לנו את מגמות השכר: היכן הממוצע הוא גבוה וכמה אנשים מרוויחים מינימום?, באתר מעריב אונליין, 12 בדצמבר 2020

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.