פתיחת התפריט הראשי

בהלכה היהודית, חזה ושוק הם חלקים של קורבן שלמים המונפים בעזרה וניתנים במתנה לכהן. החזה והשוק הם מכ"ד מתנות כהונה שניתנות לכהנים מאת בני ישראל.

תוכן עניינים

המקור במקראעריכה

"הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַ-ה'... יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי ה'
הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'. וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַחֵלֶב הַמִּזְבֵּחָה וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו.
וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם. הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה.
כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל."

הגדרת החזה והשוקעריכה

החזה הוא הבשר שנמצא מתחת לצלעות (כאשר הבהמה עומדת על רגליה), מהכרס ועד הצוואר[1]. השוק היא ברגל הימנית האחורית. רגלי הבהמה מורכבות משלוש עצמות (בניגוד לרגל האדם, שמורכבת מעצם הירך עד הברך ועצם השוק מהברך ועד הקרסול), ונחלקו תנאים איזו מהן נכללת בשוק הניתנת לכהנים: הדעה הסתמית במשנה[2] היא שמדובר על הבשר שבשתי העצמות העליונות (ולהבנת הרמב"ם בפירושו למשנה שם, הכוונה היא לשתי העצמות התחתונות). דעת רבי יהודה שרק בשרה של עצם אחת ניתן לכהן ונחלקו המפרשים האם כוונתו לעצם האמצעית (רש"י) או התחתונה (תוספות)[3].

אכילתםעריכה

בשונה מקורבנות כמו קורבן חטאת וקורבן אשם שנאכלים על ידי כהנים זכרים בלבד ורק בעזרה - חזה ושוק נאכלים לכהנים זכרים ונקבות: "לך נתתים לבניך ולבנותיך" (לפי ההלכה גם אשת הכהן ועבדו) ונאכלים בכל העיר ירושלים, שנאמר "וְאֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר"[4]. התורה מבחינה בין "מקום קדוש" שהוא העזרה, לבין "מקום טהור" שהוא כל מחנה ישראל במשכן, שהמקביל לו בזמן בית המקדש הוא כל ירושלים.

הסיבה העיקרית להבדל זה היא שהחזה והשוק הם תרומה מ"זבחי שלמי בני ישראל" - כלומר מהחלק של בעל הקורבן שאינו כהן, ואילו בשר קדשי קדשים ניתן לכהן "מאישי ה'" - כלומר מהחלק שהופרש לה' ובהם אכילת הכהן היא כדי להשלים את הקורבן ולכפר על המקריב.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה