החזית לשחרור פלסטין

ארגון טרור פלסטיני
(הופנה מהדף חזית שחרור פלסטין)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

החזית לשחרור פלסטין (חש"פ) (בערבית: جبهة تحرير فلسطين, תעתיק מדויק: ג'בהת תחריר פלסטין) היא ארגון טרור פלסטיני שמושבו בלבנון, עם בסיסים בתוניסיה ובעיראק. הארגון חבר באש"ף.

החזית לשחרור פלסטין
جبهة تحرير فلسطين
סמל החזית לשחרור פלסטין
סמל החזית לשחרור פלסטין
תקופת הפעילות 1959–הווה (כ־65 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיה מרקסיזם-לניניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים אחמד ג'יבריל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה רמאללה עריכת הנתון בוויקינתונים
מתנגדים ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הארגון הוקם ב־24 באפריל 1977 בעקבות פיצול בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל. בראשות הארגון החדש עמדו מוחמד זיידאן (אבו עבאס) וטלעת יעקוב. הארגון ביצע במהלך השנים פעולות טרור כנגד מטרות אזרחיות וצבאיות ישראליות, ובכללן מספר ניסיונות חטיפה כושלים. הארגון פעיל בעיקר באזור הגבול ישראל-לבנון.

על רקע המרד הפנימי בפת"ח לאחר מלחמת לבנון הראשונה, התפצל הארגון לשלוש סיעות. כל סיעה המשיכה לשמור על השם המקורי ולטעון כי היא מייצגת את הארגון:

  1. הסיעה הפרו-סורית בראשות עבד אל-פתאח ע'אנם, חבר הוועד המרכזי של הארגון, השתלטה על משרדי הארגון בדמשק, ותמכה בקבוצת המורדים בפת"ח ובארגוני חזית הסירוב הנתמכים על ידי סוריה. הסיעה ביצעה פעולות טרור נגד ישראל לאורך הגבול הלבנוני.
  2. הסיעה הפרו-לובית בראשות טלעת יעקוב, המזכיר הכללי של הארגון. הסיעה נשארה נייטרלית במאבק בין הארגונים הפלסטיניים השונים, ומיקמה את כוחותיה בלבנון. היא קיבלה סיוע כספי ואימון משלטונות לוב. יעקוב נפטר ב־1988 מהתקף לב, והסיעה התפרקה.
  3. הסיעה הפרו-אש"פית בראשות מוחמד זיידאן (אבו עבאס), סגן המזכיר הכללי של הארגון, צידדה בפת"ח ובערפאת. אבו עבאס הצטרף לאש"ף והעביר את מפקדותיו ואנשיו לתוניס. לאחר ההתקפה על האונייה אקילה לאורו באוקטובר 1985, הוא גורש על ידי הרשויות התוניסאיות והקים מחדש את מפקדותיו בבגדאד, שם קיבל תמיכה מהשלטון העיראקי. סיעתו הייתה הגדולה ביותר, וכוחה הצבאי מנה כ-400 לוחמים.

בנובמבר 1986 פתחו אבו עבאס ויעקוב במשא ומתן למיזוג בין סיעותיהם, אך המיזוג צלח רק ב־1989, לאחר מותו של יעקוב. אבו עבאס, שהיה המזכיר הכללי החדש, נבחר לוועד הפועל של אש"ף והארגון הפך למעשה לנספח של פת"ח, למרות שנתמך לוגיסטית ובאימונים על ידי לוב וסוריה.

הארגון ביצע מספר פעולות טרור ידועות, חלקן מתוחכמות במיוחד, ושימש כמודל לדוגמה לארגוני טרור פלסטיניים אחרים. יש לו יחידה ימית ויחידת מטוסים קלים ודאונים לפיגועי טרור בתוך ישראל.

בשנים האחרונות ראשי הארגון משתלבים פוליטית באש"ף ובפת"ח, למרות שהמסגרת הארגונית העצמאית של החזית נשמרה, במיוחד במחנות הפליטים בלבנון. אנשי הארגון מעורבים, יחד עם אנשי פת"ח, בעימותים מקומיים נגד ארגונים הנתמכים על ידי סוריה.

לאחר הסכמי אוסלו קיבל אבו עבאס את החלטת אש"ף להימנע מביצוע מעשי טרור. הארגון התמקם בלבנון ובתוניס, שם יש לו כוח המונה כמה מאות לוחמים. לארגון אין כמעט תמיכה בקרב הפלסטינים ביהודה ושומרון.

באפריל 2003 נעצר אבו עבאס בעיראק על ידי הכוחות האמריקאיים. הוא מת בכלא האמריקאי במרץ 2004.