פתיחת התפריט הראשי

חחום

עיר מדינה חורית עתיקה

חַחוּם (גם חַחֻם; בחתיתחַחַה באנגלית: Hahhum) הייתה עיר-מדינה חורית עתיקה, ששכנה באזור דרום טורקיה של היום. מיקומה המשוער הוא ממערב לנהר הפרת, מצפון לכרכמיש.

זיהוי מיקומה של העירעריכה

מיקומה של העיר שנוי במחלוקת בין החוקרים. בין ההצעות שהועלו היה ליד היישוב סאמסאט (Samsat), בנפת אדיאמן. האתר העתיק הוצף על ידי מי סכר אטאטורק. הצעה אחרת הייתה לזהות את מקומה באתר הארכאולוגי לידר הויוק (Lidar Hoyuk) (גר'), שבו נמצאו שרידי הרס, כשהוצע שיש לייחס את ההרס הזה לחתושיליש הראשון.[1] הצעה נוספת היא באזור אלביסטן של היום, מצפון למלטיה.[2][3] בין החוקרים קיים גם ויכוח האם העיר שכנה על הגדה המערבית או המזרחית של הפרת.[4]

היסטוריהעריכה

שמה של חחום מופיע בטקסט של גודאה מלך לגש, שחי במאה ה-22 לפנה"ס, כשהוא מציין שייבא זהב מהרי חחום.[5]

מרכז סחר אשוריעריכה

העיר הייתה מרכז סחר. בראשית האלף השני לפנה"ס, המאות ה-19 וה-18 לפנה"ס, העיר שימשה תחנת סחר במסגרת הסחר האשורי עם המושבות האשוריות באנטוליה. היא הייתה התחנה הראשונה אליה הגיעו הסוחרים האשוריים, לאחר שהם חצו את הפרת על גבי מעבורות.[6] הסוחרים יכלו לבחור בין מספר מסלולים, אחד מהם עבר בחחום. העיר הייתה ממלכה, צומת דרכים, ושכן בה שוק, אליו הגיעו סוחרים מארצות שונות ובו החליפו ביניהם סחורה (Emporium) ששימשה את האשורים, כ"כָּרוּם" (Kârum), שהוא מושבת סחר אשורית. הכרום הבכיר שכן בכנש שבמרכז אנטוליה. באחד הטקסטים שנמצאו כותב סוחר בשם "פושו-כן" על שיירה של 17 חמורים עם מטען של 310 בדים, שמתכננת לבחור עוד 100 בדים איכותיים בחחום כדי להוסיפם למטען שיירת הסחר. סחר בבדים בחחום מופיע גם בטקסטים אחרים. בטקסטים אחרים יש התייחסות גם לסחר בצמר. על פי הטקסטים ניתן להסיק שחחום הייתה ידועה בעת העתיקה באיכות הצמר והבדים שלה.[2] העיר שימשה גם כמקום של סחר חליפין של בדיל, אותו הביאו איתם הסוחרים, תמורת מתכת כסף.[7]

חחום והעיר זלפה (אנ') מופיעות ביותר ממאה טקסטים שנמצאו בכנש, העוסקים בסחר האשורי. בשתי הערים ישבו משפחות אשוריות שהיה להם בית בבעלותם בעיר. הערים האלה היו גם ערים מועדפות להחלפת צוותי השיירות. מערים אלה נהגו מובילי השיירות לשלוח דוחות מצב לכנש ולאשור ולחשב את הוצאותיהם, כשהוצאות המסע חושבו בדרך כלל לשני מקטעים נפרדים: בין אשור לחחום, ובין חחום לכנש. השיירות נהגו לשמור את הסחורה, אותה נשאו חתומה תחת חותם. בערים אלה הם פתחו את החותם והחלו בסחר, כי הן שמשו ערי גבול בין אשור לאנטוליה.[8] חחום הייתה גם מקום בו חלק מהשיירות התחלקו למספר שיירות קטנות יותר.

בין שליט חחום ואשור היה הסכם על פיו שליט חחום התחייב לא להחליט החלטות אדמיניסטריביות כנגד הכרום - מושבת הסחר האשורית בתחומה, בכך שלא תצדד באופן טבעי באזרחיה, חייליה, עבדיה ונערותיה כנגד סוחרי המושבה. בכל עימות עליה לשפוט על פי החוקים הרגילים של חחום. בנוסף, נתנה לסוחרים האשוריים הזכות להישבע בעת הצורך תוך שימוש בסמל של האל האשורי.[9] הסחר האשורי עם אנטוליה נפסק לאחר מותם של שמשי-אדד הראשון האשורי וחמורבי מבבל.

הכיבוש החתיעריכה

כיבוש חחום, שהייתה אחת הערים המרכזיות, מופיע רבות באנלים המתארים את כיבושיו של המלך החתי חתושיליש הראשון (1650–1620 לפנה"ס), יחד עם אורשו וחשום. בתיאור הכיבוש מופיע אזכור בו מציין חתושיליש הראשון שאיש לא חצה את הפרת לפניו, פרט לסרגון מאכד, שמלך במאה ה-24–23 לפנה"ס. הוא מציין שסרגון לא שרף את העיר, ואילו הוא, חתושיליש, החרים את העיר עבור אל הסער של השמים.[10] בתיאור שלו הוא נלחם בחחום בשנה החמישית למלכותו, שלוש פעמים נלחם על שעריה, הרס אותה ואת רכושה הביא לחתושש. בתיאור השלל הוא מציין שני צמדי עגלות עמוסות כסף, מרכבת פריון, אייל אחד מכסף, ספינה אחת עם חרטום מצופה זהב. הוא מציין שהוא שחרר את העבדים והשפחות של העיר ומסר אותם לאלת השמש. הוא מספר ששרף את העיר באש, ואת העשן הראה לאל הסער, את המלך רתם לעגלה.[11]

לצורך המלחמה בחחום, ביקש חתושיליש הראשון את עזרתו של תוניפ-תשוב, מלך על ממלכה בשם טיקונני (אנ'), שהיה לה כנראה גבול עם חחום, והן היו כנראה עוינות אחת לשנייה.[1]

שמה של חחום מופיע גם בתעודות של חתושיליש השלישי, שמלך במאה ה-13 לפנה"ס. הוא מציין את שמה במסגרת מאבקיו בשבטי הכשכש: "בעיר חחה השגתי את האויב ולחמתי בו".[12]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 The Routledge Handbook of the Peoples and Places of Ancient Western Asia, מאת Trevor Bryce, הוצאת Taylor & Francis,‏ 2009, עמ' 274
  2. ^ 2.0 2.1 Aspects of Old Assyrian Trade and Its Terminology: By K.R. Veenhof, מאת K. R. Veenhof, הוצאת BRILL, ‏1972, עמ' 129
  3. ^ Historical Dictionary of the Hittites, מאת Charles Burney, הוצאת Scarecrow Pres, ‏ 2004, עמ' 99
  4. ^ A Historical Geography of Anatolia in the Old Assyrian Colony Period, מאת Gojko Barjamovic, הוצאת Museum Tusculanum Press,‏ 2011, עמ' 104
  5. ^ A Historical Geography of Anatolia in the Old Assyrian Colony Period, מאת Gojko Barjamovic, הוצאת Museum Tusculanum Press,‏ 2011, עמ' 102–103
  6. ^ Ancient Kanesh: A Merchant Colony in Bronze Age Anatolia, מאת Mogens Trolle Larsen, הוצאת Cambridge University Press, ‏ 2015, עמ' 177
  7. ^ A Historical Geography of Anatolia in the Old Assyrian Colony Period מאת Gojko Barjamovic, הוצאת Museum Tusculanum Press,‏ 2011, עמ' 88
  8. ^ A Historical Geography of Anatolia in the Old Assyrian Colony Period, מאת Gojko Barjamovic, הוצאת Museum Tusculanum Press,‏ 2011, עמ' 87
  9. ^ Ancient Kanesh: A Merchant Colony in Bronze Age Anatolia, מאת Mogens Trolle Larsen, הוצאת Cambridge University Press, ‏ 2015, עמ' 154
  10. ^ איתמר זינגר, החתים ותרבותם, בסדרה ספריית האנציקלופדיה המקראית (בעריכת שמואל אחיטוב), מוסד ביאליק, ירושלים, 2009., עמ' 25
  11. ^ החתים ותרבותם, עמ' 30
  12. ^ איתמר זינגר, החתים ותרבותם, עמ' 88