לגש (עיר)

עיר עתיקה בשומר
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (7 באוקטובר 2024)

לַגַש הייתה עיר-מדינה קדומה בשומר ומאוחר יותר בבבל אשר שכנה בעמק הפרת, על גדת החידקל, בדרום מסופוטמיה. לגש (היום תל אל חיבה) ממוקמת צפונית לחיבור הנהרות הפרת והחידקל מזרחית לארך בסמוך לתעלת מים עתיקה. לגש הייתה מהערים העתיקות ביותר של שומר.

בתקופת חמורבי לגש הייתה קרובה יותר למפרץ.
שבר חרס, כתובת הקדשה לאורוקגינה: "הוא (אורוכגינה) חפר (...) התעלה לעיר של נינה. בהתחלה, הוא בנה את אנינו; לבסוף הוא בנה את אסירארן (מוצג במוזיאון הלובר בפריז)
פסל של שליט לגש, גודאה

לגש נחשבת לאחת מערי המדינה המרכזיות באזור, יחד עם אור, כיש וניפור. באלף ה-3 לפני הספירה

לגש נחפרה בין השנים 18771901 על ידי ארנסט דה סרזק, שכיהן כקונסול צרפת באזור. בחפירות בעיר נתגלו עשרות אלפי לוחות כתב בעיקר תעודות כלכליות, רשומות המפרטות את שיטת השלטון ואופן החיים בעיר. באתר זה הנחשפה לראשונה התרבות השומרית.

במאה ה־26 לפנה"ס, הפכה לגש לגורם מדיני חשוב באזור והגיעה לשיאה בימי אאנאתום (2500 לפנ"ס לערך). המלך האחרון היה אורוכגינה. התעצמותה של ארך, הביא לירידת כוחה של לגש. בתקופת ממלכת אכד (המאות ה־24–22 לפנה"ס) איבדה העיר את עצמאותה. לאחר נפילת אכד העיר התאוששה. זו התקופה של המלך גודאה. העיר איבדה סופית את עצמאותה בימי השושלת השלישית של אור במאות ה־22–21 לפנה"ס. בין הגורמים לירידת כוחה של לגש היה תהליך המלחת הקרקע. בתעודות הכלכליות באה לידי ביטוי התופעה בירידה הדרגתית ביבולים תוך מעבר מגידול חיטה לשעורה.

מלכים חשובים

עריכה

אורוכגינה

עריכה

אורוכגינה (Urukagina) נקרא גם אורו־אינים־גינה (Uru-inim-gina) היה מלך וכהן גדול, מלך בסוף המאה ה-25 לפנה"ס. הוא שחרר את לגש משלטונו של מלך כיש. מלכותו התפשטה כנראה עד ניפור בצפון. הוא לא היה המלך הלגיטימי, לקח את השלטון לעצמו. אורוכגינה היה רפורמטור גדול למען העם. יצר קודקס חוקים למען העניים. הוא התחיל בשינוי צורת קנין הרכוש בלגש, ותיקן תיקונים סוציאליים חשובים לטובת המעמדות הנמוכים תוך הגנה מפני הגובים, המפקחים הכהנים והעשירים.

אורוכגינה החזיר אדמות שנגזלו מבעליהם על ידי שליטי העיר בחזרה לבעלים המקוריים. פיטר פקידים מושחתים ולא נתן להעלות את שכר שירותי הקודש ודמי הקבורה. הוא אסר על העשירים להכריח את העניים למכור כל דבר שהעשיר חשק בו, בנוסף התיר למוכר לקבוע את המחיר. אוסף החוקים שיצר שימשו בתקופה מאוחרת יותר כיסוד לספר החוקים של חמורבי.

פעילות נוספת שלו הייתה שיפור פני העיר - תיקון בניינים ישנים, חפירת תעלות ובנית מקדשים. לאחר שש שנות שלטון נוצח אורוכגינה במלחמה עם לוגלזגיסי שליט אומה. העיר לגש נהרסה.

גודאה

עריכה
  ערך מורחב – גודאה

בתחילת המאה ה-21 לפנה"ס נתערער שלטונם של המלכים האחרונים משושלת אכד וזאת בעקבות פלישותיהם של שבטי הגותים מהרי הזגרוס. לאחר תקופה של תוהו ובוהו קמה לתחיה לגש תחת שלטונו של גודאה. הוא ערך מסעות כיבוש נרחבים, אבל שלטונו הצטמצם לשומר בלבד. את עיקר מרצו הקדיש להחיאת התרבות השומרית. למרות זאת נשארה בממלכה ההשפעה האכדית של 200 שנות שלטון סרגון.

גודאה עסק בבנייה של העיר, תיקן את התעלות, הקים מחדש מקדשים. לצורך כך שלח משלחות ללבנון, אסיה הקטנה וערב וזאת כדי לייבא לצורך הבנייה עצי ארז, דיאוריט, בזלת, שיש וזהב. עיקר כוחו של גודאה התגלה במפעליו התרבותיים. בימיו פרחה האומנות השומרית, הוא בנה מחדש את מקדש נגירסו והעמיד בו את פסלי עצמו בהם הוא יושב וכפות ידיו חובקות זו את זו כבתפילה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לגש בוויקישיתוף