חטופי דמשק

פרשת חטיפת נוסעי מטוס על ידי החזית העממית

חטופי דמשק הוא השם בו כונו צלח מועלם ושלמה סמואלוב - נוסעים ישראלים במטוס שנחטף לדמשק, אשר שוחררו לאחר יותר משלושה חודשים בכלא הסורי.

מטוס בואינג 707 של חברת התעופה TWA
הפגנת תלמידים למען שחרור החטופים
הפגנת תלמידים למען שחרור החטופים 1969
עיתונאים מקיפים את המטוס בשובם של החטופים
עיתונאים מקיפים את המטוס בשובם של החטופים

כרונולוגיה

עריכה

ב-29 באוגוסט 1969 חטפו שני מחבלים, ליילה ח'אלד וסלים עיסאווי, חברים בחזית העממית לשחרור פלסטין מטוס נוסעים מדגם בואינג 707 של חברת התעופה האמריקנית TWA בטיסה 840, שהיה בדרכו מלוס אנג'לס, דרך רומא, לאתונה. במטוס היו 7 אנשי צוות ומאה ועשרים נוסעים, בהם שישה ישראלים.[1] על פי מספר דיווחים תקשורתיים שלא אומתו, האמינו מתכנני החטיפה כי על המטוס נמצא רמטכ"ל צה"ל במלחמת ששת הימים יצחק רבין שהיה אז שגריר ישראל בארצות הברית.

המטוס חלף מעל ישראל ואולץ לנחות בדמשק. בפעולת החטיפה נפגעו קל כמה נוסעים כאשר נדחפו להחלץ מן המטוס לפני שחרטומו פוצץ. כל הנוסעים שוחררו לאחר יממה למעט ששת הנוסעים הישראלים. ארבע נשים ישראליות שוחררו במהרה אך שני גברים נותרו בשבי. השניים היו צלח מועלם ושלמה סמואלוב - פרופסור לרפואה בבית החולים הדסה בירושלים[2]. השניים, שנודעו בשם "חטופי דמשק", נותרו בסוריה ושהו בכלא אל-מאזה במשך 98 ימים.

תחילה סירבה ישראל לכל עסקה עם הסורים ודרשה את שחרור הכלואים ללא תנאי. אולם בלחץ מצרים שהחזיקה שני טייסים ישראליים, והתנתה את שחרורם בכך שישראל תשחרר שני טייסים סורים, הסכימה ישראל להסכם עם סוריה ושחרור שבויים תמורת החטופים[3].

בעסקת חילופי השבויים שנערכה ב-5 בדצמבר 1969 הוחלפו חטופי דמשק תמורת 2 טייסים סוריים ו-11 מחבלים סוריים ובמקביל שוחררו שני טייסים ישראלים, גיורא רום ונסים אשכנזי, שהיו במצרים תמורת 6 חיילים ו-52 אזרחים מצריים[4]. המטוס שנחטף שופץ וחזר לשירות.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חטופי דמשק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תיקיית מסמכים של משרד החוץ האמריקאי בנוגע לחטיפה
  2. ^ אורי אורן, על שלושה פשעי דמשק: סיפורו של פרופ׳ שלמה סמואלוב משבי דמשק, הוצאת ויידנפלד וניקולסון, 1970
  3. ^ אורי דן, מלכודת מצרית סורית אילצה את ממשלת ישראל להסכים לעיסקת החבילה, מעריב, 7 בדצמבר 1969
  4. ^ שוחררו שני חטופי דמשק ושני הטייסים, דבר, 7 בדצמבר 1969