פתיחת התפריט הראשי

ראש המטה הכללי

המפקד העליון של צבא ההגנה לישראל
(הופנה מהדף רמטכ"ל)

ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ההגנה לישראל.

ראש המטה הכללי
Flag of IDF Chief of Staff.svgArmoiries de l'état major de tsahal.svg
הרמטכ"ל אביב כוכבי
הרמטכ"ל אביב כוכבי
איוש נוכחי:
אביב כוכבי
מאז 15 בינואר 2019
דרכי מינוי מתמנה על ידי ממשלת ישראל בהמלצת שר הביטחון
תחום שיפוט ישראלישראל  ישראל
מושב המשרה תל אביב, ישראל
ייסוד המשרה 1 ביוני 1948
איוש ראשון יעקב דורי

ראש המטה הכללי נתון למרות ממשלת ישראל וכפוף ישירות לשר הביטחון. הוא קצין בדרגת רב-אלוף (רא"ל), הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל.

תוכן עניינים

מעמד הרמטכ"לעריכה

מעמדו של הרמטכ"ל מוגדר בחוק יסוד: הצבא, שנחקק בשנת 1976 ובו נאמר (סעיף 3):

(א) הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי.
(ב) ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון.
(ג) ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון.

נס ראש המטה הכלליעריכה

 
דרגת ראש המטה הכללי, רב-אלוף

לראש המטה הכללי של צבא ההגנה ישראל, קיים דגל ייצוגי הנמצא על שולחנו בצורה מוקטנת, וכן מאחורי שולחנו.

היסטוריהעריכה

תפקיד הרמטכ"ל החל בארגון "ההגנה", שם נקרא בשם זה מי שעמד בראש המטה הכללי של "ההגנה". עם הקמת צה"ל, הוסבו מטכ"ל ההגנה והרמטכ"ל שעמד בראשו, יעקב דורי לעמוד בראש צה"ל.

הרמטכ"ל מתמנה רשמית לתקופת כהונה בת שלוש שנים, אשר ניתן להאריכה בשנה נוספת. יוצא דופן היה רפאל איתן אשר כהונתו הוארכה פעמיים, והוא כיהן במצטבר חמש שנים. מנגד, היו מספר רמטכ"לים אשר לא סיימו את תקופת כהונתם המלאה:יגאל ידין התפטר על רקע חילוקי דעות לגבי תקציב צה"ל. מרדכי מקלף כיהן בתפקיד במשך שנה אחת בלבד על פי בקשתו, דוד אלעזר נאלץ להתפטר על רקע המלצות ועדת אגרנט שחקרה את מלחמת יום כיפור, ודני חלוץ התפטר בשל הביקורת על התנהלות מלחמת לבנון השנייה. כמו כן, שני רמטכ"לים ויתרו על חלק מהארכת כהונתם: אמנון ליפקין-שחק ביקש לסיים את תפקידו באמצע השנה הרביעית, על רקע רצונו לעבור לפוליטיקה ולהתמודד על ראשות הממשלה. חיים לסקוב ביקש שלא לכהן שנה רביעית על רקע חילוקי דעות שלו עם שמעון פרס.

בשנת 2005 אריאל שרון ושאול מופז לא האריכו את כהונתו של משה יעלון לשנה רביעית, במהלך שהתפרש כהדחה על רקע התנגדותו של יעלון לתוכנית ההתנתקות. על מנת למנוע בעיות כאלו בעתיד, וכפי שנעשה לגבי משרות אחרות כמו זה של נשיא המדינה, מינה שר הביטחון עמיר פרץ את רב-אלוף גבי אשכנזי בשנת 2007 לתקופה של ארבע שנים, ובכך הסיר את חוסר הוודאות בנוגע להוספת השנה הרביעית (אך לקראת סוף כהונת אשכנזי עלתה סוגיית הארכת כהונתו לשנה חמישית).

ראש המטה הכללי המכהן וה-22 במספר הוא רב-אלוף אביב כוכבי, שנכנס לתפקיד ב-15 בינואר 2019.

עם סיום כהונתו, חלה על הרמטכ"ל (בדומה לבכירים נוספים במערכת הביטחון בישראל) תקופת צינון של שלוש שנים קודם שיוכל להיבחר כחבר הכנסת, להתמנות לשר בממשלה או להיבחר לראשות הממשלה.

ראשי המטה הכללי לדורותיהםעריכה

 
רמטכ"לי צה"ל
מס. שם מלא וכינוי
(תקופת חיים)
תקופת כהונה ראש הממשלה הממנה השר הממנה אירועים מרכזיים
תאריך עברי תאריך לועזי משך כהונה בחודשים
1   יעקב דורי (דוסטרובסקי)

(1899–1973)

כ"ג באייר ה'תש"ח י"ז בחשוון ה'תש"י 1 ביוני 1948 9 בנובמבר 1949 17[1] דוד בן-גוריון
2   יגאל ידין

(1917–1984)

י"ז בחשוון ה'תש"י י"ט בכסלו ה'תשי"ג 9 בנובמבר 1949 7 בדצמבר 1952 37
3   מרדכי מקלף

(1920–1978)

י"ט בכסלו ה'תשי"ג כ"ט בכסלו ה'תשי"ד 7 בדצמבר 1952 6 בדצמבר 1953 12 אירועי הפדאיון
4   משה דיין

(1915–1981)

כ"ט בכסלו ה'תשי"ד ח' בשבט ה'תשי"ח 6 בדצמבר 1953 29 בינואר 1958 49
5   חיים לסקוב

(1919–1982)

ח' בשבט ה'תשי"ח י"ג בטבת ה'תשכ"א 29 בינואר 1958 1 בינואר 1961 36
6   צבי צור (צ'רה)

(1923–2004)

י"ג בטבת ה'תשכ"א ט"ז בטבת ה'תשכ"ד 1 בינואר 1961 1 בינואר 1964 36
7   יצחק רבין

(1922–1995)

ט"ז בטבת ה'תשכ"ד ל' בכסלו ה'תשכ"ח 1 בינואר 1964 1 בינואר 1968 48 לוי אשכול מלחמת ששת הימים
8   חיים בר-לב

(1924–1994)

ל' בכסלו ה'תשכ"ח י"ד בטבת ה'תשל"ב 1 בינואר 1968 1 בינואר 1972 48 לוי אשכול משה דיין מלחמת ההתשה
9   דוד אלעזר (דדו)

(1925–1976)

י"ד בטבת ה'תשל"ב י"א בניסן ה'תשל"ד 1 בינואר 1972 3 באפריל 1974 27 גולדה מאיר מלחמת יום הכיפורים
10   מרדכי גור (מוטה)

(1930–1995)

כ"ג בניסן ה'תשל"ד ט' בניסן ה'תשל"ח 16 באפריל 1974 16 באפריל 1978 48
11   רפאל איתן (רפול)

(1929–2004)

ט' בניסן ה'תשל"ח ו' באייר ה'תשמ"ג 16 באפריל 1978 19 באפריל 1983 60 מנחם בגין עזר ויצמן
12   משה לוי (משה וחצי)

(1936–2008)

ו' באייר ה'תשמ"ג כ' בניסן ה'תשמ"ז 19 באפריל 1983 19 באפריל 1987 48 משה ארנס
13   דן שומרון

(1937–2008)

כ' בניסן ה'תשמ"ז י"ז בניסן ה'תשנ"א 19 באפריל 1987 1 באפריל 1991 48 יצחק שמיר יצחק רבין
14   אהוד ברק

(1942–)

י"ז בניסן ה'תשנ"א כ"ט בטבת ה'תשנ"ה 1 באפריל 1991 1 בינואר 1995 45 משה ארנס מבצע דין וחשבון
15   אמנון ליפקין-שחק

(1944–2012)

כ"ט בטבת ה'תשנ"ה ט"ו בתמוז ה'תשנ"ח 1 בינואר 1995 9 ביולי 1998 42 יצחק רבין מבצע ענבי זעם
16   שאול מופז

(1948–)

ט"ו בתמוז ה'תשנ"ח כ"ט בתמוז ה'תשס"ב 9 ביולי 1998 9 ביולי 2002 48 בנימין נתניהו יצחק מרדכי
17   משה יעלון (בוגי)

(1950–)

כ"ט בתמוז ה'תשס"ב כ"ג באייר ה'תשס"ה 9 ביולי 2002 1 ביוני 2005 35 אריאל שרון בנימין בן אליעזר האינתיפאדה השנייה
18   דן חלוץ

(1948–)

כ"ג באייר ה'תשס"ה כ"ו בשבט ה'תשס"ז 1 ביוני 2005 14 בפברואר 2007 20 שאול מופז
19   גבי אשכנזי

(1954–)

כ"ו בשבט ה'תשס"ז י' באדר א' ה'תשע"א 14 בפברואר 2007 14 בפברואר 2011 48 אהוד אולמרט עמיר פרץ
20   בני גנץ

(1959–)

י' באדר א' ה'תשע"א כ"ז בשבט ה'תשע"ה 14 בפברואר 2011 16 בפברואר 2015 48 בנימין נתניהו אהוד ברק
21   גדי איזנקוט

(1960–)

כ"ז בשבט ה'תשע"ה ט' בשבט ה'תשע"ט 16 בפברואר 2015 15 בינואר 2019 47 משה יעלון
22   אביב כוכבי

(1964–)

ט' בשבט ה'תשע"ט מכהן 15 בינואר 2019 מכהן מכהן אביגדור ליברמן

רמטכ"לים בפוליטיקהעריכה

במהלך השנים הצטרפו לפוליטיקה 12 רמטכ"לים לשעבר, יותר ממחצית מכלל הרמטכ"לים. הראשון מביניהם היה משה דיין, הרמטכ"ל הרביעי, בשנת 1959. דיין נבחר לכנסת הרביעית כחבר הכנסת מטעם מפלגת מפא"י ומונה לשר החקלאות. צבי צור נבחר לכנסת השישית מטעם רפ"י אולם פרש אחרי מספר שבועות. אחר כך היה עוזרו של דיין במשרד הביטחון. חיים בר-לב מונה להיות שר המסחר והתעשייה זמן קצר לאחר פרישתו ב-1972. יצחק רבין שהיה שגריר בארצות הברית נבחר לכנסת השמינית ומונה להיות שר העבודה. זמן קצר לאחר מכן, עם התפטרות גולדה מאיר, נבחר לראשות הממשלה. אחר כך היה שר הביטחון ושוב ראש הממשלה. הרמטכ"ל השני, יגאל ידין נבחר לכנסת התשיעית בראשות מפלגת ד"ש שהקים, והתמנה לסגן ראש הממשלה מנחם בגין. מוטה גור הצטרף אף הוא למפלגת העבודה לקראת בחירות 1981. בניגוד לקודמיו, רפאל איתן הצטרף למפלגת ימין התחייה ולאחר מכן רץ עצמאית בראשות צומת. גם אהוד ברק, אמנון ליפקין-שחק, שאול מופז ומשה יעלון הצטרפו לפוליטיקה. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הצטרף בני גנץ למערכת הפוליטית וייסד את מפלגת "חוסן ישראל".

בממשלת ישראל העשרים וחמש ישבו בממשלה שני רמטכ"לים לשעבר, יצחק רבין ואהוד ברק. בממשלת ישראל העשרים ושמונה ישבו בממשלה שני רמטכ"לים לשעבר, אהוד ברק ואמנון ליפקין-שחק. בבחירות לכנסת השמונה עשרה התמודדו שלושה רמטכ"לים לשעבר: משה יעלון, שאול מופז ואהוד ברק, ושלושתם כיהנו בממשלת ישראל השלושים ושתיים.

הרמטכ"ל שנות פעילות בפוליטיקה תפקידים בולטים מפלגה אליה השתייך
יגאל ידין 1981-1977 סגן ראש ממשלת ישראל ד"ש
משה דיין 1979-1959 שר החקלאות, שר הביטחון, שר החוץ מפא"י, רפ"י, המערך, העבודה, תנועה להתחדשות ממלכתית
צבי צור 1965 חבר הכנסת ה-6 רפ"י
יצחק רבין 1995-1974 ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון, שר העבודה המערך, מפלגת העבודה הישראלית
חיים בר-לב 1990-1972 שר התעשייה והמסחר, שר המשטרה, שר הפיתוח המערך
מוטה גור 1995-1981 שר הבריאות, שר בלי תיק, סגן שר הביטחון המערך, מפלגת העבודה הישראלית
רפאל איתן 1999-1984 סגן ראש ממשלת ישראל, שר החקלאות, השר לאיכות הסביבה התחיה, צומת, הליכוד-גשר-צומת,
אהוד ברק 2013-1995 ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון, שר החוץ, שר הפנים, ראש האופוזיציה מפלגת העבודה הישראלית, ישראל אחת, עבודה-מימד, מפלגת העצמאות
אמנון ליפקין-שחק 2001-1999 שר התחבורה, שר התיירות מפלגת המרכז, ישראל אחת
שאול מופז 2015-2002 המשנה לראש הממשלה, סגן ראש הממשלה, שר הביטחון, שר התחבורה, ראש האופוזיציה הליכוד, קדימה
משה יעלון -2009 המשנה לראש הממשלה, שר הביטחון, השר לנושאים אסטרטגיים הליכוד, הליכוד ביתנו
בני גנץ -2019 חוסן לישראל

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • מאיר פינקל, הרמטכ"ל: מחקר השוואתי של שישה היבטים בתפקודו של מפקד הצבא, הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2018.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קודם להקמת צה"ל היה דורי רמטכ"ל "ההגנה" בשתי תקופות, שנמשכו 84 חודשים: 6 בספטמבר 193915 בנובמבר 1945; 16 ביוני 194731 במאי 1948