חיים דב הורביץ

חיים דב הורביץ (נכתב גם: חיים דוב הורוויץ, ומוכר בראשי התיבות חיד"ה; ה'תרכ"ה, 1865ה'תרצ"ג, 1933) היה סופר, עיתונאי ועורך, ביידיש ובעברית, כלכלן ופעיל ציוני. נמנה עם חלוצי ספרות הכלכלה העברית.

חיים דב הורביץ
תצלום של חיים דב הורביץ, כפי שנשלח על ידו לגיליון היובל של השילוח, 1912
תצלום של חיים דב הורביץ, כפי שנשלח על ידו לגיליון היובל של השילוח, 1912
תצלום של חיים דב הורביץ, כפי שנשלח על ידו לגיליון היובל של השילוח, 1912
לידה 1865
ה'תרכ"ה
הורי (הורקי) (בלא') האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
פטירה 1933 (בגיל 68 בערך)
ה'תרצ"ג
מוסקבהמוסקבה מוסקבה ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
לאום יהודי
עיסוק ספרות, ציונות
שפות היצירה יידיש, עברית
סוגה סיפורת, פרוזה
נושאי כתיבה כלכלה, ציונות
יצירות בולטות "הממון"
תקופת הפעילות 18821933 (כ־51 שנים)

ביוגרפיה עריכה

נולד בשנת ה'תרכ"ה (1865) בהורי (בלא') שבמחוז משנה הורקי שבפלך מוהילב, האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). בילדותו למד בחיידר המקומי, ובהמשך אצל רב העיר. בהמשך החל בלימודים בבית ספר חקלאי שבעירו, ומשם המשיך בלימודים בבית המדרש לרבנים בווינה ובאוניברסיטת וינה. בשנת 1900 עבר ללמוד באוניברסיטת ברלין, שם כעבור שנה (1901) קיבל תואר דוקטור בכלכלה מדינית. בשהותו בברלין הוא החל בפעילות תרבות יהודית חילונית וציונית, בפעילות ספרותית ועיתונאית. במסגרת כך השתתפות וערך במספר עיתונים וכתבי עת - בעברית, ביידיש, בגרמנית ועוד. התכתב עם סופרים עבריים בולטים, כמו מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.

השתתף בוועידת מינסק של ציוני רוסיה (1902), ובה נשא הרצאה על הכנסת הגורם הכלכלי בתוכנית הציונית. הרצאתו זו הייתה מכוננת ובת-השפעה במחשבה הציונית, כפי שהעיד על כך ברל כצנלסון שנכח באותה ועידה, אך הפרוטוקול שלה לא השתמר[1]. בשנים שאחר המהפכה החל בהשתדלויות לעלות לארץ ישראל, אך למעשה נשאר ברוסיה.

דגל בקואופרציה, והטיף על כך במאמרים ספרותיים שונים.

פרסם מזיכרונותיו בעיתון הסובייטי דער עמעס.

נפטר במוסקבה שברפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (ברית המועצות) בשנת ה'תרצ"ג (1933)[2].

פעילות ספרותית עריכה

פעילותו הספרותית החלה בשליחת מאמרים להמליץ, בשנת 1882. את כתבותיו היה חותם ב"תלמיד הלשכה השנייה לבית-הספר לתורת עבודת האדמה בהארקי". בשנים הבאות החל לכתוב קבוע בעיתונות ובכתבי העת העבריים ועוד.

היה בין הראשונים שפרסמו מאמרים ומחקרים מקוריים בענייני כלכלה בשפה העברית. הוא אף פעל להכניס את ענף הכלכלה העברי לספרות העברית. בירחון הציוני Ost und West הוא כתב על כך מאמר: "הגורם הכלכלי והשפעתו בתולדות עמנו", וכן פרסם סדרות דומות בהמשך בבמות ספרות אחרות ובעיקר ב"השילוח", שם פרסת את סדרת המאמרים "שאלת הכלכלה ומקומה בתנועתנו הלאומית". שימש ככתב למדור הכלכלי בעיתונות היידית במוסקבה, ורשה, וילנה ועוד. כתב גם סיפורים שהתפרסמו ב"השילוח", לוח אחיאסף, ספר השנה של נחום סוקולוב (שהיה המשכו של האלמנך הספרותי "האסיף"), אנציקלופדיית האשכול ועוד, וכן בעיתונות היידית בקרקוב, לונדון, ורשה וסנט פטרבורג. נמנה עם עורכי העיתון היומי היידי דער פריינד (כתב גם תחת הפסבדונים "סוחר"), כתב בשבועון הציוני דער יוד (גם שם תחת הפסבדונים "סוחר"), וכן השתתף בעריכת עיתונים וכתבי-עת נוספים שיצאו לאור בשנים שלפני המהפכה הרוסית. מלבד כל מאמריו, כתב מספר ספרים. ספרו "הממון" הוא הספר העברי הראשון שנכתב על כלכלה מודרנית.

ספרים עריכה

כתב מספר ספרים, שעסקו לרוב בתחום הכלכלה:

  • הממון : פרק בכלכלה הציבורית, שלושה כרכים, הוצאת תושיה, ורשה תר"ס (1900). יצא לאור מחדש על ידי אפרים קליימן, בשם "ספר עברי על תאוריה כלכלית משנת 1900", האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשל"ז.
  • די יודישע קאלאניאל באנק ("הבנק היהודי הקולוניאלי"), הוצאת פאלקס בילדונג, קרקוב תרס"ג (1903).
  • ווי פארט מען קיין ארץ ישראל : איבערזידלונגס קאָאָפערטיוון פאר פאלעסטינא ("איך נוסעים לארץ ישראל: התיישבויות קואופרטיביות לפלסטינה"), וילנה 1917.
  • יודישע קלאסען און פארטייען : א סאָציאָלאָגישער עטיוד ("כיתות ומסיבות יהודיות : אטיודה סוציולוגית"), הוצאת גאולה, סנקט פטרבורג (פטרוגרד) 1918.

מלבד אלו, אף ערך בכמה עיתונים והוצאות, בהם:

  • יודישע פאָלקס צייטונג : א וואָכען בלאט פיר אלע יודישע אינטערעסען, הוצאת פאלקס בילדונג, קרקוב 1902–1903.
  • יודישע פרויענוועלט : א ציייטונג פיר פרוייען אונ ייודישע פאמיליע ("עולם הנשים היהודי" : עיתון לנשים ולמשפחה היהודית"), קרקוב 1902 (תרס"ב–תרס"ג).
  • זעלבסט-הילף פאר האנדווערקער ("סיוע עצמי לאומנים"), הוצאת החברה למלאכה וקרקע בקרב יהודי רוסיה ("די געזעלשאפט פאר האנדווערק און ערד ארבייט צוויישען אידען אין רוסלאנד), פטרבורג 1912.

קישורים חיצוניים עריכה

מאמרים

הערות שוליים עריכה

  1. ^ זלמן שזר, "אור על שבילי הכלכלה היהודית", בתוך: שלמה אבן-שושן (עורך), מינסק - מינסק עיר ואם, חלק א', ישראל תשל"ה, עמ' 383, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  2. ^ אמנם לפי מקור אחד נפטר בשנת 1927.