חיים ועוד חיים
חיים ועוד חיים (באנגלית: Life after Life) הוא רומן משנת 2013 מאת קייט אטקינסון. זהו הראשון משני רומנים על משפחת טוד. השני, חיים אחרים, פורסם בשנת 2015.[1] "חיים ועוד חיים" זכה לשבחים מצד המבקרים ובפרס קוסטה (ספר השנה).
מידע כללי | |
---|---|
מאת | קייט אטקינסון |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | רומן |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 5 במרץ 2013 |
סדרה | |
הספר הבא | חיים אחרים |
הספר תורגם לעברית בהוצאת משכל (ידיעות ספרים) בשנת 2014 על ידי שרון פרמינגר.
עלילה
עריכהלרומן מבנה יוצא דופן, שחוזר שוב ושוב אחר הזמן לתיאור חיים אפשריים חלופיים על הדמות המרכזית, אורסולה טוד, שנולדה ב-11 בפברואר 1910 למשפחה מהמעמד הבינוני-גבוה ליד צ'לפונט סיינט פיטר בבקינגהאמשייר. בגרסה הראשונה היא נחנקת מחבל הטבור ונולדה מתה. בגלגולים מאוחרים יותר של חייה היא מתה בילדותה - טובעת בים, או כשנשמרת מכך, על ידי נפילה אל מותה מהגג כשניסתה לתפוס בובה שנפלה. לאחר מכן מתוארים כמה רצפים שבהם היא נופלת קורבן למגפת השפעת הספרדית של 1918 - כשהיא חוזרת על עצמה שוב ושוב, אם כי יש לה כבר ידע מראש על כך, ורק הניסיון הרביעי שלה להימנע מהשפעת מצליח.
ואז יש חיים אומללים שבהם היא חווה טראומה מכך שנאנסה, נכנסת להריון ועוברת הפלה בלתי חוקית, ולבסוף נלכדת בנישואין מעיקים מאוד ונהרגת על ידי בעלה המתעלל כשניסתה להימלט. בחיים מאוחרים יותר היא מסכמת את כל זה בכך שהיא אגרסיבית מאוד כלפי נושא מניעת אונס. בין לבין, היא גם משתמשת בחצי הזיכרון שלה מחייה מוקדמים יותר כדי למנוע מהילדה השכנה ננסי שנאנסה להירצח על ידי מטרידן. לננסי הניצולה יהיה תפקיד חשוב בחיים המאוחרים של אורסולה, וייוצרו יחסי אהבה עמוקים עם אחיה של אורסולה טדי שיהפוך לדמות ראשית ברומן ההמשך, "חיים אחרים".
גרסאות מאוחרות יותר של חייה של אורסולה מביאות אותה למלחמת העולם השנייה, שם היא עובדת בלונדון במשרד המלחמה ועדה שוב ושוב לתוצאות הבליץ, כולל פגיעה ישירה במקלט ברחוב ארגיל בנובמבר 1940 - כשהיא הייתה בין הקורבנות בחיים מסוימים ובקרב המצילים באחרים. יש גם חיים שבהם היא מתחתנת עם גרמני בשנת 1934, אינה מסוגלת לחזור לאנגליה, וחוֹוה את המלחמה בברלין תחת הפצצות בעלות הברית.
בסופו של דבר אורסולה מבינה, באמצעות תחושה חזקה במיוחד של "דז'ה וו", שהיא חיה בעבר, ומחליטה לנסות למנוע את המלחמה על ידי הריגת אדולף היטלר בסוף 1930.[2] זיכרון חייה הקודמים מספק גם את האמצעים לעשות זאת: הידיעה כי באמצעות התיידדות עם אווה בראון - בשנת 1930 עבדה בחנות במינכן - אורסולה תוכל להתקרב להיטלר עם אקדח טעון בתיק; המחיר הבלתי נמנע, לעומת זאת, היא שהיא עצמה תוצא להורג על ידי תומכיו הנאצים של היטלר מיד לאחר שהרגה אותו.
מה שנשאר לא ברור - מכיוון שכל אחד מרצפי הזמן מסתיים ב"חושך" ובמותה של אורסולה ואינו מראה את מה שאחריו - האם למעשה כל החיים הללו התרחשו בפועל בעולם אובייקטיבי, או שחוו אותה באופן סובייקטיבי. באופן ספציפי, בין אם הרגה את היטלר בשנת 1930 ובין אם אכן ייצרה ציר זמן שונה בו הנאצים לא לקחו את השלטון בגרמניה, או אולי לקחו את השלטון תחת מנהיג אחר עם מהלך שונה של מלחמת העולם השנייה. אף על פי שבגלגול שלה בשנת 1967 אורסולה משערת עם אחיינה לגבי מה ש"אולי התרחש" והספר נמנע מלתת תשובה ברורה.
ביקורות
עריכהאלכס קלארק מ"הגרדיאן" העניק ביקורת חיובית באומרו שפרטים ביתיים של חיי היומיום מועברים בצורה יפה, וכי גם שינויים טראומטיים בחברה הבריטית נתפסים היטב בדיוק משום שהיא עוברת ישירות ממלחמה אחת לאחרת, רק מאוחר יותר. קלארק טען כי הרומן "[משתף פעולה] עם המשפחה [...] ומשתמש בה כדי להראות כיצד בדיון עובד ומה המשמעות עבורנו [...].[3] הלן בראון מה"דיילי טלגרף" גם כן שיבחה אותו, וכינה אותו ספרה הטוב ביותר של אטקינסון עד כה.[4][2] "האינדפנדנט" מצא את הדמות המרכזית סימפתית, וטען כי המסר המרכזי של הספר הוא שמלחמת העולם השנייה ניתנת למניעה ולא היה צריך לאפשר לה לקרות.
ראו גם
עריכה- לקום אתמול בבוקר - סרט עם נושא דומה
- 4321 (רומן)
- דלתות מסתובבות
קישורים חיצוניים
עריכה- הספר "חיים ועוד חיים", באתר "סימניה"
- חיים ועוד חיים, באתר OCLC (באנגלית)
- חיים ועוד חיים באתר ידיעות ספרים
- לילך וולך, פרק ראשון: "חיים ועוד חיים" מאת קייט אטקינסון, באתר וואלה, 1 בינואר 2014
- ציר הזמן של אורסולה טוד (באנגלית)
- אריק גלסנר, על "חיים ועוד חיים", של קייט אטקינסון, הוצאת "ידיעות ספרים" (מאנגלית: שרון פרמינגר)
הערות שוליים
עריכה- ^ חיים אחרים באתר ידיעות ספרים
- ^ 1 2 Hore, Rachel (9 במרץ 2013). "Life After Life, By Kate Atkinson (review)". The Independent (UK). נבדק ב-27 בנובמבר 2013.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Clark, Alex (6 במרץ 2013). "Life After Life by Kate Atkinson (review)". The Guardian. נבדק ב-18 באוגוסט 2020.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Helen Brown, Life After Life by Kate Atkinson: review, The Telegraph, 22 April 2013