חיים ירמיהו פלנסברג

הרב חיים ירמיהו פלנסברג (במקור: פלענסבערג) (1842 – תרע"ד (1914)) רב, פילוסוף ומחבר ספרים.

חייו עריכה

נולד בקיידאן, אמו שלא זכתה לפרי בטן התגרשה מבעלה מסיבה זו ונישאה לאלמן בשם אברהם פלנסברג. בגיל קרוב לחמישים נולד לה בנה הראשון והיא קראה לו "חיים" על שם אביה, ו"ירמיהו" על שם ירמיהו הנביא שלדבריה נגלה אליה בחלום ובישר לה שתלד בן ובת. לאחר לידתו אכן נולדה גם בת לזוג. לאחר בר המצווה נסע ללמוד אצל הרב לייב חריף בריטאווע. לאחר שנה הגיע לישיבת וולוז'ין ונתחבב על ראשה – הנצי"ב. בישיבה שהה עד גיל שבע עשרה.

נישא לאיטה, אחות אשתו של הרב זכריה מנדל כ"ץ לימים רבה של ראדין.

משנת תרל"ג (1873) החל לשמש ברבנות. בתחילה בשתי עיירות קטנות ומתרמ"ט (1889) ועד מותו בתרע"ד (1914) שימש כרב הקהילה בעיר שאקי. בתרנ"ח (1899) הוציא את ספר השאלות ותשובות "שאלות חיים". מלבד ספר זה הוא כתב ספרי דרשות. לצד עיסוקו הרב בענייני הלכה הוא עסק רבות בספרי המחקר של הפילוסופיה היהודית וגם הכללית. במיוחד הוא הקדיש זמן לספר אור השם של רבי חסדאי קרשקש. הרב פלנסברג היה הראשון שכתב לחלק מהספר פירוש בעברית. הרב פלנסברג ראה בדרך מחשבתו של הרח"ק דרך מקורית שאינה נשענת על הפילוסופיה האריסטוטאלית, והיא 'הדרך שתעמוד לעד' לדבריו. ספרו שהגיע לידיו של אברהם אליהו הרכבי וד"ר אברהם ברלינר כנראה השפיע על הוגים רבים בהם הברון דוד גינזבורג שלימד ספר זה באקדמיה בסנט פטרבורג.[1] כמו כן הוא כתב בכתבי עת שונים כמו הלבנון, המגיד והמליץ. ידועה ביותר היא סדרת תריסר מאמרים שפרסם בשם "מורי נבוכי הזמן החדש" בכתב העת "הלבנון".

הוא נפטר בכ"א בתמוז תרע"ד והובא לקבורות בשאקי.

ספריו עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נתן אופיר (אופנבכר), ההתעניינות בספר אור ה' לר' חסדאי קרשקש בראשית המאה העשרים והיחס האוהד של הרב ח"י פלענסבערג, הרב הנזיר והראי"ה קוק, בתוך אסתי אייזנמן וזאב הרוי (עורכים), אור השם מספרד – חייו, פועלו והגותו של ר' חסדאי קרשקש, מרכז זלמן שזר, ירושלים, תש"ף, עמ' 302-305.