אברהם ברלינר

תאולוג והיסטוריון יהודי-גרמני

אברהם (אדולף) בֶּרְלִינֶר (י"ג באייר ה'תקצ"ג, 2 במאי 1833 - ז' באייר ה'תרע"ה, 21 באפריל 1915) היה תאולוג והיסטוריון יהודי גרמני - פולני.

אברהם ברלינר
לידה 2 במאי 1833
אוברזיצקו, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באפריל 1915 (בגיל 81)
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית עלמין עדת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת לייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 21 באפריל 1915 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אברהם ברלינר

קורות חיים עריכה

נולד לצבי הירש באוברזיצקו (אנ') שבדוכסות הגדולה של פוזן, פרוסיה (כיום פולין). למד אצל אביו ורבנים נוספים ואחר כך באוניברסיטת לייפציג בה קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה.

היה נכד ר' מרדכי מוכיח מאייזנשטט[1].

בתחילת דרכו היה מורה בארנסוולד (אנ') (גם היא כיום בפולין), ב"חברת ש"ס". ב-1867 הוציא את מהדורתו לפירוש רש"י לתורה, עבודה שהקנתה לו שם ברחבי אירופה. ב-1873 הוזמן בידי רבי עזריאל הילדסהיימר לכהן כמורה להיסטוריה של עם ישראל בבית המדרש לרבנים בברלין.

עבודתו הספרותית עריכה

ברלינר ערך מספר כתבי עת, בין השנים 18751877 ערך את המגזין להיסטוריה וספרות יהודית ("Magazin für Jüdische Geschichte und Literatur"); ובמקביל, החל משנת 1876 הוציא לאור בשיתוף עם רבי דוד צבי הופמן את המגזין למדעי היהדות ("Magazin für die Wissenschaft des Judenthums"). בתקופה זו ערך גם את כתב העת "אוצר טוב" שעסק בעיקר בפרסום כתבי יד עבריים.

בשנת 1885 התמנה לראשות חברת מקיצי נרדמים שחידשה אז את פעילותה.

בסך הכל הוציא ברלינר בשנות פעילותו 37 ספרים, ערך או הקדים מבוא ל-9 ספרי אחרים, ופרסם עשרות רבות של מאמרים בכתבי עת. תלמידיו אהרן פריימן ומאיר הילדסהיימר פרסמו ביבליוגרפיה של כתביו בספר היובל "ברכת אברהם" שיצא לאור בשנת 1903 לרגל יום הולדתו ה-70.

מספריו בעברית עריכה

מספריו בגרמנית עריכה

  • Raschi, Commentar zum Pentateuch, 1866
  • Aus dem Inneren Leben der Deutschen Juden im Mittelalter, 1871; 2d ed., 1900
  • Pleṭat Soferim: Beiträge zur Jüdischen Schriftauslegung im Mittelalter, 1872
  • Yesod 'Olam, das Aelteste Bekannte Dramatische Gedicht in Hebr. Sprache, von Mose Sacut, 1874
  • Die Massorah zum Targum Onkelos, 1875, 1877
  • Migdal Ḥananel, Ueber Leben und Schriften R. Chananel's in Kairuan, 1876
  • Ein Gang Durch die Bibliotheken Italiens, 1877
  • Rabbi Jesaja Berlin: Eine Biographische Skizze, 1879
  • Beiträge zur Hebräischen Grammatik im Talmud und Midrasch, 1879
  • Hebräische Grabschriften in Italien, 1881
  • Persönliche Beziehungen Zwischen Juden und Christen im Mittelalter, 1882
  • Beiträge zur Geographie und Ethnographie Babyloniens im Talmud und Midrasch, 1884
  • Targum Onkelos (now the standard edition), 1884
  • Aus den Letzten Tagen des Römischen Ghetto, 1886
  • Censur und Confiscation Hebräischer Bücher im Kirchenstaate, 1891
  • Geschichte der Juden in Rom, von der Aeltesten Zeit bis zur Gegenwart (2050 Jahre), 3 vols., 1893
  • Ueber den Einfluss des Ersten Hebräischen Buchdrucks auf den Cultus und die Cultur der Juden, 1896
  • Aus Meiner Bibliothek, Ein Beitrag zur Bibliographie und Typographie, 1898.

לקריאה נוספת עריכה

  • משה ריינס, רבי אברהם ברלינער, בתוך: דור וחכמיו: לחקר תולדות ספרות ישראל וגדולי סופריה בדור הזה. חלק א. קראקא, תר"ן. עמ' 50–58.
  • אברהם מאיר הברמן (עורך), כתבים נבחרים / אברהם ברלינר, שני כרכים, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ה-תש"ט.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אברהם ברלינר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יקותיאל יהודה גרינוולד, קורות התורה והאמונה בהונגריא, עמ' 15.