אור השם

ספר פילוסופיה מאת רבי חסדאי קרשקש

אור השם (גם: אור ה' או אור יי) הוא חיבורו של רבי חסדאי קרשקש העוסק בפילוסופיה יהודית. פורסם בשנת ה'ק"ע, סמוך לפטירתו של מחברו. הספר עוסק בדחיית הפילוסופיה האריסטוטלית ששלטה אז בקרב הפילוסופים היהודיים, ובראשם הרמב"ם, וכן בהגדרת עיקרי האמונה היהודית.

אור השם
אור אדני
אור השם.jpg
מידע כללי
מאת רבי חסדאי קרשקש
שפת המקור עברית
סוגה פילוסופיה יהודית
תורגם לשפות צרפתית, אנגלית
הוצאה
שנת הוצאה ה'תק"ע, 1410
מהדורות נוספות
מהדורה ראשונה ה'שט"ו, 1555
מהדורות נוספות 1860, 1861, 1991, 2019
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט אור השם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

תוכניתו המקורית של רח"ק הייתה לכתוב חיבור מקיף בשם "נר אלהים" שיעסוק בפרטי כל המצוות, וספר אור השם היווה למעשה את תחילת הספר (בדומה לספר המדע שבראש ספר "משנה תורה" לרמב"ם). תוכנית זו לא יצאה לפועל, ורק הספר אור השם ראה אור בסופו של דבר.

סגנון הספר קשה ביחס לספרי פילוסופיה יהודית אחרים, ועל כן הוא נלמד מעט ותפס מקום שולי יחסית בארון הספרים היהודי.


מבנה ותוכןעריכה

הספר מחולק לארבעה מאמרים (המאמר השלישי כולל שני חלקים). שלושת המאמרים הראשונים מחולקים ל"כללים" המחולקים ל"פרקים". המאמר הרביעי לא מחולק למאמרים ופרקים כקדומיו, אלא ל"דרושים".

  • מאמר ראשון - "השרשים":
    • כלל א - עוסק ביסוד הראשון: מציאות ה'. כלל זה כולל 32 פרקים, 26 כנגד 26 ה"הקדמות" של אריסטו, וששה כנגד ששת ה"מופתים" של הרמב"ם להוכחת שיטת אריסטו.
    • כלל ב - המשך הכלל הראשון.
    • כלל ג - הגדרת מציאות האל, אחדותו, תאריו ואי-גשמיותו, ואימותן.
  • מאמר שני - הגדרת ששת עיקרי האמונה היהודית ("פינות"):
  • מאמר שלישי חלק ראשון - אמונות מחייבות שאינן מעיקרי האמונה:
  • מאמר שלישי חלק שני - אמונות הקשורות במצוות מיוחדות:
  • מאמר רביעי - שאלות לא פתורות:
    • דרוש א - האם העולם הוא נצחי?
    • דרוש ב - האם ישנו עולם אחד או אינסוף עולמות?
    • דרוש ג - האם ה"גלגלים" הם יצורים בעלי חיות?
    • דרוש ד - האם לגלגלים ישנה השפעה על המציאות בעולם והגורל?
    • דרוש ה - עניינם של הקמיעות.
    • דרוש ו - האם קיימים שדים?
    • דרוש ז - גלגול נשמות
    • דרוש ח - השארות נפשם של ילדים.
    • דרוש ט - גן עדן וגיהנום.
    • דרוש י - "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה" לעומת המדע.
    • דרוש יא - זהות השכל, המושכל והמשכיל.
    • דרוש יב - מהו המניע הראשון?
    • דרוש יג - האם אפשר להשיג את הבורא?

תגובות לספרעריכה

הספר עורר ביקרות חריפה בקרב תומכי שיטת הרמב"ם. רבי יוסף שלמה דלמדיגו כינה בפירושו למורה הנבוכים את השגותיו של רח"ק "הזיות"[1]. גם רבי יצחק אברבנאל ורבי שמעון בן צמח דוראן ביקרו בחריפות את ביקורתו על הרמב"ם.

מנגד, הספר עורר גם תגובות נלהבות. רבי יעקב בן חביב מביא ב"פירוש הכותב" בעין יעקב מפירושיו של רח"ק לאגדות מסוימות שהובאו בספר, וכינה את דבריו "מתוקים מדבש". רבי יוסף יעב"ץ כתב: "הרב ר' חסדאי ז"ל גבר בשכלו על כל הפילוסופים אשר בזמנו... וגדול לאלהיו היה כי קרא אל ה' ויענהו במקהלות רבבות עמים רבים, ונתקדש השם על ידו, ורבים מגדולי המלכות נתייהדו בלבם"[2].

גם השפעתו על תלמידו רבי יוסף אלבו ניכרת בספר העיקרים שכתב האחרון, אם כי ר"י אלבו לא נמנע מלחלוק על רבו במקומות מסוימים.

מהדורות דפוסעריכה

בפעם הראשונה נדפס הספר בפירארה בשנת שט״ו (1555). אין עוררין על כך שנוסח הספר במהדורה זו משובש ביותר.[3] מהדורת הדפוס השנייה יצאה לאור בשנת תר״ך (1860) ולאחר מכן ביוהנסבורג ב-תרכ״א (1861). גם בשתי מהדורות אלו לא הצליחו המדפיסים להביא לפני הקורא את הנוסח המתוקן של הספר.[4]

בשנת ה'תש"ן (1990) הוציא הרב שלמה פישר לאור את המהדורה הנגישה ביותר של "אור השם" שראתה אור עד עתה. בקולופון הספר צויין שהמהדורה מבוססת על "ספרי הדפוס וכתבי היד, ספרי המחברים האחרונים, ועל שקול והכרעת דעתו הרחבה" של הרב פישר. לא מצוין באילו כתבי יד וספרים השתמש המהדיר.

במשך השנים הודפסו גם חלקים מן הספר. בשנת תרל״ט (1879) הוציא לאור הרב שרגא פיבוש בלאך את הכלל החמישי מהמאמר השני של "אור השם" עם תרגום גרמני תחת השם "משפט הבחירה". במהדורה זו השתמש הרב בלאך במהדורת דפוס וינה ובשלשה כתבי יד.

 
שער הספר, וילנה ה'תרס"ה

המאמר הראשון של "אור השם" נדפס בווילנה בשנת ה'תרס"ה (1903) על ידי הרב חיים ירמיהו פלענסבערג (אב"ד שאקי ומחבר ספרי "נזר הניצחון" ו"שאלות חיים") בצירוף פירושו בשם "אוצר חיים". מהקדמת הרב פלענסבערג עולה, שבניסיון לתקן את השיבושים שהצטברו במהדורות דפוס הקודמות, הסתמך על שיקול דעתו ולא על כתבי יד.

ספרו של פרופ׳ הארי אוסטרין וולפסון "ביקורתו של קרשקש על אריסטו" שיצא לאור בשנת תרפ״ט (1929) כלל מהדורה מדעית של הפרקים העוסקים בעשרים וחמש ההקדמות של הרמב״ם מתוך המאמר הראשון של "אור השם" עם תרגום לאנגלית. מהדורה זאת מבוססת על כתב יד פרמה ורשימות שינויי נוסחאות שוולפסון הכין על בסיס מספר כתבי יד נוספים.

יהודה איזנברג הוציא לאור חלקים מתוך "אור השם" בסדרת "ספריה קטנה למחשבת ישראל". הכלל הראשון מהמאמר השלישי בשנת תשמ״א (1981) ובשנת תשמ״ג (1983) – כללים ראשון וחמישי מהמאמר השני של הספר. מהדורות אלו מבוססות בעקר על כתב יד פירנצה כמו גם כתבי יד וינה, פריז, ומהדורת דפוס פירארה.

בשנת תש"פ (2019) יצא לאור מהדורה בעריכתו של ר' דניאל לוין. המהדורה מבוססת בעיקרה על כתב יד פירנצה ונוספו בה מפתחות, הערות שוליים, הערות נוסח, נספחים ורשימת המקורות.[5]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  •   אור השם, באתר ויקיטקסט
  • הערות שולייםעריכה

    1. ^ ספר אילם, נדפס בבית מנשה בן ישראל, אמשטרדם, שפ"ח-שפ"ט 1628-1629 עמ' טו
    2. ^ ספר אור החיים
    3. ^ ראה למשל אורבך, שמחה בונם, "עמודי המחשבה הישראלית", עמ' 1270
    4. ^ אורבך, שמחה בונם, "עמודי המחשבה הישראלית", עמ' 1270
    5. ^ לוין, דניאל (עורך), "אור השם" (ירושלים, תש"פ (2019)), עמ' xii