חיים כהן (ביולוג)

פרופסור מן המניין בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן

חיים כהן (נולד ב־12 באפריל 1968) הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן החוקר את המנגנונים המולקולריים אשר קובעים את קצב ההזדקנות[1][2]. כהן חוקר את הארכת החיים (Longevity) והזדקנות בריאה, מייסד ומנהל התוכנית לתואר שני בגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, כמו כן הוא מכהן כראש מרכז מינרבה גרמניה ישראל למנגנונים ביולוגים של ההזדקנות[3] וכראש מרכז סגול להזדקנות בריאה באדם[4].

חיים כהן
לידה 12 באפריל 1968 (בן 56)
ענף מדעי מדעי החיים
מקום מגורים מודיעין
עיסוק מנגנונים המולקולריים אשר קובעים את קצב ההזדקנות
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט פרופ' גיורא שמחן
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן
בת זוג דבי כהן
www.haimcohenlab.com

ביוגרפיה עריכה

כהן נולד וגדל בירושלים לגדליה ולרחל כהן, יקירת ירושלים. הוא התחנך בישיבה תיכונית אור עציון והשתלב בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים. בשנת 1986, התגייס לצה״ל ושירת בשריון עד שחרורו בשנת 1991, ומאז שירת במילואים בדרגת רס״ן.

חיים אישיים עריכה

כהן נשוי לד״ר דבי כהן (מנהלת השירות הפסיכולוגי חינוכי בבאר יעקב)[5] ולהם 4 ילדים. מתגורר במודיעין.

קריירה אקדמית עריכה

עם שחרורו מצה״ל, החל את לימודי התואר הראשון במדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, אותו סיים בהצטיינות יתרה בשנת 1994. בין השנים 1994-1999 למד דוקטורט ישיר בגנטיקה בהנחייתו של פרופ' גיורא שמחן ובין השנים 1999-2004, למד לפוסט דוקטורט בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון בהנחייתו של פרופ' דייוויד סינקלייר, חקר את קבוצת החלבונים סירטואינים והראה בסדרת מחקרים כיצד הגברת פעילות הסירטואינים הנובעת מהגבלת הקלוריות תומכת בהארכת חיים[6]. מחקריו פורסמו בסדרת מאמרים בכתבי העת Molecular Cell ו־Science.

בין השנים 2012-2015, כיהן כראש מחלקה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן ובשנת 2019, ייסד תוכנית לתואר שני בגרונטולוגיה בראשה הוא עומד – תוכנית המשלבת בין מדעי החברה ומדעי החיים. מאז שנת 2019, משמש כהן כראש מרכז מינרבה גרמניה ישראל, לחקר המנגנונים הביולוגים של הזדקנות וכראש מרכז סגול אודות הזדקנות בריאה באדם[7].

מחקר עריכה

תרומתו המדעית של כהן עוסקת בתפקיד המטבוליזם בנוגע לקביעת קצב ההזדקנות, בדגש על האופן בו חלבון סירטואין 6 מבקר את ההזדקנות הבריאה[8]. שיטות המחקר בהן נעזר כללו ביולוגיה מולקולרית, פרוטאומיקה, פיזיולוגיה, ביוכימיה, מטבולומיקה ושימוש בחיות מחקר (שמר ועכברים טרנסגנים).

במהלך מחקרו, הראה כהן כי רמות החלבון סירט6 עולות בתנאים של הגבלת קלוריות ואף בצום. ממצא זה הציע לחלבון תפקיד מרכזי בהארכת תוחלת החיים והארכת החיים הבריאים על ידי הגבלה קלורית. בעקבות כך יצר כהן עכברים טרנסגנים אשר מבטאים את החלבון סירט6 ברמות גבוהות ומצא שעכברים אלו מאריכים חיים ב-30% יותר בממוצע[9]. בדומה להגבלת קלוריות גם עכברים אלו מזדקנים לאט יותר, שומרים על מטבוליזם כעכברים צעירים[10]. באותם העכברים התגלתה דחייה, בין היתר של סוכרת תלוית גיל, ירידה בדלקות. יתרה מזאת, עבודתו הראתה שעכברים טרנסגניים זקנים שמרו על פרופיל מטבוליטים זהה לעכבר צעיר ועל ביטוי הגנים כמעט זהה לביטוי הגנים בהגבלת קלוריות. בנוסף מצא, שהחלבון סירט6 מגן כנגד התפתחות תופעת השבריריות המאפיינת זקנים ועיקרה תשישות וחוסר פעילות. ביטוי ביתר של החלבון גרם לפעילות גופנית זהה לעכבר צעיר בגיל מבוגר מאוד. כהן הצליח להוכיח שהיכולת להישאר פעיל בגיל מבוגר נובעת משמירה על יצירת אנרגיה בעכבר זקן דרך הפעלה של גלוקוניאגנזה ושריפת שומן בדיוק כמו בעכבר צעיר. על ידי שורת מחקרים אלו הוכיח כהן כי סירט6 הוא חלבון מרכזי במטבוליזם ובקביעת תוחלת החיים הבריאה. במקביל התמקד מחקרו של כהן בתפקידו של סירט6 בהשמנה. הוצג כי, ביטוי יתר של חלבון סירט6, מגן מפני נזקי השמנה וכנגד התסמונת המטבולית. בשורת מחקרים אחרים על המטבוליזם של הכבד, הציג כהן את המנגנון דרכו מונע החלבון יצירת שומנים וכולסטרול, באמצעות דיכוי יצירתם על ידי SREBP1/2 והעלאת שריפת שומנים על ידי הפעלה של PPARa[11] ודיכוי Mir122. בנוסף, כחלק ממחקר זה, אפיינה עבודתו של כהן מספר microRNAs שמבקרים את רמתו של סירט6[12][13].

בנוסף למחקרים אלו התמקד מחקרו של חיים כהן בתחומים נוספים הקשורים להבנתו את תהליך ההזדקנות. בראשון, כהן הראה כיצד חלבון התיקון Ku70 מבקר את המוות התאי דרך פעולתו כדהיוביקוויטנאז. לממצא זה חשיבות להבנתנו כיצד מקשר התא בין נזק ב־DNA למוות תאי. במחקר ביג דאטה אחר, הראה כי על ידי מניפולציות גנטיות או דיאטות ניתן להאריך את תוחלת החיים המקסימלית של האדם מעבר לתוחלת שנצפה עד כה. בתקופה האחרונה מתמקד מחקרו של פרופ' כהן בהבנת המסלולים המטבולים שמופעלים בפעילות גופנית. במחקרו הראה כהן שמבין מספר אזורים המח, במהלך פעילת גופנית, ההיפותלמוס במח מפעיל מסלולים מטבוליים בדומה לשריר.

בשנת 2013, הקים כהן יחד עם בועז משעולי ובר-אילן את חברת SIRTLAB, הפועלת על בסיס המחקרים של כהן לייצור תרופה להעלאת סירט6 במספר טכנולוגיות, שנרשמו במספר פטנטים. בימים אלו החברה, בה כהן משמש כמדען הראשי נמצאת לקראת ניסוי בבני אדם.

במהלך שנותיו, פרסם כהן עשרות מאמרים[14][15][16].

פרסים ומלגות עריכה

כהן זכה במספר פרסים מדעיים כגון: פרס מרכוס ופרס טננבלאט למצוינות במחקר רפואי (2014) ופרס הרקטור למצוינות מחקרית (2017)[17]. כמו כן, זכה במספר מענקי מחקר ובניהם הקרן לאומית למדע, הקרן הדו־לאומית ישראל ארה״ב (BSF), קרן ישראל גרמניה, מענק טבע למרכזי מצוינות מחקרית, מרכז ICORE למצוינות מחקרית בישראל, מלגת אלון ומענק ERC של האיחוד האירופי[18].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כהן חיים | הפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן, באתר life-sciences.biu.ac.il
  2. ^ Meet Prof. Haim Cohen, www.biu.ac.il (באנגלית)
  3. ^ אוניברסיטת בר אילן, מרכז משותף ישראלי-גרמני לחקר הזקנה יוקם באוניברסיטת בר אילן, באתר הידען, ‏2019-11-11
  4. ^ המשמעות הבריאותית של הארכת תוחלת החיים, באתר www.biu.ac.il
  5. ^ דבי כהן, דבי כהן - פסיכולוגית, באתר פסיכולוגיה עברית
  6. ^ The secret to longevity, embassies.gov.il
  7. ^ אוניברסיטת בר אילן, מרכז משותף ישראלי-גרמני לחקר הזקנה יוקם באוניברסיטת בר אילן, באתר הידען, ‏2019-11-11
  8. ^ המשמעות הבריאותית של הארכת תוחלת החיים, באתר www.biu.ac.il
  9. ^ "Israeli researchers increase life expectancy of mice by average of 30%". The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית). נבדק ב-2023-02-20.
  10. ^ מחקר חדש: נמצא גן שמאריך חיים בשלושים אחוזים, באתר ערוץ 7, ‏2021-06-08
  11. ^ PPARA peroxisome proliferator activated receptor alpha [Homo sapiens (human) - Gene - NCBI], www.ncbi.nlm.nih.gov
  12. ^ Nathan Jeffay, Israeli scientists extend mice’s lives by 23%, say method may work on humans, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ Rojoef Manuel, Israeli Mice Experiment Suggests Human Life Could Extend Up to 23 Percent, sciencetimes, ‏Jun 01, 2021
  14. ^ Haim Cohen, scholar.google.co.il
  15. ^ Nature Search, www.nature.com (באנגלית)
  16. ^ Haim Y. Cohen - Search Results - PubMed, PubMed (באנגלית)
  17. ^ אוניברסיטת בר אילן, פרס רקטור בר-אילן לחדשנות מדעית הוענק ל-14 חוקרים מצטיינים, באתר הידען, ‏מאי 8, 2017
  18. ^ SIRT6 activation for countering age-related metabolic diseases, CORDIS